את איתי פגשתי במשרדו במרכז תל אביב. אחרי היכרות קצרה, הוא החל לספר לי על חברתו נופר והזוגיות שלהם. הוא סיפר שהם יוצאים כבר כמעט שנתיים, ולדברי איתי, בחצי השנה האחרונה הוא שוחח עם נופר כמה פעמים על רצונו להתחתן ו"להזדקן איתה" כדבריו.
לדברי איתי, במידה וברגע שהוא היה מקבל פידבק קטן וחיובי מצד נופר - הוא היה מתארגן על הצעת נישואים מיוחדת ומקורית, אך לדבריו, לאחר כל שיחה בעניין, הוא היה יוצא עם התחמקות וקרירות שגרמו להרגשת מועקה קשה.
איתי המשיך וסיפר לי על עברה של נופר. הוא סיפר על כך שהוא יודע שיש לה אקס מיתולוגי ושהם נפרדו לאחר שהוא חשד שנופר בוגדת בו. "האם היא באמת בגדה בו? את זה אני לא יודע", אמר איתי באי נוחות, "אולי עדיף שלא אדע, כי מבחינתי אמון זה הדבר הכי חשוב. אמון בסיסי בכל דבר".
איתי ביקש להתעניין בהתקנת תוכנת האזנה, אך מיד הבהרתי לו שמדובר בפעולה בלתי חוקית ושאין שום מצב שיקבל ממני המלצה לביצוע פעולה כזו. איתי ביקש שבשלב הראשון נופר תיבחן בפרטים הקטנים, והיה לו מאוד חשוב לבחון את רמת האמינות שלה.
כשבוע וחצי לאחר הפגישה החל צוות מעקב ללוות את נופר בכל יום מהגע שיצאה ממשרדה בשעות הערב המוקדמות ועד לשעות הלילה. בימים שבהם היא נפגשה עם איתי, צוות המעקב ניתק מגע וסיים את הפעילות. במהלך שעות המעקב נופר "נתפסה" בכמה שקרים קטנים - ולא ברור מה עמד מאחוריהם.
במקרה אחד, היא יצאה מהעבודה ונסעה ישר לביתה, וכעבור כשעה וחצי שלחה לאיתי הודעה בה כתבה: "סיימתי לעבוד, אני בדרך הביתה". במקרה אחר היא יצאה לאכול צהריים במשך שעה עם חברה מהעבודה, ובסוף היום, כשאיתי שאל איך עבר היום, היא השיבה לו: "היה יום מטורף! לא היה לי אפילו זמן לאכול".
אלו היו דברים קטנים שמבחינת איתי הייתה להם משמעות רבה. הוא ביקש לעצור את הפעילות, כיוון רצה לחשוב אם וכיצד להמשיך. כעבור כמה ימים הוא התקשר אלי וביקש שנעקוב אחרי נופר במוצאי השבת. הוא סיפר לי שהוא הציע לנופר לצאת עם חברים משותפים ושהיא התחמקה בצורה מוזרה. כששאלתי אותו אם הוא פיתח חשד ורגישות לכל דבר שנופר אומרת, הוא לא שלל זאת, ואמר: "אחרי מוצ"ש נהיה יותר חכמים".
במוצאי השבת, לבקשתו של איתי, התמקם צוות מעקב מחוץ לביתו, וכעבור כשעה נופר יצאה ממהדירה, נכנסה לרכבה ונסעה מהמקום. נופר הגיעה לביתה שלה, וכעבור כחצי שעה יצאה לאחר שהחליפה בגדים, נכנסה לרכבה והחלה בנסיעה.
החוקרים שנצמדו אליה הבחינו שנופר הגיעה לכתובת מגורים וכעבור כמה דקות הצטרפה לרכבה חברתה ושתיהן נסעו לפאב באזור תעשייה בעיר סמוכה. כעבור שעה הגיע לפאב בחור צעיר והצטרף לשתיהן. השלושה נראו צוחקים ונהנים, וכשעה לאחר מכן חברתה של נופר עזבה את המקום במונית, ונופר והבחור נשארו לבדם.
השניים נראו נהנים וצוחקים ומראים אחד לשנייה סרטונים בטלפונים הניידים. שעה לאחר מכן, עזבו השניים את הפאב, והבחור ליווה את נופר לרכבה והשניים נפרדו בחיבוק ארוך, כשהבחור נראה מלטף את שיערה. נופר נכנסה לרכבה ונסעה ישירות לביתה.
למחרת, כבדרך אגב, סיפרה נופר לאיתי שחברתה לחצה עליה לצאת לשתות, שהיא יצאה ושאחרי קצת יותר משעה חזרה לביתה. אחרי שהראנו לאיתי את צילומי המעקב, הוא זיהה מיד את הבחור. "אכן, זהו ליעד, האקס המיתולוגי של שלה", סינן איתי, "שקרים קטנים בסוף הופכים לגדולים", הוסיף בייאוש.
כעבור שבוע הוא שלח לי הודעה וסיפר שהחליט להיפרד מנופר ולהמשיך בחייו. הוא לא שיתף את נופר בדבר המעקב, כי לדבריו הוא פשוט לא רצה להתעמת איתה. "כנראה שבעיית האמון חזקה ממנה, ואני לא מתכוון לפתוח לה פתח להרוס את חיי", אמר לי וסיים את השיחה.
הסיפור מבוסס על מקרה אמיתי. שמות הדמויות, כמו גם פרטים נוספים, שונו בכדי למנוע את חשיפת המעורבים. גולן פנחס, חוקר פרטי, הוא בעל המשרד "ים חקירות"