"בואינג" הוא הכינוי שהוצמד לעד המדינה הבכיר ביותר בפרשת 512', במסגרתה עצרה משטרת ישראל את ראשי ארגוני הפשע הבכירים ביותר במדינה (איציק אברג'ל, איציק רוחן, אסי אבוטבול ואחרים) ואת חייליהם שהיו אחראים על פי החשד על מעשי רצח רבים, והיו מעורבים בתיקים שונים של סחר בסמים בהיקף של מיליארדי שקלים ברחבי העולם.
"בואינג" נחשב לעבריין מבוקש על ידי משטרת ישראל, כזה שבמשך שנים רבות חמק ממנה פעם אחר פעם, ובפעמים שנתפס ברח מכמה מבתי כלא המסוכנים ביותר בעולם. לפני כחמש שנים, חוקרי יחידת להב 433' שמו את ידיהם על "בואינג", והפעם הוא כבר הבין מהר מאוד שאם לא "יזמר" על ראשי ארגוני הפשע שעבד במחציתם ויסכים לשמש נגדם כעד מדינה - הוא צפוי לשבת כל חייו בכלא, הפעם תחת שמירה ממנה לא יצליח לברוח.
"ל'בואינג' היו קודים של עבריינים מפעם", מספר עבריין לשעבר ממרכז הארץ. "מבחינתו לשמש כעד מדינה זו קללה. משהו שאסור לעשות תמורת שום מחיר, גם אם זה כולל ישיבה ארוכה בכלא. הוא היה עבריין מדופלם ומסוכן, היה לו את הסטייל של שנות ה-70'. אם הוא מכר את נשמתו לכחולים (הכוונה לשוטרים) אז וואלה, אני לא יודע מה להגיד לך. היום זה נהיה אופנתי. יענו 'איני', להיות עד מדינה, פעם זה היה נגמר בכדור בראש באמצע הרחוב או שהיו מעלימים את הגופה במכונה לטחינת בשר".
אז מה קרה בעצם שבשנים האחרונות צמד המילים "עד המדינה", זה שפעם גרם לעבריינים התרחקו ממנו כמו מאש מחשש ממשי לחייהם - הפך בשנים האחרונות להיות טרנדי? והאם זה קשור לכך שמערכת המשפט - ובכלל זה רשויות האכיפה, המשטרה ורשות המיסים - החמירו משמעותית את ענישתם כלפי ארגוני הפשיעה, ואלה שרוצים להציל את עורם מבינים שכל מה שנשאר להם הוא לשתף פעולה עם הרשות להגנת עדים? כנראה שכן.
"אתה יודע מה צריך לעשות לאותם עדי מדינה, השטינקרים? לבתר את גופותיהם ולתת לכלבים לאכול אותם. זה העונש שמגיע לזבל'ה האלה", סיפר לי לפני כשלוש שנים העבריין אבנר הררי, מי שהמשטרה הכתירה כמחסל הבכיר של העולם התחתון בישראל. "אלה אנשים בלי כבוד, מנאייקים. בושה שהם בכלל חיים. הורסים בשקרים שלהם את חייהם של אנשים חפים מפשע ובני משפחותיהם כדי להציל את עורם. מספרים סיפורי מעשיות. אלה ימכרו את אימא שלהם כדי לא לשבת יום אחד בכלא. אנשים כאלה אסור אפילו לקבור. העונש שלהם צריך להיות רק בייסורים. חבל לבזבז עליהם כדור בראש. צריך לחתוך את הגופות שלהם במסור ולזרוק לכלבים", אמר לי הררי בלי להניד עפעף.
בשנות ה-70 וה-80, בתקופה שבה העבריינים הבכירים בישראל היו הרצל אביטן, שמעיה אנג'ל, כנופיית הכרם ואחרים - המושג '"עד מדינה'" נחשב לאות קין. מהסוג שלא ממש נשאר איתך כל החיים - כי הסיכוי שתשרוד אחרי יותר משנה שאף לאפס.
"באותה תקופה אנשים פחדו לעבוד עם המשטרה, להלשין או לשמש עדי מדינה כי העונש היה ברור: גזר דין מוות", מספר עבריין מאזור הדרום. "הענישה הייתה אכזרית כדי להרתיע אחרים לא לחצות את הקווים. מי שהעז להלשין, עוד לפני שהפך לעד מדינה, חטף רימון לתוך הבית או חיסול מטווח אפס כולל וידוא הריגה. פעם העבריינים היו גברים, מילה הייתה מילה. היום זו חבורה של סמרטוטים, בעצם למה להעליב את הסמרטוטים - המיץ מיץ של הזבל".
כ-30 עדי מדינה גייסה משטרת ישראל בחמש השנים האחרונות - מספר מטורף במושגים משטרתיים. שבעה עדי מדינה בלבד גויסו בתיק 512' בהן '"בואינג", "במבי" וה"אשדודי". בתיק 1131, שבו הוגשו כתבי אישום נגד נאשמים בסדרת חיסולים בבת ים ובראשון לציון על רקע מלחמת ה"צ'יינגים" באזור - המשטרה גייסה שלושה עדי מדינה בכירים שהפלילו את הנאשמים בתיק.
כך למשל בתיק ראש ארגון הפשע הדרומי, ניבי זגורי, שהואשם יחד עם חייליו הבכירים בשלושה מקרי רצח (כולל רצח של עד המדינה), המשטרה גייסה שני עדי מדינה אחרים. אחד מהם היה יד ימינו של ראש ארגון הפשע הצפוני, מיכאל מור, מי שנאשם בתיק רצח בגלל מסירת מטען חבלה לחיסול עד המדינה, טל קורקוס מי שלפני עשר שנים הפליל את זגורי וגרם לו לשבת שבע שנים בכלא. "מדובר בעד מדינה מהטובים שהיו אי פעם בישראל. העדות שלו מוצקה כמו פלדה", מגלה קצין מודיעין במשטרה, "בלעדיו לא היה לנו תיק. הוא סגר לנו את כל הפינות להפללתם של זגורי, מור, אריק איטל ושאר החיילים שהיו מעורבים בסדרת מעשי רצח אכזריים".
גם בתיק העבריין הבכיר באזור המשולש, עודה קוטייר, הוגש כתב אישום חמור על שלושה מקרי רצח הודות למידע שסיפק עד המדינה שפעל בתוך ארגונו והפליל את קוטייר ועוד 19 חיילים שהיו מעורבים בסדרת מעשי רצח ומעשי פשיעה חמורים אחרים.
"אין ספק שהקמת הרשות להגנת עדים, חיזוקה ושדרוגה, ולאחר שהופקו הלקחים מהליך "הלידה" שלה לאחר כמה תקלות קטנות בדרך - גרמה לעוד ועוד עבריינים זוטרים ובכירים להסכים להיות עדי מדינה לאחר שכל התנאים שלהם התקבלו", מסביר גורם בכיר במשטרת ישראל. "הרשות העתיקה את המודל האמריקאי והתוצאות בהתאם. עשרות עבריינים בכירים נמצאים היום בכלא, בהם ראשי ארגונים שהטילו אימה ברחובות ישראל. עדי המדינה יודעים שיש על מי לסמוך, שלא נפקיר אותם ושנדאג לביטחונם וזה חשוב להם מאוד, ולכן יש עלייה מתמדת במספר העבריינים שמוכנים לעזוב את הפשע ולשמש עדי מדינה. מי שמרוויחמכאן הם האזרחים. אנחנו לא מקבלים כל עבריין להיות עד מדינה ובוחנים הכול בהתייעצות מול אנשי הפרקליטות. כל פרט הכי קטן נבדק לגופו של עניין".
עבריין כמו טל קורקוס, מי שהעיד כאמור נגד זגורי ושלח אותו לשבע שנות מאסר בפועל, סירב להיכנס לרשות להגנת עדים ושילם על ביוקר; כשחזר מקנדה כמה שנים אחרי עדותו (ולאחר שבזבז יותר מ-120 אלף דולר בהימורים מכסף שקיבל בתמורה לעדות) הוא חוסל באכזריות רבה. לפי כתב האישום, זגורי נקם בקורקוס כששלח את איטל להפעיל מטען חומר נפץ שהונח תחת מכוניתו של קורקוס בעת שירד לרכבו מדירת הימורים באשקלון. המכונית התפוצצה, קורקוס מת במקום.
לפני כשבע שנים חוסל עד המדינה דוד חקק, שהיה פעיל בכיר בארגון הפשע של העבריין אבי רוחן. מותו הגיע אחרי שלפני 11 שנים הפליל 15 עבריינים בכירים בארגונו של רוחן שעסקו בהימורים לא חוקיים ובסחיטות. חקק חוסל בירי מטווח אפס על ידי רוצח שכיר שרוקן עליו מחסנית שלמה בעת שישב במכוניתו בדרום תל אביב.
א', עד המדינה החדש בפרשת הטלגראס, ומי שהביא למעצרם של 42 מחברי הארגון (ובראשם עמוס סילבר) דרש וקיבל תנאים של גן עדן: סגירת כל התיקים נגדו, מאות אלפי שקלים, חיים חדשים בחו"ל ושינוי זהות כדי שלא ינסו לפגוע בו לאחר שקיבל איומים על חייו. עדותו של א', הביאה להגשת כתבי אישום חמורים נגד 27 נאשמים, והשבוע כבר הוגדר טלגראס כארגון פשע לכל דבר ועניין. "היום עבריינים מהדור החדש נעצרים על ידי המשטרה ליומיים, נלחצים, בוכים בבית המעצר ורצים להיות עדי מדינה", מסביר עו"ד פלילי ותיק. "הם חסרי עמוד שדרה, רכרוכיים ומוכרים את כולם עבור נזיד עדשים".
ויש גם, כמובן, עדי מדינה שמגיעים מאזורי הצווארון הלבן, כמו העד שהוביל לשליחתו לכלא של איש העסקים נוחי דנקנר, או שלושה עדי המדינה (שלמה פילבר, ארי הארו וניר חפץ) שהעידו נגד את ראש הממשלה, בנימין נתניהו ושאר אנשי עסקים בשלל פרשות חמורות.
אז נשאלת שאלה, האם בסופו של יום, לעבריין שמרגיש שהגיע לנקודת האל חזור משתלם להפוך לעד מדינה? כנראה שזה תלוי את מי אתם שואלים. "מדובר בגן עדן שכולו גיהנום. כלומר, מצד אחד אתה מקבל המון הטבות, אבל מצד שני אתה מנותק מהמשפחה, מתגורר במדינה שאתה לא מכיר, לרוב בלי להכיר את השפה המקומית, וזה קשה", מסביר מקורב לעד מדינה. "הוא סובל מאוד, אבל הוא יודע שאם יחזור לארץ, העבריינים שהפליל יידעו על כך והוא יגמור במועדון השיש (כינוי לבית קברות)".
"עדיף עדי המדינה לא יצפו לרחמים", מספר עבריין ותיק מהנגב, "מי שמפיל אותנו לבור ימצא את עצמו עמוק בתוך בור אחר מכוסה בחול ובטון".