אלדד התקשר אליי וביקש שאפנה חצי שעה מזמני על מנת לשוחח עימו בטלפון. בשיחה איתו הוא התנצל ואמר לי שלא יכול היה להיפגש איתי משום שהוא מתגורר ועובד באזור הצפון ונמצא בתקופה מאד לחוצה בעבודה. אלדד החל לספר לי בטלפון על צופית אשתו ותיאר לי את הזוגיות שלהם כשגרתית, בעלת עליות ומורדות, עם תקופות טובות ותקופות פחות טובות. אלדד המשיך וסיפר לי, שלפני יומיים, במהלך נסיעה עם צופית והילדים לחברים ביישוב בצפון, צופית נהגה וביקשה שיבדוק באפליקציית וייז איזו דרך עדיפה ומומלצת שבה התנועה זורמת. "לקחתי את המכשיר של צופית ונכנסתי לאפליקציית הוייז שבמכשיר שלה, אין לי מושג מדוע גלגלתי את המסך להיסטוריית הנסיעות... אולי חיפשתי האם כתובת החברים שלנו מופיעה שם..". נו, מיד שאלתי, מה גילית? אלדד השיב, "ראיתי להפתעתי הכוונת נסיעה לכתובת בראשל״צ שאני לא מכיר. זה היה לי מוזר, לא שאלתי את צופית במה מדובר. שיננתי לעצמי את הכתובת ומיד כתבתי אותה במכשיר שלי. אמרתי לצופית שמומלצת נסיעה דרך הכביש העוקף, צופית אמרה לי מזל שבדקנו, כי אנחנו כבר באיחור".
כשבדק את הכתובת גילה אלדד כי מדובר בבניין רב קומות בשכונה קרובה לים בראשל״צ. אלדד עצר לרגע וסיפר לי, שבכל יום רביעי, צופית נוסעת מהצפון למכללה בעיר סמוכה לראשל״צ לצורך השלמת לימודים לקבלת תואר. "אבל אין לצופית לידיעתי שום סיבה להגיע לכתובת הזו", הוסיף אלדד, "במיוחד כשתמיד כשהיא חוזרת מהמרכז אחרי שנסעה ברכב ולא ברכבת, אני שואל אותה איך היה והיא מעולם לא הזכירה ולא סיפרה על נסיעה שלה מהמכללה לכל שכונת מגורים בראשל״צ". שאלתי את אלדד האם ייתכן שצופית הקפיצה חבר/ה מהלימודים בסוף היום לביתם בראשל״צ. אלדד אמר לי שגם הוא חשב על האפשרות הזו, אבל לא ראה בהיסטוריה בוייז באיזו שעה הייתה הנסיעה.
אלדד המשיך לספר לי שכאשר הוא בוחן ומנתח את החודשיים - שלושה האחרונים, הוא באמת מבחין בשינוי אצל צופית מבחינת יחסיהם. "היא דחתה פעמיים את המגע שלי בחודש האחרון ועוד דבר... אפילו החמאתי לה על השמלה המאוד מרשימה שהיא לבשה בפעם האחרונה כשהיא נסעה ללימודים...בקיצור", מסכם אלדד את השיחה שלנו, "יש לי הרגשה חזקה שהיא בוגדת בי". אלדד ביקש שנעקוב אחר צופית ביום הלימודים הבא. הוא ציין שגם אם צופית תיסע ברכבת, קל יהיה לזהות אותה, כי הוא יצייד אותנו בתמונות שלה ואפילו בפרטי הלבוש שלה באותו היום.
ביום רביעי שלאחר מכן, צוות בלשים המתין לצופית בכניסה למכללה. בשעה תשע לערך, צופית זוהתה מיד מגיעה לכניסה למכללה עם בחור ברכבו, הם החנו את הרכב בחנייה החיצונית ונכנסו למכללה. החוקרים רשמו לפניהם את פרטי הרכב. לקראת סוף היום, צופית והגבר יצאו שוב בחברת בחורה נוספת והשלושה נכנסו לרכבו ונסעו לתחנת הרכבת. צופית והבחורה הנוספת ירדו מהרכב ונכנסו לתחנת הרכבת. למחרת, ערכנו חקירה קצרה והגענו לכתובת המגורים בראשל״צ ליד הים, הרכב של הגבר נראה חונה בכניסה לבניין. זהות הגבר החשוד כמאהב כבר הייתה לנו.
שוחחתי עם אלדד והוא חזר בתסכול מספר פעמים על המילה: ידעתי! ידעתי! ידעתי! הזכרתי לאלדד שעדיין אין לנו שום הוכחה, אבל הוא היה בטוח שבפעם הבאה נקבל את ההוכחה. ביום רביעי שלאחר מכן, צופית לא נסעה ללימודים מסיבות שונות וביום רביעי לאחר מכן היא נסעה למרכז ברכב המשפחתי. באותו בוקר המתינו הבלשים לצופית בכניסה למכללה. צופית הגיעה כמתוכנן, החנתה את הרכב ונכנסה לבדה למכללה. רכבו של המאהב לא היה בחניית המכללה. בבדיקה מאוחר יותר, הרכב של המאהב גם לא נראה בחניית בניין מגוריו בראשל״צ.
בשעה אחת ורבע בצהרי היום, צופית יצאה מהמכללה, נכנסה לרכבה והחלה בנסיעה לכיוון ראשל״צ. בתאום מושלם, בדיוק כשצופית הגיעה לחזית בניין המגורים, המאהב נראה מגיע ברכבו לחניית הבניין. החיבוק הארוך של שניהם בכניסה לבניין לא הותיר ספק ולא השתמע לשתי פנים. הם לא נפגשו שבועיים כך שהגעגוע היה חזק. ידענו שהמאהב מתגורר בשכירות בדירה בבניין הזה מספר שנים מאז שהתגרש. צופית מתגוררת בצפון הרחוק, כך ששניהם הרגישו בטוחים להתחבק ולהתנשק בכניסה לבניין ללא חשש. כעבור שלוש שעות, יצאה צופית מהבניין, נכנסה לרכבה והחלה בנסיעה ארוכה צפונה, לביתה ולמשפחתה. כעבור מספר ימים קיבלה צופית כתב תביעה לגרושין.
הסיפור מבוסס על מקרה אמיתי. שמות הדמויות, כמו גם פרטים נוספים, שונו בכדי למנוע את חשיפת המעורבים. גולן פנחס, חוקר פרטי, בעל המשרד "ים חקירות".