אביטל מנהלת משאבי אנוש במוסד פיננסי גדול ומוכר. מידי פעם היא מתקשרת אליי ומבקשת סיוע בהשגת מידע מסוים ובבדיקות שונות ומגוונות. הפעם, כאשר היא התקשרה, היא ביקשה שניפגש, "יש לי צורך בחקירה מהירה וחשובה..." היא אמרה. כעבור יומיים הגעתי למשרד של אביטל, לאחר שיחת חולין קצרה היא החלה לספר לי על מידע אנונימי שהגיע לשולחנה.

ראובן, שהוא אחד ממנהלי הסניפים של אותו מוסד פיננסי, ככל הנראה מועל בתפקידו. הוא נעדר לשעות רבות ממקום העבודה ומאחר שהוא משמש כמנהל, אין לו צורך לדווח לאף גורם על ההיעדרויות הרבות שלו. אביטל המשיכה וציינה כי לפני שפנתה אליי ביצעה כמה בדיקות שאכן מאמתות את המידע האנונימי, אך אין לה מושג מהן הסיבות להיעדרויות של ראובן. הוחלט שנבצע כמה ימי מעקב סמוי אחריו, בתקווה שנמצא תשובות.

לאחר מספר ימים, אביטל העבירה לבקשתי את המידע הדרוש לצורך החקירה על ראובן, כתובת הסניף שאותו הוא מנהל באזור השפלה, פרטי הרכב שבו הוא נוהג ושעות העבודה שלו. יומיים לאחר קבלת המידע, התמקם צוות בילוש בפתח הסניף. בשעה 08:10 בבוקר זוהה ראובן, לבוש חליפה, נכנס במהירות לסניף. לאחר סריקה זריזה אותר גם רכבו, כשהוא חונה בחניון מוסדר לכל עובדי הסניף. במהלך כל היום הראשון ראובן לא יצא מהסניף. לקראת 16:00, הוא יצא, הלך לרכבו ונסע מהמקום. ראובן הגיע לכתובת מגורים ובבדיקה מהירה הוברר כי בכתובת זו מתגוררים הוריו והמעקב הופסק.

למחרת בבוקר, נצפה ראובן שוב מגיע לסניף משרדו. בשעה 13:30 נראה ראובן יוצא מהסניף, צועד במהירות לכיוון רכבו, נכנס לרכב ונוסע מהמקום. ראובן הגיע לאזור התעשייה של ראשון לציון, החנה את רכבו בחנייה של אחד הקניונים והלך לכיוון בניין משרדים קטן ולא מפואר במיוחד. אחד הבלשים שנצמד אליו זיהה אותו נכנס לדלת, שעליה רשום המספר 101. בחקירה קצרה בשטח התברר מיד שמדובר במכון ליווי המספק שירותי מין. בשלב זה ההפתעה לא הייתה גדולה, התנהלות שכזו כבר ראינו בעבר. צוות הבילוש המתין בסבלנות לצאתו של ראובן. כעבור כשעתיים וחצי, יצא ראובן מהבניין, חזר לרכבו במהירות ושב למשרדו.

כעבור יומיים ביצענו מעקב נוסף, בשעה 10:30 בבוקר ראובן יצא ממשרדו, הגיע עם רכבו לחניית קניון, חצה את הכביש, ונכנס שוב לאותו מכון ליווי. הפעם הוא יצא כעבור 10 דקות, כשהוא משוחח בפלאפון. בסיום השיחה, ראובן נכנס שוב למכון. הפעם יצא מהמקום כעבור חצי שעה. הוא חזר לרכבו ונסע לכיוון הסניף שאותו הוא מנהל, לא לפני שעצר בדרך לסעוד את ליבו במסעדת בשרים.

ביקוריו של ראובן במכון הליווי נראו לנו מוזרים, בפעם הראשונה הוא שהה במקום במשך שעתיים וחצי, והפעם ביקור קצר ונמהר. למחרת בבוקר, כאשר צוות הבילוש המתין לראובן בפתח הסניף - ראובן לא הגיע. בשעה 09:30 התקשרנו לסניף וביקשנו לשוחח עם המנהל. נמסר לנו שהמנהל לא יגיע היום למשרדו. צוות המעקב נסע במהירות לחניון של הקניון שבו מחנה ראובן את רכבו ולא הופתע לגלות את הרכב חונה במקום. בשלב זה היה ברור שראובן אינו לקוח תמים שמגיע למכון הליווי לצורך בילוי... אחד הבלשים "התנדב" להיכנס למכון ולהבין מה מעשיו של ראובן. הבלש נכנס למכון, שוחח עם אחת הנשים שנראתה כמנהלת את המקום, ולאחר שלא הגיעו לעמק השווה בנושא התשלום, עזב העוקב את המכון ומבלי שהצליח לראות את ראובן, שככל הנראה שהה באחד החדרים הפנימיים.

החלטנו לבדוק את האפשרות שראובן מנהל את מכון הליווי. בשעות הצהריים הגיע חוקר אחר ונכנס למכון וביקש לשוחח עם האחראי במקום. מנהלת המקום שאלה מה הוא רוצה. החוקר השיב שהוא ועוד כמה חברים מתכננים מסיבת רווקים לאחד מהם. הם שוכרים סוויטה במלון ומעוניינים להזמין כמה בחורות לבילוי למשך כמה שעות. החוקר ציין שאין שום בעיה עם תשלום מראש ובתנאי שיקבל מחיר מיוחד. מנהלת המקום ביקשה מהחוקר שישאיר לה מספר טלפון, כך שהבוס יוכל להתקשר אליו עוד כמה שעות. תוך חצי שעה צלצל הטלפון של החוקר ומצידו השני של הקו נשמע גבר שהציג עצמו כבעלים של מכון הליווי ואף הגדיל לציין שהוא "אבא של הבנות". הוא ביקש מהחוקר להגיע למכון הליווי למחרת בשעה 11:00 בבוקר, "כדי לסגור את העניינים". בבוקר לא הופתענו לראות את ראובן יוצא ממשרדו במהירות בשעה 10:30 ונוסע לכיוון מכון הליווי.

בשעה 11:00 בדיוק נכנס החוקר למכון הליווי ופגש שם את ראובן. לאחר דין ודברים השניים לא הגיעו להסכמה בעניין התשלום ונפרדו לשלום. כעבור כמה ימים הונח דו"ח החקירה על שולחנה של אביטל ההמומה. לדבריה, היו לה לא מעט השערות בנוגע להיעדרויות של ראובן, "אבל לגלות שהוא מנהל מכון ליווי", לזה לא ציפיתי בחיים...".

הסיפור מבוסס על מקרה אמיתי. שמות הדמויות, כמו גם פרטים נוספים, שונו בכדי למנוע את חשיפת המעורבים. גולן פנחס, חוקר פרטי, בעל משרד "ים חקירות".