פחות מ-48 שעות לאחר הודעת המשטרה על היעלמותה של היימנוט קסאו בת ה-9 ממרכז הקליטה בצפת התייצבה סמדר (שם בדוי) בתחנת המשטרה בעיר. "אני רוצה למסור שמות של חשודים", אמרה לשוטרת שממונה על החקירה. סמדר הוכנסה לחדר פנימי, התיישבה מול החוקרת והעבירה לה מספר שמות. יומיים לאחר מכן הגיעה שוב לתחנה, הפעם מלווה בחברה טובה ובקלסר עמוס במסמכים. "הבנתי שזו המחויבות שלי, שהמידע שיש לי יכול להציל את היימנוט, ואולי גם לעזור לתפוס את הפדופילים שפגעו בבת שלי. כמו שהם לקחו אותה, הם יכלו לקחת גם את היימנוט. וכמו שהכניסו את הבת שלי לדירה ופגעו בה, ככה גם יכלו בקלות להכניס את היימנוט לאיזו דירה".
שנתיים עברו מאז עזבו סמדר ומשפחתה את דירתם ברחוב צה"ל, בבניין הסמוך למרכז הקליטה, ועברו לעיר אחרת. מאז עזבו את צפת כמעט שלא מדברים במשפחה על הימים בשכונה; את הזיכרונות, הפלאשבקים וסיוטי הלילה הם מנסים להשאיר מאחור.
טליה (שם בדוי), בתה בת ה-11 של סמדר, אובחנה בשנה שעברה על הספקטרום האוטיסטי והיא מטופלת כיום במסגרת ייעודית שמותאמת לצרכיה. "היא ילדה טהורה, צמאה ליחס מהסביבה ומתפתה בקלות", אומרת סמדר. "קשה לה להבדיל בין טוב לרע, ואנשים רעים ניצלו את זה".
סמדר (שם בדוי): "כמו שפדופילים לקחו את הבת שלי, יכלו לקחת גם את היימנוט קסאו. וכמו שהכניסו את הבת שלי לדירה ופגעו בה, ככה יכלו בקלות להכניס את היימנוט לאיזו דירה"
הדברים שנעשו לטליה צפו מחדש בבת אחת עם היעלמותה של קסאו. "ברגע שהסיפור שלה פורסם קיבלתי מבול של טלפונים מנשים מהשכונה שהכירו את הסיפור שלי", מספרת סמדר. "פתאום עוד ועוד נשים סיפרו לי שהילדים שלהן עברו דברים דומים והן מפחדות לפתוח את הפה. יש איזה נגע בשכונה הזו. כולם יודעים שקורים דברים בתוך הבניינים הגבוהים, אבל אף אחד לא מדבר".
פתאום שמתי לב לדברים מוזרים
מרכז הקליטה ממוקם בצה"ל 9, הרחוב המרכזי של שכונת מאור חיים החרדית ברובה. המרכז והבית שבו התגוררה משפחתה של סמדר הם חלק משורה של בניינים רבי-קומות, צפופים וצמודים, שחלקם מחוברים זה לזה במסדרונות. לכל בניין יש מספר כניסות – קדמיות, אחוריות, צדדיות, וכן מהמפלס התת-קרקעי. "זה כמו מבוך. אם את לא יודעת בדיוק איך להגיע לדירה שלך, בוודאות תלכי לאיבוד", מספרת נעמה (שם בדוי), צעירה שהתגוררה בשכונה עד לאחרונה. "אני עדיין לא בטוחה לאן מוביל כל מסדרון, ואני גרתי ברחוב הזה שנים".
איך התרשמת מהמקום בכל מה שנוגע לילדים שמתגוררים שם?
"אחר הצהריים השכונה נראית כמו גן ילדים ענק, ילדים בני 5 מסתובבים לבד וילדות בנות 8 מסתובבות עם עגלת תינוק כאילו הן המבוגר האחראי. כילדה אני זוכרת שההורים שלי הזהירו אותי לא לדבר עם אנשים זרים או לקחת מהם ממתקים כי יש סוטים בשכונה, ואני הקשבתי ולא ממש הסתובבתי בחוץ, אבל רוב הילדים מסתובבים בחוץ כמעט כל היום. האמת היא שלקראת גיל 20, כשכבר הייתי מסתובבת בשכונה עם חברות וחוזרת הביתה בלילה, הבנתי על מה ההורים שלי דיברו. פתאום שמתי לב להרבה דברים מוזרים".
כמו מה?
"למשל, בן אדם מבוגר שמסתובב במסדרונות הבניין ב-2 בלילה עם ילד קטן. למה שזה יקרה?".
משפחתה של סמדר הגיעה לצפת ולרחוב צה"ל לפני כחמש שנים. "עד אז גרנו במרכז הארץ, והצניעות בעיר הזו משכה אותי", היא מספרת. "יש שם קהילה חרדית מעורבת גדולה של ליטאים, חב"דניקים, ש"סניקים, חוזרים בתשובה ומה שנקרא 'נשות טאליבאן'. זה מקום עם המון צניעות והיו לי חברות מכל הזרמים, חיינו שם יחד. כולן נשים טובות, חכמות ויפות".
מה חשבת על זה שהילדים מטיילים בין הבניינים בלי ההורים?
"הם נראו מאושרים, אבל לי באופן אישי זה היה מוזר. לא הסכמתי לילדים שלי להסתובב לבד ובכל פעם שיצאו מהבית וידאתי איתם שהם הולכים רק לחברים מהבניין. אבל את יודעת, דברים קורים מתחת לאף שלך".
תושב העיר מספר ש"כשרבנים לא יודעים מה לעשות עם פדופילים, הם שולחים אותם לעיר אחרת". לעתים מסלקים את הפוגעים לצפת, ולפעמים הדלת מסתובבת בכיוון ההפוך
שתי קומות מעל לדירתה של סמדר התגורר אבי (שם בדוי), בעל עסק עצמאי. בינו לבין משפחתה של סמדר לא הייתה היכרות מוקדמת ("אולי 'שלום שלום' ביציאה מהמעלית"), אבל מספר חודשים לאחר שעברו לגור בבניין נכנסה טליה הביתה עם חיוך מאוזן לאוזן, אוחזת באופניים חדשים, מקושטים בסרטים. "היא אמרה, 'השכן מלמעלה קנה לי את האופניים ליום ההולדת'", מספרת סמדר. "לא הבנתי על איזה שכן היא מדברת, וזה גם בכלל לא היה יום ההולדת שלה".
מוזר.
"מאוד, ולכן חבר טוב שלי עלה לדירה שלו באותו רגע. כשהוא חזר הוא סיפר שהשכן הוא אדם טוב, ושהוא קנה לטליה את האופניים כי הוא שם עליי עין ורצה להשתדך איתי, שזו הייתה הדרך שלו להכיר אותי. שוחחתי איתו, הודיתי לו על האופניים ואמרתי לו שהוא לא הסגנון שלי. בשיחה סיפרתי לו שיש לטליה קשיים בלימודים והוא הציע להעביר לה שיעורים פרטיים, אז הסכמתי".
לא חשדת?
"הייתי תמימה. הוא עשה עליי רושם של אדם טוב, וגם טליה לא סיפרה לי שום דבר חריג. הוא היה מעביר לה שיעורים והיא הייתה יוצאת ממנו עם שקיות ממתקים, היא אמרה שהיא נהנית ללכת אליו ושהיא רואה בו מעין אבא. אני לא חשדתי בכלום, ועד היום אני לא באמת יודעת מה קרה באותם שיעורים. עבר הרבה מאוד זמן עד שהבנתי בכלל שקרה לטליה משהו לא תקין עם אבי".
בבניין הסמוך התגורר מנחם (שם בדוי) עם בת זוגו. "הייתי רואה אותו בכניסה לבניין, ליד גינת המשחקים, אבל אף פעם לא דיברנו, בכלל לא ידעתי איך קוראים לו בתקופה שגרנו שם", מספרת סמדר. "אני רק זוכרת את היום שטליה הגיעה הביתה בריצה ואמרה שהיא נפלה במדרגות אחרי שהאישה שגרה עם השכן צעקה עליה".
מה היא סיפרה?
"שהיא פגשה את השכן בכניסה לבניין והוא הציע לה ממתקים. טליה הסכימה, והוא הוביל אותה אליו הביתה. היא סיפרה שהוא נתן לה שוקולדים, התפשט וביקש ממנה לגעת בו במקומות אינטימיים, והיא עשתה את מה שהוא ביקש. טליה סיפרה שאחרי כמה רגעים נכנסה לבית האישה, צעקה ודחפה אותה החוצה מהדירה. מרוב שהבת שלי תמימה היא פחדה מהצעקות הרבה יותר ממה שהיה עם מנחם".
אבל את הבנת שהיא עברה פגיעה מינית. מה עשית עם זה?
"באותו רגע לקחתי אותה לשיחה. היא סיפרה לי על מנחם והמשיכה וסיפרה על אדם נוסף, יוסי (שם בדוי), שמתגורר באותו בניין וגם הוא נגע כמה פעמים באיברים האינטימיים שלה. היא לא ידעה להגיד לי את השמות שלהם, רק שהם שכנים שלנו. היא גם אמרה שאסור לה לספר, כי הוא יפגע בה. האנשים האלה אמרו לה שהמגע איתם תקין, 'בין חברים'. היא רק עשתה מה שהם אמרו לה".
עד היום הילד נמצא בטיפול
ביום שבו סיפרה טליה לראשונה על מה שקרה הגישה סמדר תלונה במשטרה. טליה נלקחה לחקירת ילדים, אך לא שיתפה פעולה. "התחלתי לחקור את הסיפור בעצמי", מספרת סמדר. "הגעתי לאותן דירות, דיברתי עם השכנים וביקשתי מטליה לזהות את האנשים. בשלב מסוים חזרתי למשטרה עם השמות של מנחם ויוסי". השניים נחקרו באזהרה, הכחישו את הטענות, ולאחר מספר שבועות נודע לסמדר שהתיק נסגר בגין חוסר ראיות.
אסתר (שם בדוי): "אני עד היום מנסה להדחיק את מה שהבן שלי עבר שם ברחוב צה"ל. אחד השכנים הציע לו ממתקים, לקח אותו למסדרון, התפשט וביקש ממנו שייגע בו"
"המשטרה ביקשה ממני הוכחות, צילומים של המקום או איזה תיעוד למה שקרה, אבל אין שום מצלמות בבניינים האלה", מספרת סמדר. מספר חודשים לאחר מכן נפתח התיק מחדש וטליה נלקחה מספר פעמים לחקירות ילדים; הפעם מסרה מידע, אך לא היה בו די לגבש אישומים נגד החשודים (עם הזמן למדה סמדר כי לאבי ויוסי יש רישומים פליליים בעבירות שאינן מיניות; גם זה לא קידם את החקירה). "הפרעת התקשורת של הבת שלי מתבטאת בזה שלרגע היא משתפת פעולה, ורגע אחריו – בעיקר אם משהו מרתיע אותה – היא ננעלת לחלוטין ואין עם מי לדבר. הימים במשטרה היו מאוד קשים עבורה והייתה רגרסיה בהתנהגות שלה. בהמלצת גורם מטפל החלטנו לעזוב את העיר ולהניח לזה".
מה קרה כשעברתם?
"טליה התחילה לקבל טיפול רגשי ודיברה יותר על מה שעבר עליה. משום מקום היא פתאום סיפרה לי שהיה יום שבו היא עברה פגיעה מינית קבוצתית על ידי ארבעה אנשים – יוסי, מנחם, אבי ואדם נוסף. היא אמרה שזה התחיל כשהייתה עם חברות בגן המשחקים של הבניין, ויוסי קרא לה מהכניסה, הציע לה ממתקים וביקש שתבוא לדירה שלו כדי לקחת אותם. היא עלתה איתו במעלית לאחת הדירות, וכשנכנסה ראתה את מנחם, אבי ובחור אחר שלא הכירה. היא סיפרה שהם היו בחדרים שונים בבית וכל אחד מהם ביקש ממנה לגעת בו כשהוא עירום. היא לא השתמשה במילים כמו אונס או תקיפה מינית, אבל אמרה שהיא הרגישה מאוד לא טוב. כשהיא סיפרה לי את זה היא נורא פחדה שיקרה לה משהו רע. הם אמרו לה שאם היא תספר למישהו, הם יהרגו אותה. היא התחננה שלא אגיד שום דבר".
והתלוננת?
"לא על האירוע הזה. טליה הייתה במצב נפשי כל כך גרוע באותה תקופה שלא רציתי להכניס אותה לזה שוב, בייחוד כשכבר ידעתי שהתיק נגד מנחם ויוסי נסגר ושאין לי דרך להוכיח שקרו מקרים נוספים".
בשבוע האחרון, בעת כתיבת התחקיר הזה, שוחחנו עם מספר נשים תושבות השכונה. רבות מהן סיפרו דברים דומים, דומים מדי, לזה שמגוללת סמדר. אלא שהן אינן מתלוננות על דברים שחוו או ראו, וסמדר מבינה למה: "אלו משפחות חרדיות, ונשים מפחדות שאם הן יפתחו את הנושא ינדו אותן מהקהילה, אז הן מעדיפות לשתוק ולהתמודד לבד. מעבר לזה, ילדים שנפגעו לא תמיד יודעים להצביע על מי שפגע בהם. גם אם רוצים להתלונן, אין דרך להוכיח את הפגיעה".
יגאל שיש, תושב צפת ופעיל חברתי: "יש עברייני מין שרק מתחפשים לחרדים, ועדיין בוחרים לפגוע בילדים חרדים. הם מאמינים שהם לא ידברו, ואם ידברו, המשפחה תשמור על שקט"
הפגיעה בבנה של אסתר (שם בדוי), הייתה גם היא באותו רחוב, באותם בניינים רבי-קומות. "אני עד היום מנסה להדחיק את מה שהבן שלי עבר שם ברחוב צה"ל", אומרת אסתר, אישה חרדית שעזבה את השכונה עם משפחתה אחרי האירוע הטראומטי שהתרחש לפני כחמש שנים. "הבן שלי, שהיה אז בן 6, הגיע הביתה מתנשף כולו. הוא היה לא רגוע וראיתי שעובר עליו משהו".
מה הוא סיפר?
"שאחד השכנים הציע לו ממתקים. הוא הסכים, והאיש הזה ביקש ממנו שיתלווה אליו לאחד המסדרונות בבניין. הוא סיפר שהם הגיעו למקום שהוא לא הכיר, ושם אותו אדם התפשט וביקש ממנו שייגע בו. הבן שלי אמר שהוא עשה את זה ושזה היה מגעיל".
התלוננת?
"כן, מסרתי עדות במשטרה והבן שלי נחקר. הבעיה הייתה שהילד לא הכיר את השכן ולא ידע איך קוראים לו. במסגרת החקירה הוא הצביע על מישהו, אבל זו הייתה טעות בזיהוי. לא היו מצלמות אבטחה, ולא הייתה לנו שום הוכחה בנוגע לזהות האיש שפגע בו, אז התיק נסגר".
איך הרגשת עם זה?
"רע מאוד. אני חושבת שלא עשו מספיק כדי לעצור את האיש שפגע בבן שלי, הרגשתי שנשארתי לבד במערכה הזו והחלטנו לעזוב את השכונה. עד היום הילד נמצא בטיפול ומתמודד עם ההשלכות של האירוע, ואני לא יודעת מי פגע בו, מה בדיוק הוא עשה לו ואם הוא פגע בילדים אחרים".
הם מאמינים שהילדים לא ידברו
היימנוט קסאו נראתה לאחרונה במרכז הקליטה ברחוב צה"ל ביום ראשון, 25 בפברואר, בשעה 19:30. התיעוד האחרון שלה הוא ממסדרונות הבניין, שם חילקה עם חברותיה פלאיירים עבור אחד המועמדים בבחירות לרשות המקומית. בשעה 22:00 דווח למשטרה על היעדרותה והחלו החיפושים אחריה. בבוקר יום שני, שעות לאחר שנעלמה, פתחה המשטרה חפ"ק בתוך מרכז הקליטה ולחיפושים הצטרפו יותר מ-1,800 מתנדבים – מתנדבי משטרה, מתנדבים מיחידת הכלבנים ומתנדבים פרטיים.
>> יש לכם מה להוסיף לסיפור? פנו ישירות לליאור שלו: lior.shalev@mako.co.il <<
היעלמותה של בת ה-9 הגיעה לכותרות הראשיות והפכה לשיחת היום ברשתות החברתיות, שם היו מי שקישרו את המקרה שלה לאלו של נעדרים אחרים שנראו לאחרונה באותו אזור; המוכר ביותר הוא מוישי קליינרמן, בן 17 שהגיע בחודש מרץ 2022 להר מירון הסמוך לצפת ומאז נעלמו עקבותיו. יש מי שמכנים את הר מירון, צפת והמרחבים שביניהם "משולש ברמודה של ישראל"; ברוב המקרים נמצאו מי שהוכרזו נעדרים, אבל רק השבוע נודע כי תושב צפת בשם יורם פליטר נעדר מביתו ומשפחתו חוששת לחייו. מלבד קסאו, קליינרמן ופליטר עדיין פתוחים תיקיהם של שני נעדרים – משה אליעזר אילוביץ, אב לחמישה שנעדר זה כחמש שנים, ורפאל חדד, גבר כבן 60 שנעדר מאז נובמבר 2022.
סמדר: "כשהסיפור של היימנוט פורסם קיבלתי מבול של טלפונים מנשים בשכונה. הן סיפרו לי שהילדים שלהן עברו דברים דומים לזה שעברה הבת שלי, והן מפחדות לפתוח את הפה"
"יש באזורים האלה מרחבים בלי סוף וצמחייה סבוכה, להעלים שם מישהו זה הדבר הכי קל בעולם", אומר הרצל (שם בדוי), תושב האזור, אבל מדגיש שאין קשר בין צלעות ה"משולש": "במירון חיים אנשים תימהוניים, הומלסים ומתבודדים, אבל צפת זה סיפור אחר, ובוודאי שכונת מאור חיים. אי אפשר באמת לדעת מה קורה שם בתוך הבתים".
הרצל ותושבים אחרים שהתראיינו לכתבה זו מספרים שברחוב צה"ל התפתחה קהילה חרדית סגורה שבה כל שיח על מין, או פגיעות מיניות, נחשב טאבו. עם זאת, בעשור האחרון דווח בתקשורת על יותר מעשרה מקרים של פגיעה מינית בצפת – ביוני האחרון, למשל, נעצר בנתב"ג תושב העיר שמספר נשים התלוננו במשטרה כי ביצע בהן מעשים מגונים חמורים – והתושבים טוענים שהמספר היה גדול בהרבה אלמלא החשש לדבר ובוודאי להתלונן. ובעוד שתוקפים מיניים יש בכל מקום, סיפוריהן של אסתר וסמדר על רקע היעלמותה של קסאו מאירים מחדש בעיה שכבר רדפה בעבר את צפת: תקיפות מיניות של ילדים.
בשנת 2020 הורשע ד"ר מאיר למפיט, רופא ילדים תושב העיר, בביצוע מעשים מגונים בקטינים; שנה קודם לכן נטען כי מורה מסמינר חרדי ביצעה מעשים מגונים בתלמידות; ב-2018 הואשם מורה בשישה מקרים של מעשים מגונים בתלמידיו, בני 4–6. לפניו הואשם תושב העיר בשורה ארוכה של עבירות מין בילדים שפיתה לכאורה להגיע לביתו, ושם ביצע בהם מעשים מגונים חמורים. בדיעבד נראים הדברים כהמשך ישיר לכתבה של אילן לוקאץ' ששודרה ב-2015 ב"אולפן שישי", על "החרדית שנלחמת בעברייני המין בצפת", דפנה לאה דרייפוס; בריאיון איתה סיפרה דרייפוס על רבנים שאונסים ילדים קטנים ומשתיקים את הסיפור, ודווח כי מחאה שהובילה נגד התופעה גרמה לכ-40 משפחות לעזוב את האזור.
אחד הסיפורים שמזוהים עד היום עם הקהילה החרדית בצפת הוא זה של הרב עזרא שיינברג, שהורשע במסגרת הסדר טיעון בעבירות של תקיפות מיניות בשמונה נשים ונידון ל-7.5 שנות מאסר. פרשת שיינברג החלה בקיץ 2015, כשהגיעו לרבה של העיר צפת ואב בית הדין הרבני למניעת הטרדות מיניות במגזר החרדי דתי, הרב שמואל אליהו, תלונות על פגיעות מיניות של שיינברג בנשים שהגיעו אליו לייעוץ. שיינברג הודה במעשים והסכים להשעות את עצמו מכל מגע עם הציבור; לאחר שלא עמד בתנאים הורה לו הרב אליהו להתרחק מצפת, וחשף את מעשיו לפני תלמידי הישיבה. עם פרסום הפרשה הגישה אחת הנשים תלונה במשטרה ונפתח כנגד שיינברג הליך פלילי.
ההחלטה של הרב אליהו להרחיק את שיינברג מצפת, אומרים בעיר, אינה חריגה: לעתים מסלקים למקום אחר את החשודים בפגיעה בילדים, ולפעמים הדלת מסתובבת בכיוון ההפוך. "כשרבנים לא יודעים מה לעשות עם פדופילים, הם שולחים אותם לעיר אחרת", אומר הרצל. "וצפת היא אחת מהערים האלה". גם כאן במגזין mako תוארה בהרחבה שיטת ההגליה כבר לפני כשבע שנים.
תושב האזור שולל קשר בין הצלעות של "משולש ברמודה הישראלי": "במירון חיים אנשים תימהוניים. צפת זה סיפור אחר, ובוודאי שכונת מאור חיים. אי אפשר לדעת מה קורה שם בבתים"
"לא מדובר רק בפדופילים", מציין יגאל שיש, תושב צפת, פעיל חברתי ומנהל קבוצת הפייסבוק "צפת המצולמת – תחנה סופית". "צפת היא עיר שכוחת אל וכל מיני עבריינים מגיעים לכאן כדי שלא יזהו אותם. הם קונים כיפה וציציות בכמה שקלים ומתחילים חיים חדשים, ואף אחד לא יודע על העבר שלהם".
מגיעים אליך דיווחים על תוקפים מיניים בעיר?
"שומעים עליהם כל הזמן. הפדופילים שמסתובבים בעיר פוגעים בעיקר בילדים מהמגזר החרדי, כנראה כי הם מאמינים שהילדים לא ידברו. וגם אם ידברו, המשפחה תשמור על שקט".
גם עברייני המין הם מהמגזר החרדי?
"לא רק. יש גם כאלה שמתחפשים לחרדים וכאלה שלא שייכים בכלל למגזר, והם עדיין בוחרים לפגוע דווקא בילדים האלה ובמקומות כאלה. יצא לי לשמוע על כמה מקרי פדופיליה שבהם הכל נסגר בתוך המסדרונות של הבניינים ברחוב צה"ל, זה אפילו לא מגיע למשטרה. אם מישהו יוציא את זה החוצה – יקטלגו אותו כחולה נפש וינדו אותו ואת כל המשפחה שלו".
הורשע, ישב, הופיע על הבמה המרכזית
לפעמים גם בצפת לא מסתפקים בשמועות שנסגרות במסדרונות הבתים – ומחליטים לקחת את החוק לידיים. זה מה שקרה בשנת 2015, כשאיש חינוך תושב העיר הגיע לתחנת המשטרה כדי להתלונן על שני אנשים שסוחטים אותו כלכלית ומאיימים להגיש נגדו תלונה על עבירות מין שביצע בקטינים אם לא ישלם להם. במסגרת התלונה הוא לא הכחיש את ביצוע העבירות, ואף הודה שקיים יחסי מין עם קטין. הוא נעצר במקום ושלושה כתבי אישום הוגשו כנגד המעורבים – שניים בגין סחיטה ואחד בגין ביצוע עבירות מין בקטינים.
ואולי יש כאן בעיה אחרת, בעיה של מודעות ושל תרבות. בסוף שנת 2021 הזמינה עיריית צפת את ילדי העיר לאירוע חגיגי לכבוד ראש חודש כסלו; על המופע המרכזי באירוע מונה הבדרן החרדי דוד החקיין, שם הבמה של דוד ברוקנר, מי שב-2011 – עשור לפני אותה הופעה – הורשע במעשים מגונים בבן 12 בארבעה מקרים שונים, ונשלח לשבעה חודשי מאסר בפועל. מעיריית צפת נמסר בתגובה לפרסום אותה הופעה: "העירייה לא הפיקה את האירוע, לא הזמינה את האומן ולא מימנה שום פעילות הקשורה לאירוע. מדובר באירוע פרטי, שבו האגף התורני של הרשות המקומית היה אחראי אך ורק לתפילת תהילים המונית שנערכה במקום".
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "בכל קבלה של תלונה עם חשד לעבירות מין נפתחת חקירה שבמסגרתה מבוצעות כל פעולות החקירה הנדרשות, ביסודיות וברגישות הנדרשת, ובסיומה התיק עובר לידי הפרקליטות לשם בחינת הראיות. מטבע הדברים ומטעמי צנעת הפרט, ובפרט שמדובר בקטינים, לא נפרט על אודות פרטי המקרים או בנוגע לכל הפעולות ומהלכי החקירה שבוצעו, חלקם במעורבות גורמי רווחה המלווים את ההליך – הכל במטרה להגיע לחקר האמת".
מעיריית צפת נמסר: "מפאת חיסיון וצנעת הפרט לא נוכל למסור מידע בנושאים מעין אלו".