לעיתים רחוקות אני מקבל דרישה מלקוחות לביצוע חקירות שאינני מבין את כל השיקולים של מזמיני החקירה - אך כל עוד שמדובר בדרישה חוקית ושאינה סותרת את עולמי המוסרי - אני נרתם לסייע.

תקווה ושלמה הגיעו למשרדי בדיוק בשעה שקבענו. שניהם נראו נבוכים ומבולבלים, ותקווה נראתה קצת יותר אסרטיבית מבעלה ושאלה שאלות רבות לגבי חוקיות ביצוע חקירות פרטיות והסיכונים שבהזמנת חקירה.

הסברתי לשניהם שאנו עובדים על פי החוק, ושכל המידע שאנו משיגים נעשה בתחכום ובתחבולות במסגרתו. לאחר שנרגעו מעט, החלה תקווה לספר לי שבנם היחיד אביתר שוהה בימים אלה בבוסטון שבארצות הברית במסגרת לימודיו, והבקשה שלהם לחקירה קשורה אליו.

השניים סיפרו לי שהם שמחו מאוד כאשר אביתר סיפר להם שהוא הכיר סטודנטית ישראלית שלומדת בדיוק כמוהו בארה"ב, הקשר שלהם מתפתח והוא מאד נהנה בחברתה. לדבריו, כל משפחתה מתגוררת בארץ, ובשלב זה קולה של תקווה השתנה ונעשה מודאג ואימהי.

"אנחנו רוצים קצת מידע על המשפחה שלה. אביתר שלנו הוא בחור עדין ואנחנו רוצים לחזק אותו, אבל בידיעה שזו בחורה מבית טוב". כשניסיתי להבין מה כולל המושג "בית טוב", שלמה התערב ואמר: "מספיק שמדובר במשפחה נורמטיבית, אתה יודע, שהאבא לא בכלא, האמא לא נרקומנית וזו לא משפחה בעייתית".

"אנחנו בסך הכל דואגים לעתיד של אביתר", המשיכה תקווה והוסיפה בטון מצטדק: "ברור שאם אביתר היה חי בארץ לא היינו חושבים על מעשה כזה. הוא היה פוגש ומכיר את המשפחה ומחליט לבד. הוא פשוט רחוק מכאן ולא יכול לעשות את זה".

לבסוף, אחרי פגישה די לא שגרתית, סוכם שנבצע חקירה ראשונית ולא מעמיקה לבדיקת רקע המשפחה. חקירה שכזו כוללת כמה פרמטרים; איסוף מידע בסיסי, במה הוריה עוסקים, ובדיקות רקע שונות ובסיסיות - מידע שבהחלט יכול להעיד על הרקע הכללי של המשפחה.

לשמחתי, בסיום החקירה לא נתגלו ממצאים חריגים, ובת הזוג של בנם אביתר היא אכן בחורה "מבית טוב" כדברי האב שלמה, ונמצא שמדובר במשפחה נורמטיבית לחלוטין, מכובדת ומוכרת ביישוב בו היא מתגוררת.

מבחינתם של שלמה ותקווה, אביתר לא יגלה אף פעם על בדיקת הרקע הזו, ועכשיו ההורים המרוצים רוצים להודיע לאביתר שבחודש הבא (אם הקורונה תאפשר זאת) הם יגיעו אליו לביקור וישמחו להכיר את בת זוגו. מבחינתם, הרצון הוא לחזק את בנם אביתר בקשר שמתפתח ואולי אף בהמשך לערוך מפגש היכרות בין המשפחות. משום מה, נראה שהמפגש הזה הולך להיות מיוחד במיוחד. 

הסיפור מבוסס על מקרה אמיתי שהתרחש לפני סגר הקורונה. שמות הדמויות, כמו גם פרטים נוספים, שונו בכדי למנוע את חשיפת המעורבים. גולן פנחס, חוקר פרטי, הוא בעל המשרד "ים חקירות"