בוקר יום חמישי האחרון לשנת 2023. מזג האוויר נעים, בבתי הקפה במרכז המסחרי של שכונת גני אביב בלוד יושבים כמה לקוחות, בחנויות הסמוכות מתנהלים העסקים בעצלתיים. ובשעה 11 קורעות את השקט צרחות אימים של פעוט.
מחוץ למכולת השכונתית מתבצע רצח. אפי סיונוב, צעיר שעובד בחנות הצילום והסלולר שבמרכז, דוקר את עילאי קירושין בן השנתיים בחזה, בפנים ובראש. ארבע דקירות, וזה הכל. עילאי מובהל לבית החולים וזמן קצר לאחר מכן נקבע מותו.
"טרולים השתלטו על הראש שלי ואמרו לי מה אני צריך לעשות", יסביר את עצמו סיונוב מאוחר יותר בחקירתו במשטרה. "עשיתי מה שהטרולים והקולות מהשמיים הנחו אותי לעשות, הייתי שבוי בידיהם. הם אמרו לי לרצוח את התינוק ועכשיו. באותו רגע המוח שלי התפוצץ ודקרתי אותו".
ארבע דקירות, וזה הכל. עילאי קירושין הובא למנוחות בבית העלמין בראשון לציון. לצד גופתו הניחו הוריו מכונית צעצוע בצבע כחול ודובי קטן
בפרקליטות לא קנו את הסיפורים של סיונוב על טרולים וקולות מהשמיים, וכתב האישום שהוגש נגדו השבוע מייחס לו רצח בנסיבות מחמירות, עבירה שמשמעותה רצח בכוונה תחילה ונסיבות נוספות, כמו תכנון מוקדם בקור רוח ובכוונה מלאה להמית.
עילאי הובא למנוחות בבית העלמין בראשון לציון. לצד גופתו הניחו הוריו – ולדיסלב וקתרינה, שנמצאת בחודש השביעי להריונה – מכונית צעצוע בצבע כחול ודובי קטן. בהלוויה הצנועה נפרדה הסבתא יבגניה מנכדה: "מתחילת המלחמה התפללתי למען החיילים וקראתי תהילים, ובסוף הנכד שלי נרצח. המשפחה נהרסה".
כשלושה שבועות לאחר הרצח, תושבי לוד עדיין מנסים להבין מה גרם לאפי סיונוב, האיש נעים ההליכות מחנות הצילום השכונתית, לרצוח חסר ישע. "אפי לא היה מסוכסך עם אף אחד, להפך", אומר השבוע אולג (שם בדוי), תושב השכונה. "כולם אהבו את אפי, הוא תמיד היה מחלק כיפים לילדים ושואל מה שלומם. בחיים לא ראיתי אותו עצבני".
למה אתה חושב שהוא עשה את מה שעשה?
"לדעתי נכנס בו משהו, הוא השתגע. אחרת למה שירצח ילד? הוא אפילו לא מכיר את ההורים של עילאי או את המשפחה שלו, אז איזו עוד סיבה יכולה להיות?".
על פי כתב האישום, הסיבה הייתה נקמה. סיונוב, כך מפורט באישומים נגדו, פגע בעילאי כדי לנקום באלנה בריקמן, אחותה של קתרינה, שאותה הכיר כלקוחה בחנות הצילום מספר חודשים לפני הרצח. אבל נקמה באישה אחת על ידי פגיעה בבנה הפעוט של אחותה – איזה עיוות של התודעה משכנע אדם לפעול כך?
פרופ' ענת ירון ענתר, קרימינולוגית קלינית: "תכנון רצח מראש לא מצביע בהכרח על מצב נפשי תקין, אדם במצב פסיכוטי יכול לתכנן רצח. לא כל הפרעה נפשית פוטרת מאחריות פלילית"
ההליכים המשפטיים נגד סיונוב רק החלו, אבל כבר עכשיו ברור מה עומד כאן על כף המאזניים: מצד אחד רצח מתועב כל כך שאיכשהו קל יותר לעכל אותו כמעשה של טירוף. מצד שני, לכאורה היה כאן מניע מובהק לנקמה ותכנון מוקדם. אבל – וזאת אולי הנקודה המשמעותית ביותר – האם מלבד נקמה קרה ורגע של טירוף קיימת גם אפשרות שלישית?
לא אפי של פעם
אין אחד בשכונת גני אביב שלא מכיר את "פוטו תמונתי", חנות הצילום המיתולוגית שפועלת במרכז המסחרי יותר משני עשורים. גרי סיונוב, הבעלים ואביו של אפי, רוכב מדי יום על אופניו אל החנות ומקבל את הלקוחות עם אחד משלושת בניו שעובדים איתו.
אפי, הבן הבכור, למד בכפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי בבאר יעקב. חבריו למחזור מספרים על תלמיד חייכן וחברותי שהעביר את נעוריו כשחקן כדורגל בקבוצת הנוער של בני יהודה, ופרש עם הגיוס לצבא. אבל מאיה (שם בדוי), אישה המקורבת למשפחת סיונוב, טוענת שתמיד היה שם גם משהו אחר: "מבין שלושת האחים הייתי מגדירה אותו כהכי תימהוני. האחים שלו מאוד מוצלחים, מלומדים, נמצאים במערכות יחסים רציניות וגרים לבד, ורק אפי עדיין גר עם ההורים", מספרת מאיה. "הוא גם הכי שקט מבין האחים, אף פעם לא ראיתי אותו עם חברים. אבל אולי אלה דברים שאני רואה רק בדיעבד. עד האירוע חשבתי שהוא נורמטיבי בדיוק כמוהם, פשוט פחות מוצלח".
שירותו הצבאי של סיונוב נקטע לאחר שנמצא לא כשיר נפשית. "זה לא היה התקף פסיכוטי או משהו כזה", מבהירה מאיה. "הוא פשוט לא התאים למערכת".
מאז ששוחרר יצא סיונוב לטיולים רבים בארץ ובעולם. "זה תמיד היה הקטע שלו. הוא אהב לטייל לבד, להיכנס לכל מיני יערות ומערות ולהתנתק. הוא אדם די סגפן", מספרת מאיה.
לאחר התקיפה הצליח עובר אורח להשתלט על סיונוב ולהחזיק בו עד להגעת המשטרה. עילאי הובהל למרכז הרפואי שמיר, וזמן קצר לאחר מכן נקבע מותו
מקס (שם בדוי), מכר של סיונוב, מספר על טיול שחזר ממנו לפני פחות משנתיים – ומאז, הוא אומר, משהו השתבש. "כנראה אפי אכל איזה טריפ בטיול ההוא ואיבד את זה. הוא הגיע הרבה פחות לעבודה, ואני יודע שבחנות הוא נעשה חסר סבלנות כלפי הלקוחות. מי שלא ממש הכיר אותו אולי לא הרגיש את זה, אבל אני הרגשתי שזה לא אותו אפי של פעם".
בין הלקוחות שנתקלו במזג החם של סיונוב הייתה אלנה בריקמן, שלפני מספר חודשים הגיעה לפוטו תמונתי כדי לרכוש מגן מסך לטלפון הנייד שלה. על פי כתב האישום, היא התלבטה ממושכות, מה שהרגיז את סיונוב, שאמר שהיא "לקוחה קשה" וכינה אותה "גויה".
למחרת חזרה בריקמן לחנות, שוחחה עם גרי סיונוב והתלוננה על ההתנהלות של בנו. מספר שבועות לאחר מכן, בספטמבר, הגיעו לטלפון שלה צילומים של איבר מין זכרי; חקירת המשטרה העלתה חשד שהשולח היה סיונוב, ובנובמבר הוא נחקר באזהרה כחשוד בשליחתן.
זמן קצר לאחר מכן חזרה בריקמן לחנות הצילום. סיונוב סיפר לה שנחקר בעקבות תלונתה, מסר לה פתק ובו מספר תעודת הזהות שלו ומספר התיק, וביקש ממנה לפנות למשטרה ולבטל את התלונה. היא לא עשתה זאת.
בדצמבר נפגשו השניים שוב, הפעם בחנות ירקות בקניון בלוד. בריקמן הייתה שם עם קתרינה ועילאי הקטן. סיונוב ניגש אל האחיות וביקש מבריקמן שתחזיר לו את הפתק שהשאיר לה; על פי כתב האישום, זה היה הרגע שבו גמלה בלבו ההחלטה לנקום.
הודה, אבל לא הצטער
חקירת המקרה, שנערכה ביחידה ללוחמה בפשיעה במרחב שפלה, ב-28 בדצמבר טיילו קתרינה ועילאי בפארק בגני אביב עם חברתה של קתרינה ובתה התינוקת. באותה עת יצא סיונוב מחנות הצילום והלך לכיוון הפארק, שם הבחין בקתרינה ובעילאי. כשזיהה אותם מהמפגש בקניון ניגש לרכבו, שחנה בחניון סמוך, ונטל ממנו סכין בעל להב באורך 15 ס"מ שרכש זמן קצר קודם לכן.
הוריו של עילאי, ולדיסלב וקתרינה קירושין, עלו מרוסיה לישראל עם עילאי לפני פחות משנה. קתרינה נמצאת בחודש השביעי להריונה
במשך מספר דקות עקב סיונוב אחר הנשים והילדים, שסביב השעה 11 הגיעו למכולת השכונתית. קתרינה נכנסה למכולת, וחברתה התיישבה עם הפעוטות על מדרכה סמוכה והמתינה שתסיים ותצא. סיונוב ניגש לחברה ושאל אותה מי מהילדים הוא בנה של קתרינה, וכשנענה הסתובב לכיוון המכולת, הסתובב שוב לעבר האישה והפעוטות, שלף את הסכין ודקר את עילאי.
גרי סיונוב, שהבחין מתוך חנות הצילום בטירוף שאחז בבנו, החל לרוץ אל הזירה כדי לעצור אותו. הוא הספיק רק להתקרב מעט ונפל ארצה; מאוחר יותר התברר שעבר אירוע לב. בינתיים הצליח עובר אורח להשתלט על סיונוב ולהחזיק בו עד להגעת המשטרה. עילאי קירושין הובהל למרכז הרפואי שמיר, וזמן קצר לאחר מכן נקבע מותו.
בתחנת המשטרה בלוד ישב סיונוב בפנים קפואות. הוא הודה במעשה, תיאר את האירוע וסיפר על הטרולים ועל הקולות בראשו שהנחו אותו לפעול. הוא לא בכה, לא הצטער ולא הראה חמלה.
מאיה אומרת שסיונוב השמיע סיפורים על טרולים ועל קולות בראש גם לפני שרצח כביכול במצוותם; לדבריה הוא היה במצב נפשי ירוד במשך השנה האחרונה. "הקולות האלה שיגעו אותו. לפני כמה חודשים הוא ניסה להתאבד, שפך על עצמו מכל דלק וניסה להצית את עצמו. עד כמה שאני יודעת, שוטר מנע ממנו לעשות את זה".
מדובר בניסיון אובדני. הוא נלקח לבדיקה פסיכיאטרית?
"לא".
מה בדיוק הוא סיפר על הקולות בראש?
"שהם באו והלכו במשך כמה חודשים, אבל הוא אומר גם שמאז שהוא הכיר את אלנה בריקמן הם השתלטו עליו יותר ויותר, הכתיבו לו איך לפעול. כשהיא הגישה תלונה על התמונות של איבר מין, הקולות האלה אמרו שהוא 'הפסיד'. כמו שהוא מתאר את זה, הם ממש אמרו 'היא הגישה נגדך תלונה על דבר שלא עשית, 0:1 לה, היא ניצחה אותך'".
עו"ד ירון גיגי הגיב על פרסומים הראשונים על הרצח בטענה שמדובר בחשוד מעורער בנפשו הסובל משמיעת קולות, טענות שמעידות ככל הנראה על כוונה להציג קו הגנה של אי-שפיות
מאיה מדברת על תלונת שווא שהוגשה כביכול נגד סיונוב, אבל גורם המעורה בפרטי האירוע מתאר השתלשלות אחרת: לדבריו, התלונה שהגישה בריקמן במשטרה כלל לא הייתה נגד סיונוב. בתלונתה סיפרה בריקמן שקיבלה תמונות של איבר מין ממספר שלא זיהתה, והאדם היחיד שעליו הצביעה כשולח אפשרי היה גבר שהכירה על בסיס מקצועי, תושב הרצליה. רק לאחר פעולות חקירה הבינו במשטרה שהתמונות נשלחו מהנייד של סיונוב, והוא זומן לחקירה באזהרה וקיבל צו הרחקה מבריקמן. היא מצדה הבינה שסיונוב נחקר כחשוד רק כשדרש ממנה לבטל את התלונה.
מאיה טוענת גם שמצבו של סיונוב החמיר לאחר שנחקר: "הטרולים והקולות בראש המשיכו להתגרות בו. הם אמרו שהוא לא רק הפסיד לאלנה, אלא גם שהיא בת אלמוות, חסינה מפני המוות, שאי אפשר להרוג אותה".
כלומר, התוכנית המקורית שלו הייתה להרוג אותה כנקמה?
"לא, אלה היו הקולות שהוא שמע בנוגע אליה. אחרי שהוגשה נגדו תלונה, הלחץ הנפשי שיגע אותו והוא שוב חשב להתאבד".
מישהו במשפחה ידע שעובר עליו דבר כזה?
"הם הרגישו שמשהו עובר עליו, אבל לא ידעו לשים את האצבע על הנקודה ולא חשבו שיש סכנה ממשית לחייו או לחיי אחרים. המשפחה עודדה אותו ללכת לטיפול, והוא גם תכנן לעשות את זה אבל לא הספיק. הוא אומר שברגע שראה את עילאי באותו יום חמישי הוא איבד שליטה. הטרולים הנחו אותו לרצוח אותו באופן מיידי".
הסכסוך של סיונוב היה עם בריקמן. למה הוא רצח דווקא את עילאי הקטן?
"זה רק מצביע על העובדה שהוא איבד שליטה. משהו נכנס בו, זה לא הוא".
התירוץ המוכר ביותר
פשעים כמו זה שביצע סיונוב – ושסיונוב מודה בביצועו, חשוב להזכיר ולהדגיש – גורמים לנו לחשוב שחייב להיות מאחוריהם טירוף. זה טבעי, אבל זה גם יוצר נסיבות מקלות שאינן בהכרח מוצדקות: הרי אם נאמין לכל אדם שאומר ש"הקולות בראש שלי גרמו לי לעשות את זה", בתי הכלא יתרוקנו ובמוסדות הפסיכיאטריים יישנו במסדרונות.
קתרינה נכנסה למכולת, וחברתה התיישבה עם הפעוטות על מדרכה סמוכה. סיונוב שאל אותה מי מהילדים הוא בנה של קתרינה, וכשנענה הסתובב לכיוון המכולת, הסתובב שוב ושלף את הסכין
עורך דינו של אפי סיונוב, ירון גיגי, הגיב על פרסומים הראשונים על הרצח בטענה שמדובר בחשוד מעורער בנפשו הסובל משמיעת קולות; טענות אלו, לצד התגובה שמסר לכתבה זו (ר' בהמשך), מעידות ככל הנראה על כוונה להציג קו הגנה של אי-שפיות. גם ראש עיריית לוד, יאיר רביבו, מסר לתקשורת בעקבות האירוע כי התוקף הוא "בחור צעיר ומעורער בנפשו", והוסיף: "ה' יעזור לנו בתקופה זו, שבה יש עלייה מדאיגה במקרים של בעיות נפשיות כתוצאה מחרדות המלחמה".
לאחר חקירתו במשטרה נלקח סיונוב להסתכלות פסיכיאטרית במרכז לבריאות הנפש גהה. עד כה לא הוצגה חוות דעת פסיכיאטרית בעניינו, וייתכן שייקבע כי אינו כשיר לעמוד לדין וכי לא היה שפוי בעת ביצוע הרצח. אבל גורמים בפרקליטות אומרים חד-משמעית שמדובר ברצח מתוכנן היטב – ואחריו באחד מהסיפורים המשומשים ביותר שחשודים ברצח מספרים כדי לחמוק מעונש.
ברור למה סיונוב טוען לאי-שפיות; אם טענתו תתקבל, הוא עשוי שלא לעמוד לדין אלא להישלח לטיפול נפשי. אבל האם מתמודד נפש אינו מסוגל לבצע רצח בכוונה תחילה?
"רצח שמתבצע מתוך אי-שפיות הדעת פירושו שאדם המתמודד עם הפרעה נפשית מקבוצת ההפרעות הפסיכוטיות ביצע רצח בהשפעת מצב פסיכוטי, כחלק מההפרעה שממנה הוא סובל", מסבירה פרופ' ענת ירון ענתר, קרימינולוגית קלינית וראשת החוג לקרימינולוגיה במכללה האקדמית עמק יזרעאל. "רצח שמתבצע מתוך אי-שפיות הדעת נובע מתוך דלוזיות, מחשבות שווא, או הלוצינציות – הפרעות בתפיסה. דלוזיות הן מחשבות לא אמיתיות שהאדם מאמין שהן אמיתיות והן עמידות בפני שכנוע אפילו מול מידע אובייקטיבי שסותר אותן. הלוצינציות הן שמיעת קולות שלא קיימים במציאות, ולעיתים אלה יכולים להיות קולות שנותנים פקודות. המניע השכיח ביותר בקרב מתמודדי נפש שביצעו רצח בהשפעת מצב פסיכוטי הוא דלוזיות פרנואידיות".
ובמקרה של שמיעת קולות ו"טרולים" מדובר בהלוצינציות?
"נכון - שמיעת קולות שלא קיימים במציאות, של טרולים או אחרים, אכן מוגדרת כהלוצינציה. אבל יש לקחת בחשבון שהסבר כזה לרצח משמש לעיתים קרובות רוצחים שמנסים להתחזות כדי לחמוק מעונש. אי אפשר לבדוק הלוצינציות באופן אובייקטיבי".
הפרקליטות טוענת שסיונוב ביצע רצח מתוכנן מראש. נניח שהוא באמת לא שפוי – האם אדם במצב כזה מסוגל בכלל לתכנון מוקדם ברמה הזאת?
"תכנון רצח מראש לא מצביע בהכרח על מצב נפשי תקין. נכון שרצח בהשפעת פסיכוזה נעשה במקרים רבים ללא תכנון, אבל זו לא אינדיקציה. מצב פסיכוטי יכול להימשך זמן רב, ואם אדם תחת השפעה דלוזיונלית מרגיש במשך תקופה ארוכה שאדם אחר עומד לפגוע בו, עוקב אחריו או מפריע לו - הוא יכול לתכנן רצח".
במקרה הנוכחי מדובר ברצח של פעוט. לא אדם שיעקוב אחרי הרוצח, יפגע בו או יפריע לו.
"האלימות במקרים כאלה באמת מופנית בדרך כלל כלפי מושא הפסיכוזה - האדם שנתפס כרודף או מזיק. מקרים אחרים הם חריגים, בעיקר כשמדובר ברצח פעוט".
במקרה הנוכחי אין לרוצח אבחנות פסיכיאטריות קודמות. האם רצח יכול להתבצע באפיזודה פסיכוטית ראשונה?
"מחקרים מהארץ והעולם מראים שברוב המקרים, רצח מתוך אי-שפיות הדעת לא מתרחש באפיזודה פסיכוטית ראשונה. אבל היו גם מקרים שבהם הרוצח לא היה מוכר למערכת הפסיכיאטרית טרם ביצוע הרצח".
האם יכול להתקיים מצב של "גם וגם"? אדם שיוכח כי הוא לוקה בנפשו, ועדיין יורשע ברצח בכוונה תחילה?
"כן, כי לא מספיק שאדם לוקה בנפשו כדי לפטור אותו מענישה פלילית. ראשית, לא כל הפרעה נפשית פוטרת מאחריות פלילית. שנית, צריך להראות שביצוע העבירה נעשה בהשפעת המחלה, כלומר שבגלל מצבו הנפשי האדם לא יכול להבין את הפסול שבמעשה או להימנע מעשיית המעשה. כדאי גם לזכור שרוב מתמודדי הנפש אינם רוצחים, ורוב מקרי הרצח אינם מבוצעים באי-שפיות הדעת" .
אני מפחדת להיתקל במשפחה
חנות הצילום של משפחת סיונוב נסגרה בבוקר הרצח ונשארה נעולה במשך שבועיים. בימים האחרונים הבחינו תושבי השכונה שהיא נפתחה שוב, ואחיו של סיונוב עומדים בקופה ומחכים ללקוחות שיגיעו.
"הופתעתי כשהחנות נפתחה", מספרת אנה (שם בדוי), תושבת השכונה. "מדובר במשפחה מאוד מלוכדת ומגוננת, בוכרים שמאוד מתגאים במשפחתיות ובהישגים של הבנים. הייתי בטוח שהם יתביישו במעשה של אפי ויסגרו את החנות לפחות לעוד כמה חודשים".
נכנסת לחנות בשבוע האחרון?
"לא נכנסתי, והאמת היא שלא ראיתי שם אף לקוח. לי עדיין קשה לי לעבור ליד החנות, אני מפחדת להיתקל במשפחה של אפי. לא יודעת איך אגיב כשאראה אותם, האירוע הזה טלטל את כל השכונה".
אולג, שמתגורר בשכנות לחנות הצילום, כן שוחח עם בני משפחת סיונוב בשבוע האחרון. "הם נידו את אפי, מקללים אותו, אומרים 'שייקבר בכלא' ולא רוצים להיות איתו בקשר", הוא מספר. "זאת תמיד הייתה אחת המשפחות הכי חמות ומאוחדות שאני מכיר, אבל אפי מבחינתם הוא כבר לא חלק מהמשפחה".
בית המשפט יצטרך לעשות בקרוב צדק עם בני משפחה אחרת: קתרינה, ולדיסלב ועילאי קירושין, שעלו לישראל מרוסיה לפני פחות משנה. אפשר רק לקוות שהכרעת הדין תתקן במשהו את האסון שהמיט עליהם אפי סיונוב ביום חמישי האחרון של 2023.
עורכי דינו של אפי סיונוב, ירון גיגי ומרינה גלדקי, מסרו בתגובה: "לפני ימים ספורים הוגש כתב אישום בעניינו של מרשי, אשר מגולל אירוע טרגי ובלתי נתפס. האירוע כשלעצמו מרמז לנו על מצבו הנפשי הקשה. בניגוד לטענות המדינה שמדובר ברצח מתוכנן היטב, כמה מאיתנו יכולים להעלות על הדעת תכנון רצח של פעוט זר ללא שום הצדקה וסיבה הגיונית?
"מרשי מצוי במצב קשה מאוד, שיחה קצרה עמו עלולה לתעתע, להטעות ולגרום למחשבה שמדובר באדם רהוט ואינטליגנטי, וזה לא סותר כי הוא באמת כזה. אבל משיחות לא מעטות כאלה שאנחנו, צוות ההגנה, קיימנו איתו בחדרי חדרים, וגם משיחות שקיימנו עם אנשים שחייו איתו ולצדו, מצטיירת תמונה עגומה מאוד. להבדיל מנאשמים שמעולם לא סבלו ממחלה נפשית ולאחר ביצוע העבירה מנסים להראות שהם סובלים ממחלה נפשית, פה המקרה הפוך לגמרי.
"מדובר במי שלא שולט בדחפיו ובמעשיו. מרשי יכול רגע אחד לדבר עם צוות ההגנה על התיק שלו באופן רציונלי וענייני, ושנייה אחרי זה אני מבין שהוא לא איתנו כי הוא נכנס לאיזה 'טקס' כפייתי. כשאנו שואלים אותו למה הוא עושה את זה – הוא מסביר שאותו טרול, שאנו מבינים שהוא דמיוני, אמר לו לעשות את זה. כשאנו מנסים להתעמק ולשאול אם הוא מבין שזה לא אמיתי, אנחנו מבינים שהוא לא באמת מבין את זה.
"כל אלה הם טיפה בים לעניין מצבו הנפשי המורכב של מרשי, אשר על פניו נראה שסובל ממחלות נפשיות לא פשוטות. ואין לי ספק שהדבר יתברר בבית המשפט בהליך המשפטי בעניינו".