שרית שוחחה איתי מספר פעמים לפני שנפגשנו. היא התלבטה רבות האם להיפגש עם חוקר פרטי או לא, אך בסוף הבינה שהיא חייבת לשים קץ לספק איתו היא חיה, ולכאבי הבטן הקשים שתוקפים אותה בכל פעם שרונן בעלה נגע בה.
בסופו של דבר נפגשנו. התיישבנו במשרדי, ושרית שיתפה אותי בחשדותיה שהחלו ביום בו נתקלה בהודעות מוזרות שהגיעו לסלולרי של של רונן בשעות לא שגרתיות מבחורה בשם עדי. מה שהגביר את החשד של שרית הייתה העובדה שרונן מיהר למחוק את כל ההודעות שלה, כמו גם אתה אלה בהן ענה לה.
בהמשך השיחה בינינו הוסיפה שרית קצת רקע על שגרת יומו של רונן, והסברתי לה שאני והצוות שלי נדרש למעקב סמוי אחריו כדי לאמת את החשד שלה, אך מדובר במשימה בעייתית מאחר ולרונן אין לוח זמנים קבוע ושגרה צפויה.
במקצועו כאיש שיווק, התברר שרונן מסתובב לא מעט במהלך יומו, ולפעמים הוא נעלם לכמה שעות ולא עונה לטלפונים, כך שלא ניתן להצביע על פרק זמן מסוים בו יש סיכוי גבוה לתפוס אותו.
מבחינה מקצועית ומבצעית, על פניו, לא היה אמור להיות קושי ממש לתפוס את רונן ופשוט עוקבים אחריו עד שהוא נתפס - אבל כאן נכנס השיקול הכלכלי שיכול להיגרר להוצאות על עשרות אלפי שקלים עד להשגת המטרה.
במצב הנתון החלטנו לשנות כיוון ולנסות לתפוס את רונן דווקא דרך המאהבת שלו. שרית הייתה משוכנעת שאם רונן מנהל קשר רומנטי עם מישהי אחרת - אז זה רק עם אותה עדי. החלטנו לעקוב אחריה וכך לתפוס את רונן. חקרנו ובדקנו במי מדובר ודרך מספר הטלפון שלה עלינו על זהותה.
מהר מאוד גילינו שעדי עובדת במשרד צמוד למשרדי החברה בה עובד רונן באזור המרכז. בחקירה הסמויה שניהלנו, עלה שעדי, גרושה טרייה, עובדת תמיד עד השעה ארבע אחר הצהריים - וכך התחלנו לפעול.
לאחר כמה ימי מעקב שהחלו מיד עם צאתה של עדי מהעבודה - גילינו שהיא נפגשה עם רונן פעמיים; במפגש הראשון הם התיישבו ברכב, שוחחו כשעה, ונראו מתחבקים ומתנשקים ללא הפסקה. במפגש השני השניים הגיעו לדירתה של עדי ושהו בה כמעט שעתיים וחצי. בסיום הפגישה רונן יצא מביתה ונראה מחויך ומשוחרר.
תחושות הבטן של שרית היו נכונות וחזקות. היא הלכה עם הרגש וחשפה את המציאות בדיוק כפי שהיא. עם כל הקושי שבהתמודדות שלה, זה לחלוטין היה עדיף על המציאות בה היא חיה במשך חודשים.
סרטי המעקב הועברו לשרית, ולדבריה היא תתייעץ עם קרובי משפחתה לפני שתחליט כיצד לפעול. כעבור מספר שבועות שרית הודיעה לי שאתכונן כדי להגיע לתת עדות בבית הדין הרבני. מתברר שלמרות הכאב והקושי שרית החליטה לפתוח תיק גירושים ולצאת לדרך חדשה.
הסיפור מבוסס על מקרה אמיתי. שמות הדמויות, כמו גם פרטים נוספים, שונו בכדי למנוע את חשיפת המעורבים. גולן פנחס, חוקר פרטי, הוא בעל המשרד"ים חקירות"