אסתר התקשרה אליי בשעת בוקר מוקדמת. "שלום לך, אני מבקשת לתאם פגישה בדחיפות", היא אמרה לי עוד לפני שהצלחתי להבין מי נגד מי, וביקשה ממני לשמור על דיסקרטיות. קבענו להיפגש בהמשך היום בבית קפה שכונתי בעיר הסמוכה למקום מגוריה באזור השרון.
חיכיתי לה בבית הקפה וכשנכנסה מיד זיהיתי אותה. אישה כבת 60, מטופחת ונראית נהדר לגילה. היא פתחה את דבריה בקביעה נחרצת, וסיפרה לי שגדעון בעלה בוגד בה. "אין לי ספק בכך", היא אמרה. "בחצי השנה האחרונה, מאז שבננו הצעיר עזב את הבית, גדעון לא אותו אדם. השינוי הוא קיצוני ואני מרגישה שהוא מתרחק ממני. זה מורגש בבילויים שלנו, ובעיקר ביחסים האינטימיים".
"לפעמים אני מרגישה שבא לו להעלים אותי, כאילו אני תקועה לו כמו עצם בגרון", המשיכה אסתר לשתף אותי בתחושותיה. "יש מצבים בהם הוא ממש משפיל מבט, כמו מי שמתבייש אפילו להסתכל לי בעיניים. אני רוצה לדעת הכל. מה שזה לא יהיה וכמה קשה שזה יהיה".
לבקשתי, אסתר שיתפה אותי בקצת רקע על גדעון, שגרת יומו והתנהלותו הכללית. החלטנו לבצע מעקב סמוי בשעות אחה"צ והערב - השעות בהן גדעון נוטה "להיעלם", לעיתים גם עד לשעות הלילה המאוחרות.
כעבור מספר ימים התחלנו במעקב. בימים הראשונים לא הבחנו במשהו יוצא דופן, אך לאחר מספר ימי מעקב, גדעון נראה יוצא מביתו, נוסע ברכבו לחניון של מתחם בילוי גדול ומוכר, יושב ברכב ומשוחח בטלפון. השיחה נמשכה כמעט שעתיים וחצי. כשסיים, גדעון חזר ישירות לביתו.
ביום המעקב למחרת, הוא שוב נראה יוצא מביתו, מגיע לאותו החניון, משוחח בטלפון, וכעבור רבע שעה החל בנסיעה. הוא הגיע למרכז תל אביב, החנה את רכבו בחניון ציבורי ועזב ברגל את המקום.
דקות לאחר מכן הוא נראה נכנס למועדון שנראה באופן ברור כמקום מפגש של הקהילה הלהט"בית. צוות העוקבים נכנס למקום מספר דקות אחריו וראה את גדעון יושב על הבר ומשוחח עם בחורים צעירים כמו גם עם גברים בני גילו. כעבור חצי שעה, במהלך שיחה בין גדעון לגבר בן גילו - נראה הגבר רוכן לכיוונו של גדעון כדי לנשקו, וזה נראה מבוהל ונרתע לאחור.
היה די ברור, או לפחות כך נראה, שגדעון עדיין לא מרגיש חופשי ומשוחרר. בסוף הערב הוא עזב את המועדון יחד עם גבר אותו פגש במקום, והשניים הגיעו לרכבו של אותו גבר ונסעו לקצה החניון בו חנה רכבו של גדעון. השניים נותרו ברכב בקצה החניון החשוך והמבודד, וכעבור פחות משעה חזר גדעון לרכבו ונסע משם ישירות לביתו.
למחרת פגשתי את אסתר ועדכנתי אותה בפרטי החקירה. לאחר ההלם הראשוני, היא החלה לספר בקול שבור שבעברו הרחוק, עוד לפני שהכירו, לגדעון היו מספר מפגשים מיניים עם גברים. "לדבריו, הוא רק רצה לספק את סקרנותו" היא סיפרה לי. "אך כפי שנראה הריגוש והייצר התחבאו בתוכו במשך עשרות שנים".
אסתר העריכה, שהיום, כאשר ילדיו הבוגרים עזבו את הבית וכל אחד הלך לדרכו, גדעון מנסה לבחון שוב את זהותו המינית. אסתר הייתה מבולבלת ולא החלטית, ורצתה לבחון ולשקול את צעדיה; אולי תשוחח עם גדעון, אולי תנצור את לשונה. "אני צריכה כמה שבועות לבחון את ההשלכות של כל צעד שאעשה", אמרה בקול רועד.
כעבור חודשיים, אסתר שוחחה איתי וסיפרה לי שהחליטה בשלב זה לא לעשות דבר. "אם אראה שזה מתפתח, מתעצם והזוגיות שלנו נפגעת, אשוחח עם גדעון ואדרוש שייבחר בין שתי העולמות".
הסיפור מבוסס על מקרה אמיתי. שמות הדמויות, כמו גם פרטים נוספים, שונו בכדי למנוע את חשיפת המעורבים. גולן פנחס, חוקר פרטי, הוא בעל המשרד"ים חקירות"