עורך דין מיכאל התקשר אליי וביקש שנתאם פגישה במשרדו. מיכאל ביקש שהפגישה תתקיים ביום שישי בבוקר, כשמשרדו ריק. הבנתי שלא מדובר בהזמנת חקירה רגילה, שכן לרוב אני מתנהל מול אהובה, מנהלת משרדו. "מדובר בעניין אישי", ציין מיכאל, וביקש להדגיש "אין שום קשר לאנשי המשרד".
ביום שישי הגעתי למשרדו של מיכאל ולראשונה הוא נראה ללא החליפות המרשימות שלו. מיכאל היה ישיר וממוקד, ניגש ישר לעניין ואמר: "ידוע לי בוודאות שיש גבר שמנהל קשר עם אימא שלי…" והוסיף: "ידוע לי שהוא מחזר אחריה, אבל לא ידוע לי אם היא נכנעה ללחציו או שסירבה לחיזוריו".
לדברי מיכאל, אימו נראית נהדר לגילה, מטופחת והוא בטוח שלא מעט גברים מחזרים אחריה. לדבריו, אביו, שאליו הוא קשור מאוד, אוהב אותה אהבה עזה. מיכאל משוכנע שאביו מעולם לא ניהל קשר עם אישה אחרת. "אמי היא כל חייו", קבע בנחרצות והבהיר שאימו מנהלת לשכה במשרד ממשלתי, ושהיא מעודכנת בעולם התקשורת והרשתות החברתיות בפייסבוק, באינסטגרם ובטיקטוק.
שאלתי את מיכאל האם זה נכון מבחינתו להיכנס למקום שבו אין לו מה לעשות, שכן מדובר בעניין אישי של אימו. מיכאל השיב, שהוא היה מאד רוצה לא להיחשף בטעות להודעת הטקסט שנשלחה לפני שבועיים לנייד של אמו כשהיה בביתם. הוא חשב שמדובר בנייד שלו, פתח את ההודעה ונחשף לתוכנה: משפטי אהבה וחיזור שקשה לפספס.
לדברי מיכאל, מההודעה הקצרה ניתן היה להבין שהם נפגשנו לכוס קפה יומיים קודם לכן. "הלוואי שלא הייתי רואה את זה.. באמת! אבל כבר ראיתי, וזה לא נותן לי מנוח. הכאב שעלול להכות באבי אינו מניח לי. במיוחד אם אדע שאני ידעתי ולא עשיתי דבר", הסביר.
מיכאל, עורך דין קר רוח, רשם את מספר הטלפון שממנו הגיעה ההודעה כבר באותן שניות. ניסיתי לברר קצת, אבל לא הצלחתי. "זו כנראה המומחיות שלכם", אמר בחיוך. מיכאל ביקש לדעת את זהותו של הגבר, לקבל תמונה שלו, לדעת האם הוא מוכר על ידי בני המשפחה, האם הוא בן בית בביתם. זהו שלב שבו לסקרנות אין גבול, ויש רצון לדעת כל פרט.
רשמתי את מספר הטלפון שממנו הגיעה ההודעה. יומיים לאחר מכן, התקשרה אליו חוקרת מיומנת, וניהלה שיחה בכיסוי עם הגבר. השיחה קלחה והתגלגלה, בדיוק כפי שהחוקרת תכננה (זה הרי כשרונה). בשלב מסוים החלו פלרטוטים מצדו של הגבר. תוך כמה דקות נחשף שמו המלא, גילו, מקום עבודתו, עיר מגוריו ועובדת היותו נשוי עם ארבעה ילדים.
בהמשך איסוף המידע, הגענו לדף הפייסבוק שלו, כמו גם לתמונה עדכנית שצולמה בפתח ביתו כשיצא ממנו בשעת בוקר. המידע הועבר למיכאל. הרגשתי שהאיש מוכר לו וזהותו מאוד הפתיעה והייתה לא צפויה.
מיכאל הודה לי וביקש שנושא זה לא יעלה יותר בינינו. כאילו לא היה. כעבור מספר שבועות, מיכאל לא הצליח להתאפק וזרק לי: "יצאנו גדולים... מנענו פגיעה בהרבה אנשים". מיכאל סיפר שהוא התייעץ עם אחותו היחידה, שמאד קרובה וקשורה לאימם. לדבריו, "היא טיפלה בנושא בצורה עדינה וחכמה, לשביעות רצון כולם והאמת שאמם כמעט ומעדה".
הסיפור מבוסס על מקרה אמיתי. שמות הדמויות, כמו גם פרטים נוספים, שונו בכדי למנוע את חשיפת המעורבים. גולן פנחס, חוקר פרטי, בעל משרד "ים חקירות".