את עידן פגשתי במשרד של עורכת הדין שלו. היא הכירה בינינו וסיפרה לי שעידן החליט להתגרש מאשתו פזית אחרי שגילה שיש לה מאהב, וכל מה שצריך לדברי עורכת הדין הוא רק הוכחה משפטית כי פזית לא תוותר בקלות - ותמונה, איך אומרים, שווה אלף מילים.
במהלך המפגש בינינו הוסיף עידן פרטים ורקע על הזוגיות שלהם וכמובן על המידע שיש ברשותו. לדבריו, פזית עובדת כמנהלת מחלקה בחברת ביטוח גדולה באזור המרכז, וגם המאהב שלה עובד איתה באותה החברה.
כאמור, עידן לא ישב ו"המתין לחוקר פרטי", והספיק לאסוף בעצמו נתונים על המאהב. ממצאיו העלו כי אותו גבר הוא גרוש ואב לשניים, ומקריאת ההודעות ביניהם (הודעות שפזית לא הקפידה למחוק) הבין עידן שמבחינת המאהב, המפגשים הלוהטים שלהם הם סידור אופטימלי - פזית מספקת את כל צרכיו, ומבחינתו המצב יכול להישאר כמו שהוא זמן רב. להבדיל ממקרים אחרים, במקרה הזה למאהב שלנו אין צורך או ציפייה שפזית תתגרש ותהיה רק שלו.
התחלנו לעבוד, וכעבור שבועיים התיק כבר היה סגור. הייתה יותר מתמונה אחת שהעידה על הקשר בין פזית למאהב שלה.
חודש עבר, ועידן סיפר לי שהסיפור התפוצץ, פזית קיבלה את דו"ח החקירה וכל הסרטים והתמונות, ולדבריו פזית עשתה כל מה שנדרש כדי שהם לא ייפרדו; היא נשבעה שהקשר שלה עם המאהב הסתיים, והבהירה שהוא לא יייצור איתה קשר לעולם.
פזית ביקשה סליחה ומחילה והזדמנות לשקם את הזוגיות, ועידן הודה שקשה לו לסלוח, ולדבריו הם בתחילת תהליך לשיקום הקרע ביניהם והתמודדות עם המשבר שפקד אותם. בשלב הזה הבנו שהמאהב שלנו הפסיד ובגדול.
חצי שנה לאחר מכן, התקשר אליי בחור שהציג עצמו כבעל עסק וביקש שאגיע לפגישה. שם שכונת המגורים היה לי מוכר, וכאשר נפתחה את הדלת נעמד מולי אותו מאהב של פזית. בשניות הראשונות ניסיתי להבין מי נגד מי, והאם מדובר בצירוף מקרים הזוי ומטורף.
התיישבנו בסלון ביתו, והלקוח המוכר ביקש שאבצע עבורו חקירה בעניין אישי. לי היה ברור שאת החקירה הזו לא אבצע, והתלבטתי כיצד להתחמק ממנה בעדינות.
לא הופתעתי כאשר בתחילת השיחה המאהב ביקש שאבצע עבורו פעולות לא חוקיות ואף ניסה לפתות אותי בתשלום גבוה ובמזומן. הצעתי לו במקום פעולות חקירה חוקיות וזולות יותר, אך הבחור התעקש והמשיך בשלו. מהר מאוד הבנתי מה מניע את "הלקוח המאהב", ולכן סירבתי בתוקף לבצע עבורו את החקירה וסיימתי את הפגישה.
לצערי, ככל הנראה, הוא ראה בי כמי שהרס את אורח החיים המפנק והמושלם שהיה לו, ואני זה שאשם בכך שאהובתו חזרה לביתה. ייתכן והוא רצה לנקום, ואין לי באמת מושג מה היו כוונותיו במידה והייתי נעתר לבקשותיו ומבצע פעולות לא חוקיות (מצב שלא היה קורה).
האמת היא שעמוק בפנים אפילו קצת נעלבתי, בעיקר על זה שהוא חשב שאחרי כמה חודשים לא אזהה אותו ובקלות רבה "אפול לפח" שהוא ניסה לטמון לי. לצערו ולשמחתי - זה לא קרה.
הסיפור מבוסס על מקרה אמיתי שהתרחש לפני סגר הקורונה. שמות הדמויות, כמו גם פרטים נוספים, שונו בכדי למנוע את חשיפת המעורבים. גולן פנחס, חוקר פרטי, הוא בעל המשרד "ים חקירות"