עמוס סולמי (66), יעקב ישראלי (70), משה פמלי (67), אורי סעדון (55) ויוסי כהן (64) הם עבריינים מדופלמים בעולם הפשע הישראלי. לחמישה הייתה פנטזיה אחת יוצאת דופן, "פנטזיה מהסרטים" אם נבחר להשתמש במילים שלהם - פנטזיה בה הם חלמו לעשות את המכה של חייהם ולפרוש בשקט, בשלווה ובעיקר בעושר לפנסיה חלומית.
החבורה המבוגרת כבר חלמה על הברחת 300 ק"ג קוקאין מבוליביה לישראל; אחת מהברחות הסמים הגדולות ביותר בתולדות המדינה, עם רווח משוער ודמיוני על 600 מיליון שקל במזומן שיזרמו לכיסיהם. הם חלמו על חיי אושר ועושר להם ולבני משפחותיהם, סמכו בעיניים עצומות של סוחרי הסמים הגדולים מדרום הארץ המכונים 'סדאם' ו'אבו מאזן', אבל אז כאשר הכול היה מוכן ומזומן למכה הגדולה משהו השתבש להם ברגע האחרון והם מצאו את עצמם בבית כלא עם חלומות באוויר וראש עמוק עמוק באדמה. "סוכריה מתוקה" היה הכינוי אותו הצמידה המשטרה למבצע ההברחה יוצא הדופן הזה. בסוף, כאמור, זה נגמר מר. מר מאוד.
"זו הייתה רשת מתוחכמת מאוד של עבריינים פנסיונרים שתכננו לעשות את מכת חייהם ולהבריח לישראל מאות ק"ג של קוקאין. הם השתמשו בשמות קוד רבים, יצרו קשרים ענפים עם סוחרי סמים גדולים בדרום אמריקה ועם בדואים בדרום הארץ", הסביר קצין משטרה המכיר את היטב את הפרשה. "אני יכול לומר שאם ההברחה הזו הייתה יוצאת לפועל כל אחד מהמעורבים היה מקבל כמה עשרות מיליוני שקלים".
חמשת הפנסיונרים רקמו את תכנית ההברחה בצורה מתוחכמת להפליא כבר לפני כשלוש שנים. הדמות המובילה ברשת עמוס סולמי, יצר קשר עם ישראלי, פמלי ונאיף אבו עסא (עבריין מוכר מתל שבע שבנגב) וסיקרן אותם בתכניתו להברחת 300 ק"ג קוקאין. אחרי שקנה את אמונם, כל אחד מהארבעה השקיע כ-750 אלף דולר בעסקה.
התכנית הייתה גרנדיוזית ולכל אחד מחברי הרשת היה תפקיד בשרשרת; כהן, תושב חיפה, שהה כחודש וחצי בבוליביה וברזיל בבתי מלון יוקרתיים על חשבונו של סולמי כדי לקדם את עסקת ההברחה ולפקח על משלוח הקוקאין מבוליביה לברזיל, משם לירדן, ודרך גדר הגבול בערבה לנגב ולתל אביב. ישראלי ופמלי טסו מיד אחריו כדי לבחון את איכות הסם. סעדון היה אחראי על העברת הכסף מישראל לברזיל, ואבו עסא היה אחראי על החדרת הסמים מירדן לישראל ופיקוח על איכות הקוקאין כדי שהחבורה לא תיעקץ ותקבל חומר זול ומעורבב.
(ג'קי ישראלי)
(נאיף "אבו מאזן")
חברי הרשת שילמו 8,000 דולר (כ-25 אלף שקל. מחיר שנחשב "מתנה" - זאת בגלל הכמות הגדולה שהזמינו) עבור כל ק"ג קוקאין עד להגעתו לירדן. בכניסה לישראל מחירו היה אמור לעלות בעוד 2,000 דולר. הסמים היו אמורים להיות מוסתרים בתוך מערה בירדן עד להעברתם לישראל.
סולמי, היה האיש שפיקח על התכנית לכל אורך הדרך, ומדי פעם עדכן את שאר חברי הרשת על התקדמות הברחת הסם לישראל. אחרי שנה שלמה של תכנונים מדוקדקים, כולל מעקב קפדני ופיקוח על ייצור הקוקאין במעבדות בג'ונגלים בבוליביה, התברר לאנשי החבורה כי שני ישראלים לשעבר הם האחראים בין השאר על ייצור הקוקאין בבוליביה והם אלו שהיו אמורים להכין עבור הרשת את הקילוגרמים הרבים.
חברי הרשת, למרות גילם, היו די מתוחכמים. הם ניהלו את כל הקשר וההתכתבויות על הברחת הענק דרך חשבונות אי מייל מחשש שהמשטרה תבצע האזנות ותיירט את שיחות הטלפון ביניהם. בנוסף, הם הם השתמשו בקודים מתוחכמים. כך למשל את האי-מייל הם כינו בשם "אברהמל'ה", ובשיחות הטלפון ביניהם סולמי כונה "דוד"; ישראלי זכה לשם הצופן "שש בש" או "הכורדי"; סעדון כונה "החבר מהבורסה" או "הקרח"; כהן קיבל את השם "הזקן"; ואבו עסא קיבל את הכינוי "אבו מאזן". ישראלי נוסף שסייע להם בהברחות קיבל את השם "משמש". עבריין סמים בדואי נוסף זכה לשם המחמיא "סדאם". אדם נוסף שעבד איתם, בשם פיליפ, קיבל את השם "השמן". פיליפ, כך מתברר, היוא ישראלי לשעבר שעסק בייצור קוק בבוליביה. חברי הרשת התנהלו בשמות קוד שדי בלבלו אפילו אותם - המילה "מלך'" לדוגמה התייחסה לממלכת ירדן. "אה... זה נכנס למלך", נשמע חבר ברשת מדבר עם חברו, כשהכוונה הייתה להברחת הסם לירדן.
ההברחה הייתה אמורה להיות מושלמת, אבל לצערם של חברי הרשת הם עשו טעות אחת קטנה אבל קריטית ביותר כאשר החליטו לעניין בתכניתם עבריין סמים מדרום הארץ שעבד כסוכן משטרתי. הסוכן, כמובן, מיהר לעדכן את מפעיליו בימ"ר תל אביב על התכנית להברחת הכמות העצומה של הסם, ומסר את שמותיהם ומספרי הטלפון של החברים ברשת. דבר שאפשר לחוקרים לבצע האזנות סתר אחר כולם במשך כשנה.
הסוכן עצמו (אשר בעברו היה מעורב בעצמו בהברחת קוקאין מדרום אמריקה וריצה עונש מאסר ממושך) התנהג כאילו הוא חלק לגיטימי מהרשת, ואף הסכים להיכנס כשותף תמורת רכישת שני ק"ג קוקאין. חברי הרשת לא חשדו בו לרגע, וכך הוא הפיל אותם לתוך בור ממנו לא היה להם סיכוי לצאת.
(משה פמילי)
(עמוס סולמי)
(פרטי האירוע כפי שפורסמו בעיתונות הקולומביאנית)
חוקרי יחידת ההערכה והמודיעין בימ"ר תל אביב עקבו און-ליין אחרי חברי הרשת במסגרת מסעותיהם במערב אירופה ובדרום אמריקה. חוקרי הימ"ר עדכנו את עמיתיהם במשטרת קולומביה ובוליביה במעשיהם של חברי הרשת, וביקשו מהם סיוע במעקב אחר סולמי וחבריו שנחתו מעת לעת בשתי המדינות ובברזיל כדי לקדם את עסקת הברחת הקוקאין.
באחת השיחות שהמשטרה יירטה נשמע סולמי מתבלבל בקוד שבין ניירת לכסף כאשר שוחח עם חבר ברשת. בהמשך התברר גם כי סולמי רכש את כרטיסי הטיסה למינכן ולברזיל באמצעות כרטיס אשראי של אחד מילדיו כדי להסוות את פעילותו ולטשטש את עקבותיו. בזמן הזה ולכל אורך הדרך, החוקרים תיעדו את יציאתם וכניסתם של חברי הרשת מכל המדינות המעורבות.
הסוכן: "גייסתם את הכסף של המאתיים חתיכות (קוקאין)?"
ישראלי: "הרוב. כן... שלנו אנחנו מדברים על שלנו זה... העסק שלנו... אתה מבין?".
סוכן: "איך היה"? (הכוונה לנסיעה לברזיל)
ישראלי: "נחמד. ברזיל היינו ונכנסו לבוליביה".
כאשר הסוכן ניהל שיחה עם משה פמלי והזכיר את המילה האסורה סמים, פמלי קופץ כנשוך נחש והטיח בו בזעם:
"המילה הזאת, תוציא אותה.... לא. לא. לא .אסור! אל תגיד אותה בכלל. תוציא אותה מהלקסיקון".
יעקב ישראלי הסביר לסוכן על המעקב אחר הסמים:
"אני יושב עד שזה מגיע לברזיל. אני עוקב כל הזמן. אני צמוד".
הסוכן: "אין מישהו חוץ מאיתנו לא"?
ישראלי: "זה רק אנחנו ארבעתנו. כן בדיוק".
חלק מהשיחות בין חברי הרשת התנהלו גם בוואטסאפ:
"עמוס הוא הבוס. הוא שולט ומנהל את העניינים והוא יודע את כל הפרטים".
הסוכן העביר לישראלי סכום של 61 אלף שקלים כחלק מהשותפות שלו בעסקה.
ישראלי: "אה בשקלים? מה אתה עושה צחוק? אני אפרוט את זה עכשיו".
הסוכן: "אה, אתה נותן בדולרים?".
ישראלי: "בטח, דולרים נותנים פה. מקבלים דולרים שם, כי שם הכל הולך בדולר. יש בן אדם שמעביר את הכסף".
בהמשך התברר כי חלק מחברי הרשת הבריחו לישראל שלושה ק"ג קוקאין כנסיון ונדהמו לגלות שעקצו אותם.
סולמי נשמע אומר שמדובר בקוקאין מזויף ושהם בצרות צרורות. הוא חשש שמישהו עשה להם תרגיל (אולי המשטרה) ושמישהו נגע בסמים.
פיליפ: "הפכו הכול לחול... יש משהו כימי שזיין אותו (את הקוק). בדקנו שלוש זולות לפני החלוקה ובישלו בכל אחת מהזולות (הכוונה למעבדות מאולתרת שהופכות את הקוקאין הנוזלי לאבקה) וזה לא מתייבש".
לדברי סולמי, שמו בקוקאין תוסף שפגע באיכות.
"אי אפשר להציל את הסמים", הטיח סולמי בפיליפ. "הפועלים שלו חרבנו לך בבית".
התברר שהסם הנוזלי התפורר במהלך הבישול במעבדה במקום להפוך לאבקה.
סולמי, הפיק לקח מהמשלוח הראשון שבו התקבל הקוקאין באיכות ירודה מאוד והוא תבע משני חברים ברשת להגיע לבוליביה ולפקח מקרוב על הפקת הסם.
"ברגע שיהיו מוכנים, שיודיעו לי. אני או השש בש או'הזקן נגיע. צריך לשמור טוב טוב שלא יקרה עוד פעם אותו דבר כמו שקרה עם הסמים המקולקלים", הסביר סולמי לפיליפ.
למרות שהסם הגיע באיכות נמוכה הם התכוונים למכור אותו ל"דוגמנים" (הכוונה הייתה לסלבס בתל אביב).
כמה שבועות לאחר מכן התברר כי המשלוח הראשוני של 70 ק"ג כבר נשלח והגיע לבדואים, ושאחד הסוחרים נסע לבוליביה לפקח מקרוב על הליך הייצור כדי שלא יתקבל שוב פעם סם מקולקל. הסוכן סיפר לחוקרי המשטרה כי אחד מחברי הרשת גילה כי סולמי היה בבוליביה כדי לבדוק את הסחורה וגילה שהפעם הקוקאין היה באיכות טובה והוא עשה את דרכו לירדן ומשם לישראל.
(עו"ד יובל זמר)
הכל החל להתפורר לפני כשנתיים, אז עצרה המשטרה את חברי הרשת אחרי שנה של מעקב צמוד ועימתה אותם בחדרי חקירות עם הסוכן הסמוי. סולמי כינה את הסוכן שקרן; ישראלי כינה את הסוכן זבל אבל בחר לשתוק בעימות. פמלי שתק אבל בהמשך החקירה הכחיש כל קשר לעסקת הסמים. סעדון ביקש לעבור בדיקת פוליגרף, וכהן הכחיש את כל החשדות נגדו ושכשעומת עם חומרי חקירה טען שהוא סובל משכחה.
פרקליטות מחוז תל אביב הגישה כתבי אישום נגד השישה לבית המשפט המחוזי בתל אביב אשר ייחס להם עבירות חמורות של קשירת קשר לביצוע פשע, ייצוא וייבוא סמים, ונסיון ייבוא סמים מסוכנים. לכתב האישום צורפה בקשה לחלט כלי רכב השייכים לנאשמים.
השישה חתמו לאחרונה על הסדר טיעון לפיו כמות הסם שונתה מ-300 ק"ג לעשרות קילוגרמים בלבד והם הורשעו בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע וניסיון ייבוא סמים. סולמי ואבו עסא הורשעו גם הם בעבירה של עשיית פעולה ברכוש והלבנת הון. לטענת סנגוריהם יש להתחשב בעובדה שהסמים לא נתפסו.
את העונש הקל ביותר קיבל לאחרונה יוסי כהן אשר יוצג על ידי עו"ד יובל זמר. השופט, בני שגיא, גזר עליו 18 חודשי מאסר בפועל, שישה חודשי מאסר על תנאי ותשלום קנס של 5,000 שקל.
אז לאן נעלמו 300 ק"ג של קוקאין? העניין עדיין לא ברור. אחת ההערכות היא שייתכן מאוד שהסם מוסתר בירדן או שהועבר כבר לישראל. למרות זאת, המשטרה לא תפסה אפילו גרם אחד של קוק, מה שיכול לאפשר לנאשמים לפנטז על האפשרות שהם עוד עלולים להתעשר מכל העסקה הזו ביום בו יקבלו את החופש שלהם חזרה.