ה-14 בינואר 2020. שירות בתי הסוהר הברזילאי מוצא את גופתו של הרלדו דה סאוזה פררה נטו, המוכר גם בכינוי "היפני". מי שהיה אחד העבריינים הבכירים בכלא המחוזי בעיר דוראדוס, נמצא תלוי מתקרת תא 47 של אגף מספר 2.

זמן קצר לפני כן, דה סאוזה עוד שימש כמפקד של כנופיית "פרימיירו קומנדו דה קפיטול" (PCC), ארגון הפשע החזק ביותר שפועל כיום מאוחרי הסורגים בברזיל. למרות זאת, על פי דיווחים של גורמים המעורים בפרטי הפרשה, דה סאוזה מאס בחיי העולם התחתון ורצה לפנות את מקומו לאדם אחר ולפרוש מחיי הכנופייה.

עם הכרזתו על הרצון לשנות את חייו, הנהלת בית הסוהר אפילו הציעה לו לעבור לתא אחר, אבל הוא החליט להישאר בדיוק איפה שהוא – והתוצאה ידועה. תוצאה שהיא תזכורת מצמררת לכך שבכלא הברזילאי, החוק היחיד שפועלים לפיו הוא זה של חברי כנופיית PCC הידועה לשמצה.

זה לא סוד שברזיל הפכה בשנים האחרונות לאחת המדינות עם כמות האסירים הגדולה ביותר ביחס לאוכלוסייה, ומומחים טוענים שמדי שנה כמות האנשים שנידונים למאסר עולה באופן עקבי; אם בתחילת שנות ה-90 היה אסיר אחד על כל 1,666 ברזילאים, אז היום תמצאו אסיר אחד על כל 292 – רובם נעים בין הגילאים 18 ל-29.

מעבר לזה, בתי הסוהר במדינה הם בין הצפופים בעולם, כאשר יותר מ-720 אלף אסירים מתפרסים על שטח שמיועד לכ-368 אלף אסירים בלבד, ובכלא המחוזי בעיר דוראדוס לדוגמה, יש 2,700 אסירים באגף שאמור להכיל בערך שליש מהכמות.

על פי הדיווחים, 800 אסירים בדוראדוס משייכים את עצמם ל-PCC, רובם נמצאים בשני אגפים פתוחים. מדובר למעשה בשטח פתוח בגודל של מגרש כדורגל שבו האסירים יכולים להסתובב חופשי במהלך היום, ומתברר שהחיים מאחורי הסורגים יכולים להיות משעממים מאוד מצד אחד - אך גם קטלניים מצד שני.

בתי הסוהר בברזיל מוכרים היטב בהיותם מקומות מטונפים בהם מגישים אוכל רקוב, וכמו כן לאורך השנים נרשמו כמה התפרצויות משמעותיות של HIV ושחפת. מעבר לזה, יש כמובן את הסיכוי הסביר שתמצא את עצמך כמטרה לחיסול. בדיוק כמו שקרה להרלדו דה סאוזה.

סוכנות הידיעות Crime Insight פרסמה כי באחת הפשיטות שנערכו על ידי הסוהרים על תאי האסירים בדוראדוס בשנה שעברה נמצאו יותר מ-187 סכינים, כמו גם כלי נשק נוספים – חלקם של חברי ה-PCC, ואחרים של כנופיות נוספות. למרות זאת, בכירים בכלא העידו כי אמצעי הלחימה אחרים ככל הנראה יחזרו לתאים, שכן אין מכונות שיקוף או תהליך בדיקה מסודר לאורחים שמגיעים למקום.

יותר מזה, חומות הכלא באזורים מסוימים נמוכות כל כך, שניתן פשוט לזרוק חפצים מצד אחד אל הצד השני, ורבים יעידו גם שההבדל הסוציואקונומי בין הסוהרים לאסירים הוא מזערי, ומהבחינה הזאת ניתן לשחד את רוב הסוהרים. מה באשר ליתר? ובכן, עליהם ניתן לאיים בלי שום בעיה.

הסרטן של המדינה

עד לפני 30 שנה, בכירים בשירות בתי הסוהר הברזילאי ראו לנכון להתערב כמה שפחות ביריבויות שמתפתחות בין הכנופיות, ואסירים ששרדו את אותה תקופה מעידים שבאותם ימים רק החזקים שרדו, ובשלב מסוים הפיקוד על כל בתי הכלא במדינה נתפס על ידי ארגון פשע אחד – ה-PCC כמובן.

יש שיאמרו שמאותו רגע התנאים מאחורי הסורגים דווקא השתפרו, בטח אחרי שחברי הכנופייה שמרו על הסדר באגפים והאלימות התמתנה באופן משמעותי. מעבר לזה, הם דאגו גם לביטחונם של בני משפחות האסירים שהגיעו לבקר, ולמרות זאת, המתיחות בבתי הסוהר תמיד הייתה אדירה ואלימות קיצונית הייתה יכולה לפרוץ בכל רגע.

בשנת 2019, יותר מ-100 אסירים נרצחו במהלך מהומות שפרצו בבתי הסוהר השונים במדינה – רובם במהומה הקטלנית שפרצה בכלא אלטמירה. האירוע כולו נמשך כ-5 שעות, וגבה את חייהם של 52 אסירים. כלי התקשורת המקומיים דיווחו כי רוב האסירים שאיבדו את חייהם נהרגו כתוצאה מהשריפה הקטלנית שפרצה באגפים ומשאיפת עשן, אך חלק מההרוגים, כך דווח, נרצחו באכזריות לאחר שראשיהם נערפו.

אותה מהומה, שהסעירה בזמנו את המדינה הדרום אמריקאית, החלה, כמובן, אחרי עימות חריג בין אנשי ה-PCC לכנופיית "הפקודה האדומה", הכנופייה הגדולה והמתחרה שלה שנמצאת גם בקשר עם ארגון החיזבאללה.

המהומה האדירה נרגעה לבסוף לאחר שכוחות משטרה מיוחדים פשטו על המקום, ורק אז נחשפו מימדי הזוועה, וגורמים ברשויות האכיפה סיפרו כיצד ניתן היה לשמוע את צרחות האסירים שנשמעו מהמגורים הבוערים, ועל התקרית המחרידה בה אסיר בעט בראשו הערוף של אסיר אחר כאילו היה כדור כדורגל.

פונטה פורה, בכיר בשירות בתי הסוהר הברזילאי, התייחס בזמנו למצב בשטח בשיחה עם סוכנות הידיעות Crime Insight וסיכם אותו במשפט אחד קצר: "בתי הסוהר הם הסרטן הגדול ביותר שברזיל מתמודדת איתו". כן, אפילו גדול יותר מהקורונה.

וכך, בעקבות העלייה המשמעותית באלימות בתוך בתי הכלא בשנים האחרונות, ברזיל החלה במהלך של בניית בתי סוהר חדישים ומאובטחים, כשלמעשה מדובר במתחמים עם חומות הרבה יותר גבוהות, דלתות פלדה מאסיביות ומנעולים שנפתחים רק עם טביעת אצבע של סוהר. בנוסף, כל האסירים מופרדים אחד מהשני כאשר הם לא נמצאים בחצר, ובני משפחה יכולים לבקר אותם רק למשך שלוש שעות. עורכי דין יכולים לבקר רק למשך שעה אחת, אין טלפונים סלולריים וכל שיחה של אסיר (בין אם היא טלפונית או עם בני משפחתו) מנוטרת על ידי הרשויות. 

לאחרונה, גם חברי ה-PCC החלו להילשח לאותם בתי כלא, והמטרה העיקרית של בתי הסוהר החדשים היא להפריד בין המנהיגים והפקודים, בתקווה שזה יוביל לרגיעה בשטח. למרות זאת, בפועל לא נרשם שינוי משמעותי, ומהומות ממשיכות לפרוץ לסירוגין, אסירים ממשיכים לרצוח אסירים אחרים וה-PCC ממשיכים לשלוט דה פקטו על בתי הסוהר ברחבי ברזיל.

מהבחינה הזאת, זה לא הסורגים, החומות או גדרות התיל שמגדירים את הכלא - אלא הכנופייה החזקה ביותר. הרלדו דה סאוזה פררה נטו ידע את זה לפני מותו, וכאמור הוא נשאל על ידי הנהלת הכלא אם ברצונו לעבור לאגף אחר לאחר שנשקפה סכנה לחייו - אך הוא סירב. מי כמוהו ידע שאתה יכול לברוח כמעט מכל אחד בדוראדוס – אבל אתה לא יכול לברוח מה-PCC.