משטרת ישראל עוברת בחודשים האחרונים טלטלה קשה ביותר. הטרדות מיניות של ניצבים במשטרה כלפי שוטרות זוטרות, אלימות משטרתית שעולה לכותרות פעם אחר פעם, פרישות מסתוריות של קצינים בכירים שחוששים מזובור ציבורי, תלונות רבות של חוסר יעילות ותחושה של חוסר אונים ברחובות. נראה שהציבור הולך ומאבד את האמון במשטרה – כפי שגם אפשר לראות בסקר שפורסם באוניברסיטת אריאל, לפיו רוב האנשים רואים במשטרה גוף מושחת.
את התחושה הזו, שהמשטרה מתפוררת ומאבדת את הרלוונטיות שלה, ניתן למצוא גם במסדרונות המשטרה, ובעיקר בקרב השוטרים מהדרג "הנמוך" יותר – שוטרי הסיור, שמרגישים שמרבית הנטל נופלת עליהם. לדברי ניצב משנה בדימוס, ד"ר פיני יחזקאלי, שוטרי הסיור נמצאים בתחתית שרשרת המזון, לא מתוגמלים בשכר או בקרדיט, והתוצאה היא שוטרים שחוקים, ממורמרים וחסרי מוטיבציה.
אך שוטרי הסיור, טוען יחזקאלי, הם רק חלק אחד מהבעיה. ישנן בעיות גדולות יותר, שמתחילות מלמעלה, ולדבריו חייבים לעשות בגוף הזה רה-ארגון שיהפוך אותו מהיסוד. "אם לא יעשו מהפכה במשטרה, בעוד 20 שנה המשטרה לא תהיה רלוונטית עבור האזרחים", הוא מזהיר. "כבר היום מבחינים בתופעה שיותר ויותר אזרחים וגופים גדולים מעדיפים לא לפנות למשטרה כדי להתלונן על תופעות כאלה ואחרות אלא נעזרים בחברות חקירה פרטיות ובבוררים. האזרח מעדיף היום לחייג ל-106 ולא ל-100".
ד"ר יחזקאלי שרת שנים רבות במשטרה, כתב מחקרים ומאמרים רבים על היחסים שבין החברה למשטרה, ומשמש גם כמרצה מכללה לביטחון לאומי. יחד עם קצין משטרה מכהן בכיר, ביקשנו ממנו לנתח את מצבה של משטרת ישראל ולהציג תכנית מפורטת: כיצד תוכל המשטרה לשדרג את עצמה, להחזיר את יוקרתה ולרכוש מחדש את אמון הציבור בה.
רגע לפני כניסת המפכ"ל החדש, אלו הם הטיפים שכדאי יהיה ליישם במשטרה כדי למנוע את המשך צלילתה אל התהום ולמצב אותה מחדש כגוף אמין ויעיל.
1. יותר שוטרים בשטח
יחזקאלי ממליץ לבטל את האוליגרכיה בצמרת המטה הארצי: במשטרת ישראל משרתים כ-33 אלף שוטרים, אבל בפועל נוצר מצב שיש אלפי שוטרי מטה ופחות שוטרים בשטח. "ארגון של 30 אלף שוטרים זקוק למטה של 300 שוטרים בלבד, ולא לאלפים. את כל השאר יש לשלוח לשטח. ה'אוליגרכיה' במשטרת ישראל מונעת רפורמות ושינויים מחשש שהם יאבדו את מקור הכוח שלה. אנשי האוליגרכיה – קצינים בכירים במטה הארצי – ממציאים עבודה שבינה לבין תפקידי המשטרה ודאגה לאזרח אין ולא כלום. התופעה הזו נקראת: 'הר הזבל', כלומר, עבודה חסרת משמעות. האוליגרכיה למעשה משחיתה ומסיידת את המשטרה כמו תאים סרטניים שגורמים לגוף לקרוס. אם המפכ"ל החדש לא יחסל את האוליגרכיה ולא יבצע שינויים מרחיקי לכת כבר בזמן הקרוב, הוא ייכשל בתפקידו, כי יעשו לו כמו שעשו לקודמיו: סיכולים ממוקדים".
2. שדרוג מערך הסיור במשטרת ישראל
א', שוטר סיור מדרום הארץ עם 15 שנות ותק, בקושי מביא הביתה משכורת של 9,000 שקל נטו. הוא עובד משמרות מסביב לשעון, שישי, שבת, חגים ואם צריך גם 'שילדי', כלומר 12 שעות רצופות. והוא לא היחיד. "שוטר סיור זו העבודה הכי שוחקת והכי קשה במשטרה", מספר א'. "אתה עסוק בסכסוכי שכנים, הקמות רעש בפארקים, קטטות, מעשי אלימות קשים, מקרי רצח, אונס. אנחנו הראשונים להגיע לכל אירוע, לפני המפקדים והיחידות המובחרות, התגובה הראשונית שלנו מביאה למעצרים ופענוח תיקים מורכבים – אבל בתלוש המשכורת זה לא בא לידי ביטוי. קצין צבא מתחיל מרוויח יותר מאתנו וזה ממש שיא האבסורד. לצערי, אותנו אף אחד לא סופר".
מלבד לעניין השכר, יחזקאלי מציין שבמשטרת ישראל חסרים אלפי שוטרי סיור ומאות ניידות, כך שיש לדאוג לתוספת גדולה של ניידות סיור. בנוסף, כדאי לגייס אנשים מוכשרים לתפקיד זה ולא לבחור אותם לתפקיד שוטר הסיור כברירת מחדל, או כעונש כפי שקורה כיום. "שוטרי הסיור לצערי הם בתחתית שרשרת המזון של משטרת ישראל", אומר ד"ר יחזקאלי. "היום כשרוצים להעניש חוקר או שוטר מודיעין, שולחים אותו לסיור. את מרבית הכסף השקיעו במודיעין וחקירות ושכחו את הסיור, לשם שולחים את השוטרים ה'פחות טובים', וזו טעות גדולה שיש לתקן ומיד". קצין בכיר הוסיף: "זה עיוות נוראי שחייבים לתקן. מול האזרחים צריך להציב את השוטרים הכי טובים כדי לתת לו תחושה שלא מזלזלים בו וגם לשמור על תדמית המשטרה".
3. משטרות עירוניות
יחזקאלי טוען שצריך להסמיך פקחים ברשויות מקומיות לבצע חלק ממשימות שאינן בעלי אופי משטרתי מובהק. לדוגמא: סכסוכי שכנים, הקמות רעש, ונדליזם, איכות סביבה, תכנון ובנייה, הוצאה לפועל, הריסת בתים, טיפול במהגרים לא חוקיים ועוד. שילוב הפקחים עם השוטרים ייצור עוצמה גדולה ונוכחות בשטח. כמו כן צריך לאפשר לשוטרים לטפל אך ורק במשימות משטרתיות נטו: מיגור פשיעה ושירות לאזרח. "המשטרה פוחדת משינויים ולכן כל נושא המשטרות העירוניות לא יוצא אל הפועל בכל הישובים בישראל, במשטרה חוששים שזה ינגוס במעמדה", טוען קצין בכיר. ד"ר יחזקאלי הוסיף: "המודל של משטרה עירונית הוא הפתרון הגרוע ביותר אבל הוא עדיף על מה שיש למשטרה להציע כיום לאזרח".
4. מפקדים טריטוריאליים במקום וירטואליים
פישוט מבנה הפיקוד: בחו"ל פיקוד על יחידת משטרה טריטוריאלית (אזורית) זה מקצוע. כלומר קציני המשטרה בשטח לעולם יישארו בתפקיד ויתמקצעו בו, דבר שיקל עליהם להכיר כל עבריין ועבריין ולטפל בקלות יתר בתופעות בעייתיות. נכון להיום בכל מחוז במשטרה יש שלוש מדרגות פיקוד – מפקד תחנה, מפקד מרחב ומפקד מחוז – דבר שיוצר סרבול ביורוקרטי, כמו גם שוטרים רבים שבמקום להיות בשטח המשווע לכוח אדם נמצאים במשרדים. "צריך לפשט את מבנה המשטרה שבכל אזור יהיה מפקד אחד ולא שלושה. למעשה מפקדי התחנות עושים את העבודה ומתפקדים בלחץ עצום בעוד במפקדי המחוזות והמרחבים מנותקים מלחצי היום ולכן אין להם תודעה מקצועית. בעידן הדיגיטלי של היום מפכ"ל יכול לתפעל 100 מפקדי תחנות, לא צריך מטות מיותרים", הסביר יחזקאלי.
5. ביטול כפילויות ונהלים
לדברי יחזקאלי, הנהלים במשטרת ישראל מפריעים לשוטרים לעבוד, אבל מצד שני מחזקים את המנגנון. למעשה, מפקדי השטח תלויים במנגנון וכך נוצר מצב שהמשטרה מתנהלת בסרבול ולא ביעילות. "המערכת קבורה תחת ערמות של נהלים כפולים, מכופלים ומיותרים וזה פוגע בעבודת השוטר בשטח", טוען קצין משטרה בכיר. ד"ר יחזקאלי מחדד: "המהות של המשטרה הולכת לאיבוד במבוך הפרוצדורה. זה נקרא בעגה המקצועית: 'שלטון הנהלים'.
6. חיזוק מערכת היחסים בין קציני המשטרה לקציני השטח
יחזקאלי טוען שמזה שנים רבות קיים נתק בין קציני המטה לקציני השטח, ולמעשה פועלות בארץ שתי משטרות. במשטרה הראשונה, הקצינים מסיימים את עבודתם והולכים הביתה מוקדם, הם פטורים מעבודה בחגים ושבתות ובלילות. נהנתנות לשמה. במשטרה שנייה, השוטרים עובדים מסביב לשעון, מסכנים את חייהם ומשלמים על כל טעות. ההמלצה שלו היא להפסיק את הנתק בין שתי 'המשטרות' הללו, ליצור סנכרון ביניהם, לחלק את הנטל שווה בין שווה בין הקצינים לשוטרים. תופעה נוספת: הקצונה הבכירה מנותקת מהשטח, בתנאי השכר ובתנאי השירות. מעורבות של הקצינים הבכירים בשטח ובחיי השוטרים יסייע בהעלאת המוטיבציה ויעילות תפקוד השוטרים באירועים.
7. החזרת אמון הציבור למשטרה ושיפור התדמית
משטרת ישראל סובלת מתדמית ירודה כבר תקופה ארוכה, ופרשות ההטרדות המיניות של הניצבים רק העצימה את חוסר האמון של האזרח הקטן במשטרה. הפתרון של יחזקאלי: תוספת כוח אדם מקצועי למוקדי 100, שייתן מענה ענייני, מידי ויעיל. כמו כן, הקמת נקודות משטרה קהילתיות בתוך השכונות בערים, וחיזוק הקשר עם האזרחים. "צריך לגרום לאזרח להבין שהמשטרה היא הכתובת עבורו".
8. צמצום דוברות משטרת ישראל
דוברות משטרת ישראל הפכה לאחד הגופים הכי מסורבלים במשטרה. בתקופתו של המפכ"ל האחרון, יוחנן דנינו, עבדו במערך הדוברות כ-90 שוטרים, דבר חסר תקדים במושגים משטרתיים. זה ממש לא עזר לשפר תדמית המשטרה שנאלצה לשכור גם משרדי יחסי ציבור ולהשקיע מיליוני שקלים בקמפיין שזכה לקיתונות של ביקורות קשות. לפני כעשרים שנה מערך הדוברות מנה במקרה הטוב ארבעה שוטרים. אפשר לצמצם עשרות שוטרים מדוברות המשטרה לטובת השטח. אפשר לייעל את מערך הדוברות ולצמצם משרות מיותרות ולגרום לזרימה מהירה של מידע לכתבים ולציבור.
9. טיפול בקוני הסמים הקשים ולא בסוחרים; לגליזציה למריחואנה
כבר שנים ארוכות שהמשטרה מנהלת מלחמה סיזיפית בסוחרי הסמים, ופעם אחר פעם נכשלת. למעשה, מי שמתפרנס מכך הם בעיקר עורכי דין פרטיים וסנגורים ציבוריים. הפתרון של יחזקאלי: לפרוס שוטרים בשטח שיטרידו את הקונים בבדיקות, דו"חות תנועה ובמעצרים במידת הצורך, כדי לגרום לכך שהסוחרים ייתקעו עם מלאים של סם, יתקשו למכור אותו ויקרסו כלכלית. למנוע כל מגע בין הקונים למוכרים. מצד שני, הפקעת הסמים הקלים בדרך של לגליזציה – להתיר שימוש במריחואנה כפי שהדבר קיים בכ-30 מדינות ברחבי העולם.
"הלגליזציה בישראל תוריד את הפשיעה, ותביא לפריחה וצמיחה כלכלית כפי שקרה בארצות הברית", מסביר יחזקאלי. "זה יפגע קשות בסוחרי הסמים, יגרום לייבושם ולא פחות חשוב יפחית את העומס של המשטרה בפתיחת אלפי תיקים מיותרים שגוזלים זמן רבה מעבודת השוטרים".
10. פוליגרף לשוטרים מדרגת סנ"צ ומעלה אחת לשנה
פרשות ההטרדות המיניות במשטרת ישראל גרמה לפרישתם של ניצבים בכירים מאוד, בהם כאלה שהיו מועמדים למשרת המפכ"ל. לדברי יחזקאלי, ביצוע בדיקות פוליגרף ימנע מבוכות בצמרת המשטרה, שכן אמינות אותו קצין ומעשיו יתגלו הרבה לפני שיהיה בעל דרגת קצונה בכירה. "צה"ל לדוגמא עשה שינויים, זז בזמן, עשה התאמות, במשטרה לא נערכו לתופעה כזו", אומר יחזקאלי. "המציאות האתית והמוסרית השתנתה. בגלל התרבות הארגונית שקיימת במשטרה הם היו די מופתעים ממדי התופעה. בדיקת פוליגרף בדרגות הנמוכות ירתיע קצינים מלעשות שטויות, כי הם יבינו שהפוליגרף מחכה להם באמצע הדרך ולא כאשר הם בראש הפירמידה. הדור הבא של הקצינים במשטרה יבין שקשרים מיניים בעבודה מסוכנים להמשך עתידם המקצועי".
11. הארכת קדנציית מפכ"ל לשמונה שנים
נכון להיום כהונת המפכ"ל עומדת על שלוש שנים בלבד, עם אופציה לשנה רביעית. לדביר יחזקאלי, זו תקופה שלא מספיקה למפכ"ל לשנות את התרבות הארגונית במערכת ולבצע מהפכות. ברגע שמפכ"ל יגיע לקדנציה של שמונה שנים זה יאפשר לו לבצע רפורמה אמיתית ולא לעסוק ב'כיבוי שריפות'. "לא משנה מי ייבחר למפכ"ל, המצב לא ישתנה אם כהונתו לא תהיה ארוכה יותר. היכולת של מפכ"ל לשנות את המצב הקיים היא בלתי אפשרית. היא למעשה אפס. הכוח במשטרה נמצא במטה הארצי והוא שמתווה את התנהלות המשטרה. המנגנון יכול למסמס החלטות של מפכ"לים. רפורמות אמתיות תתרחשנה רק במידה ויהיה משבר נוראי שיאפשר בנייה מחדש של המערכת", הדגיש יחזקאלי. קצין בכיר הוסיף בסוגיה זו: "קדנציה ארוכה תיצור המשכיות ולא קיפאון. אם קצינים במנגנון יבינו שמפכ"ל מגיע לשמונה שנים, הם יצטרכו להתיישר לפי תפיסת עולמו".
12. טיפול אפקטיבי באירגוני הפשיעה בסיוע השב"כ
יחזקאלי אומר שבמשך שנים רבות הכחישו או התעלמו במשטרה מהעובדה שקיים פשע מאורגן בישראל. השב"כ, לעומת זאת, זיהה כבר בשנת 2000 את התופעה. גם החוק להלבנת הון חוקק מאוחר מאוד יחסית מה שגרם לעבריינים בכירים כבר להתבסס מאוד מבחינה כלכלית. אחד הפתרונות לשיפור הטיפול בתחום הזה הוא שיתוף פעולה הדוק יותר עם השב"כ, בעיקר בשימוש באמצעים טכנולוגיים. פתרון נוסף: הפסקת הפיקדון על בקבוקים קטנים אשר מזרימות כרבע מיליארד שקל בשנה לארגוני הפשיעה בישראל. לאפשר מחזור בלי פיקדון כפי שנעשה בבקבוקים גדולים.
"המשטרה לא נלחמת באמת בפשע, היא רק מבצעת רוטציות בפיקוד על הארגונים. כליאת המנהיגים משאירה את הרחוב ללא מבוגר אחראי והתוצאה היא התגברות הפיגועים הפליליים ומלחמות טריטוריה, שמערערות את תחושת הביטחון של האזרחים", טוען יחזקאלי. קצין בכיר מודה: "למשטרה יש אינטרס שלא למגר את הפשיעה מחשש שהתקציב שלה ייפגע. פשיעה מאפשרת גידול של כוח אדם במשטרה. העלמות הפשיעה תפגע במעמד המשטרה ובתקציבים הגדולים שהיא אמורה לקבל".