לפני הכל, חשוב שניישר קו: החיים הם לא קומדיה רומנטית, וגם לא כזאת דרמה משובחת סוחטת דמעות. לא ניכנס עכשיו לקטגוריית סרטי האימה או המדע הבדיוני, כי בסוף החיים עצמם הם משהו בין רשימת מכולת לבין איזה משהו אוונגרדי כזה שכולם מצפים שיקרה בהם משהו אבל לא קורה כלום.
מצד שני, כשמלהקים אותך לתוכנית ריאליטי שבאה לבחון מה יקרה אם יחתנו אותך עם אדם זר למשך 42 יום - אפשר בהחלט להתבלבל ולחשוב שאת שרה ג'סיקה פרקר בסנטרל פארק מוקפת איידנים ומיסטר ביגים, או קייט הדסון שמנסה להיפטר ממתיו מקונוהי ב-10 ימים. אבל עינת, נשמה, את לא זאת ולא זאתי; את מסתובבת בחורף של ירושלים בכובע פונפון (שאולי נרכש כשהיית אשת העולם הגדול בניו יורק), ואיתך מסתובב לירון החמוד שאת פולשת למיטתו לילה-לילה כאילו במקרה, בלי להתחייב למשהו.
אז למה, פור גאד סייק, את מצפה ממנו שכשתכתבו על הזכוכית הקפואה (מדהים מה שהחורף הירושלמי מסוגל ליצור) את ראשי התיבות שלכם (באנגלית כמובן) עם הסימן "+" - את מצפה שהוא יצייר לב אחרי סימן "=".
נכון, זה הכל עניין של תיאום ציפיות, אז בואו נדבר על זה שוב, כאילו לא דברנו על זה על זה מעולם: אני האחרונה שתאיץ באישה או בגבר בזוגיות לעשות משהו שלא ממש מתחשק לה או לו רק כי הם מרגישים "לא נעים" כלפי הצד השני - אבל צריכה להיות גם הוגנות, ובטח שלא לשלוח מסר מבלבל. רגע אחד נשיקות, רגע אחד הרתעה עם "אתה שוב שולח ידיים". רגע אחד גיפופים על הספה מול החברות הצ'ילבות, ואז – הופ, שינה בחדרים נפרדים. וזה בסדר גמור, אבל עדיין – משחקי חם/קר מתאימים גג לגן חובה, וגם אם את בקטע של רק לפלרטט מול המצלמה, זה גם אחלה, אבל אל תצפי שמישהו יהיה שרוף עלייך אף על פי כן ולמרות הכל.
ואם כבר פלרטוטים, מה נשמע, ניצן ומנו? אתם בהחלט צריכים לשתות פחות, אבל מצד שני, ניצן, סורי, אבל את מתישה את הבחור עם השיחות. הוא חמוד, זורם ויזרום כמה שצריך, אבל בואו, עם יד על הלב – הדירה מעוצבת, הוא כבר פחות מעשן בבית, בטח החברים הסטלנים גם מתנהגים טוב יותר – אז בואו תתקדמו לשלב הבא, כי ברור ששניכם רוצים.
להבדיל כמובן משי והדס. האמת? ליבי יצא לשי המסכן, כמה שגיחכתי עליו בהתחלה, הוא נראה לי היחיד שבאמת משתדל ומתמיד עם המטרה שלשמה הוא הגיע. ולכן, כשהוא חוטף ברקס מהדס – זה היה פשוט פוגעני. בקיצור, התבאסתי ממש.
חבר חכם שלי אמר לי פעם: "גבר צריך לאהוב אישה קצת יותר ממה שהיא אוהבת אותו", ולענתו זה סוד ההצלחה האמיתי של זוגיות. גבר צריך להשתוקק אליה, להרגיש שגם אם הם יחד, הוא עדיין צריך קצת להוכיח את עצמו, ואולי זה מה שעינת והדס מנסות ליישם כאן, רחוק מהדרך האלגנטית לעשות יש לציין.
אבל היי, חברים וחברות, יש תקווה! ותודה לאמא של שני (מתי ספיישל הורים?) שאמרה לבת שלה דוגרי: "תראי איך הוא משתדל! לכי לקראתו", ושני, כמו הבת הצייתנית באחד מסיפורי "אלף לילה ולילה" מיד פעלה בהתאם. כן, כן, ברור, היא חלמה חלום מוזר ורצתה לוודא שדני עדיין שם ולא הלך לשום מקום, בסדר, נסיכה, העיקר הכוונה.
אז מהו מוסר ההשכל? תקשיבו להורים ותשקיעו בתיאום ציפיות. זה הכל. אה, ותפסיקו לדמיין את עצמכם קארי בראדשו, איידן או מיסטר ביג. תהיו אתם עצמכם, כי כל השאר כבר תפוס כמו שאומרים כל המאמינים לחיים הטובים.