מינה ואפרים מתגוררים ביישוב קטן צפונית לנתניה. מינה הגיעה לבדה למשרדי ונראתה חשדנית, כל כמה דקות היא שאלה האם השיחה בינינו מוקלטת. כל ההכחשות שלי לא עזרו, גם כשסיפרתי לה שמעולם לא הוקלטה שיחה עם לקוח (אין סיבה לכך), לכן בשלב הראשון, היא סירבה לחשוף את שמה האמיתי.
שאלתי את מינה במה אני יכול לסייע לה, והיא החלה לספר לי שהיא מבקשת לקבל מידע על בחור מסוים. בשלב הראשון לא הבנתי במה מדובר, אבל אחרי שיחה קצרה הבנתי במה בדיוק היא מעוניינת. בתם היחידה של מינה ואפרים, רות, בת 30, נפגשת עם "בחור מוזר ואני בטוחה שהוא מתאים לה..." כן, שמו - יגאל ביטון! מה שהטריד אותי במיוחד הייתה העובדה שלמינה לא היה שום בסיס או מידע "מחשיד" לגבי עברו של יגאל. היה רושם שהיא מאוד רוצה שיימצא בו איזשהו פגם... "אפילו כשהיה בצבא", הדגישה מינה, "אני רוצה לדעת אם היו איתו בעיות, אם היה בכלא צבאי, כל דבר".
בשלב זה, מאחר ולא היה ידוע גם לי דבר וחצי דבר על יגאל, על אורח חייו ועברו, קיבלתי את החקירה (בלשון המקצועית חקירה מסוג זה נקראת חקירת פרופיל ורקע אישי). כעבור יומיים של חקירה ואיסוף מידע על יגאל הייתה לי מסקנה אחת: מינה יכולה להגיד תודה שיגאל בכלל מסתכל לכיוון של בתה רות. הממצאים העלו שמדובר בבחור משכמו ומעלה, בעברו הצבאי שירת כקצין ביחידה מובחרת, הוא אקדמאי ועובד כיועץ השקעות בכיר באחד מבתי ההשקעות המוכרים בשוק ההון.
כל הממצאים הועברו למינה, בתחושה טובה ושמחה עם רצון קל שתגרום קצת לאי נעימות ומבוכה למינה. הגזענות הטהורה שנבעה מהתנהלותה של מינה קוממה אותי. נראה היה שהיא גם מופתעת וגם מאוכזבת מהממצאים. היא רצתה מאד לשמוע דברים אחרים. אני מודה שנפרדתי ממינה עם תחושה גם מעודדת, כי אם עם "אמא" כזו, בתה רות נפגשת ומכירה ומנהלת קשר עם בחור יפיפה, שחרחר, מקסים ומוכשר, זה מעיד שהיא לא ספגה את הגזענות הסמויה מאימה. אולי מבחינת מינה, היא "נכשלה בחינוך בתה.." וטוב שכך!!
הסיפור מבוסס על מקרה אמיתי. שמות הדמויות, כמו גם פרטים נוספים, שונו בכדי למנוע את חשיפת המעורבים. גולן פנחס, חוקר פרטי, בעל משרד "ים חקירות".