כמעט חודש עבר מאז נקבר בבית העלמין בראשון לציון הישראלי שי דהן, שנרצח בתחילת אוגוסט בבית הכלא באקוודור. עשרות חברים ובני משפחה ליוו אותו בדרכו האחרונה, ולראשונה מאז שמצא את מותו במרחק אלפי קילומטרים מבית אמו, זהבה דהן, אמו של שי, מדברת כעת לראשונה בזמן שהיא מנסה לאסוף את השברים ולהתמודד עם הכאב העצום שלא יחלוף לעולם.
"פניתי פעמים רבות למשרד החוץ והתחננתי בפני הקונסול שיבקר את שי ואת אורן. חייהם של השניים היו בסכנה גדולה מאוד. התרעתי שעלולים לרצוח אותם, אבל חוץ משיחת טלפון אף אחד לא טרח לבקר אותם ולדאוג להעביר אותם לכלא בטוח יותר. הכתובת הייתה מרוחה על הקיר", זועמת דהן בשיחה בלעדית עם mako, "הבן שלי זעק לעזרה אבל לא רצו לעזור לו. הפקירו אותו ואני לא אשתוק על זה. אף אחד לא בא להתנצל בפני על המחדל ולבקש סליחה. חובתה של המדינה הייתה להציל את חייו של בני".
דהן (38), עבריין ישראלי תושב חולון, השתמש בשנים האחרונות בכמה דרכונים וזהויות איתם הסתובב בעולם אחרי שהפך למבוקש על ידי רשויות האכיפה בפנמה ועל ידי האינטרפול (בחשד לעוקץ נדל"ן). הוא נעצר לפני כשלושה חודשים באקוודור, במהלך ביקורת שגרתית במחסום משטרתי, ויחד איתו נעצר גם חברו הקרוב אורן שיינמן (50).
השנים נעצרו על ידי שוטרים בעיר קיט בצפון המדינה כשהם מתחזים לדיפלומטים אמריקאים ועובדים של הרשות למלחמה בסמים בארה"ב (DEA). אחרי חקירה קצרה התברר שהשניים מכרו זמן קצר לפני כן כ-170 אלף ערכות מהירות לבדיקה קורונה לנשיא אקוודור לשעבר, עבדאללה בוקראם ובנו, ואלה מכרו אותן במחיר מופקע של 68 דולרים לערכה לממשלה המקומית. בנוס, מצאו השוטרים במכונית בה נסעו השניים כ-300 אלף דולר במזומן שהוחרם.
מיד לאחר מעצרם, שעורר הדים רבים באקוודור עקב מעורבותו של הנשיא לשעבר בוקראם, הגישה התביעה המקומית כתב אישום לבית המשפט הגד השניים בגין זיוף מסמכים והתחזות, והם היו צפויים לרצות עונש מאסר שנע בין חמש לעשר שנים בכלא, שלאחריהם דהן היה צפוי להיות מוסגר חזרה לפנמה לאחר בריחתו מהכלא המקומי ביולי 2018.
עם מעצרם הוחזקו דהן ושיינמן באחד מבתי הכלא המסוכנים ביותר בדרום אמריקה: 'פנטרישייה דל ליטוראל' שממוקם בעיר גואיאקיל, הממוקמת כ-250 קילומטרים דרומית לקיטו בירת אקוודור. אותו בית כלא ידוע לשמצה מנוהל כבר שנים על ידי בכירי קרטלי הסמים במדינה ומאפיונרים מסוכנים המסתובבים בתוך תחומי הכלא עם רימונים וכלי נשק אוטומטיים, ולדבריו של דהן, שיצר איתנו קשר מבית הכלא לפני מותו, הוא ושיינמן שילמו לאותם עבריינים עשרות אלפי דולרים כדי שיפרסו עליהם את חסותם ולא ייתנו לאיש לפגוע בהם. בנוסף, אמו של דהן, כמו גם רב חב"ד המקומי, תומר רותם, פנו למשרד החוץ בבקשה להעביר את השניים לכלא אחר וטענו שחייהם נמצאים בסכנה מיידית.
האזהרות של זהבה דהן והרב רותם, כמו גם הבקשות של דהן ושיינמן לא עזרו, ולפני למעלה מחודש כאמור נרצח דהן באכזריות בתאו על ידי 12 אסירים שעל פי החשד נשלחו על ידי נשיא המדינה לשעבר, אותו עבדאללה בוקראם, שחשש שדהן יפליל אותו בפרשת ערכות הקורונה, זאת מאחר ודהן הקליט שיחות רבות שניהלו השניים לפני ואחרי מעצרו.
כעת, שבועות ספורים לאחר מותו, אמו של דהן, זהבה (62), מנסה לעצור את הדמעות כשהיא מספרת על בנה ממנו לא הספיקה להיפרד. "שי היה ילד מקסים שתמיד עזר לאנשים והתעקש לשרת בגולני", מספרת זהבה, "יש לו עוד אחות צעירה ממנו ואני ואביו התגרשנו לפני שנים רבות. הוא תמיד רצה לשרת בקרבי, בכל מחיר, למרות שהיה בן יחיד ויכול היה להיות ג'ובניק. הבן שלי סיכן את חייו למען המדינה והפקירו אותו", מספרת דהן.
"תפסיקו כבר לכתוב שהוא עבריין ופושע, הוא ממש לא!", משתנה לפתע נימת קולה, "שי היה אדם ישר ואתם צריכים לטהר את שמו. אתה יודע לכמה אנשים נזקקים הוא עזר ותרם עשרות אלפי דולרים? הוא עזר והציל חיים של אחרים ואתם מראים רק את הרע. אני תמיד חייתי בדאגה לשלומו, וכמה ימים אחרי שקברו אותנו הוא היה אמור לחגוג יום הולדת ה-38. אני עוד קיוויתי ששי יתחתן, קניתי שמלה ונעליים, אבל הכל עכשיו זרוק בארון בבית ושם גם יישאר".
מה את זוכרת מתחילת דרכו, אחרי שעזב את הארץ?
"שי עבד קשה מאוד עבור הכסף שהוא עשה. אתה יודע איך הוא דאג לי כשבאתי לבקר אותו בחו"ל? הוא התייחס אלי כמו מלכה. הוא עשה לי טיול במרוקו שאין דברים כאלה. היינו במלונות הכי מפוארים ובמסעדות שרואים רק בסרטים. הוא דאג שאהנה כל הזמן ושיהיה לי טוב. זה שי. כשחברים היו באים לבקר אותו הוא דאג להם כמו לנסיכים. הוא היה אדם לארג' עם לב גדול ונשמה ענקית", מספרת דהן. "טיילתי בזכותו בחצי עולם, נסעתי בלימוזינות עם נהג ועוזרות ומנקות קרקרו סביבי. הרגשתי כמו בחלום רק שזה היה אמיתי לגמרי".
לדבריה של דהן, ההחלטה של רשויות האכיפה בפנמה להכריז על בנה כמבוקש על ידי האינטרפול הייתה פעולה מגמתית ושקרית. "הם עצרו אותם סתם. לא הייתה להם שום הוכחה נגדו. הם התעצבנו עליו שהצליח לברוח מהמדינה ולחשוף שחיתויות בתוך הכלא, אז המשטרה והממשלה המקומית רדפו אחריו כנקמה לכל מקום בעולם".
אז מי באמת היה שי דהן?
"הבן שלי היה איש עסקים שידע לעשות כסף. הוא מכר בזמנו את הבית של הזמר מייקל ג'קסון ועשה רווח נאה. שי אהב את החיים הטובים וחי כמו מלך. הוא רצה ליהנות מכל יום כאילו זה הרגע האחרון בחייו. אני מתנחמת בכך שהוא נהנה לא מעט בחייו ועשה הרבה חיים כמו שהוא תמיד אהב", היא מספרת בכאב.
"אתה יודע מה הכי קשה לי? אני נקרעת שאני זו שקברתי את הבן שלי במקום שהוא יקבור אותי. אתה יודע כמה הוא סבל בכלא? כמה אני סבלתי שבועות וחודשים מהפחד והדאגה שייפגעו בו? הלב שלי ידע שייקרה לו משהו, אתה יודע מה זה לב של אימא? אולי עכשיו הוא נח שם למעלה חסר דאגות וסוף סוף גאלו אותי ואותו מהייסורים האלה. אבל אני מבטיחה לך שאני אגיע לאותם רוצחים שפלים, כבר אין לי מה להפסיד. הם ישלמו על מעשיהם".
איך עוברים עלייך הימים מאז ההלוויה?
"כל השבעה אני מקבלת טלפונים מאנשים קרובים, חברים ונשים שהוא הכיר וסיפרו כמה שי היה אדם עם לב רחב וגדול שעזר להם מאוד. הוא עזר להמון ישראליים. הבן שלי נרצח בליל שבת בארבע לפנות בוקר ונולד באותה שעה בדיוק. רק צדיקים אמיתיים מתים בשבת. אין כאן מקריות. הכול משמיים. שי היה צדיק, זך וטהור. הפקתי לו הלוויה כמו בסרטים, קניתי 50 בלונים אדומים מיוחדים עם כיתוב של השם שלו עליהם והעפנו לשמיים בקו ישיר. קניתי 25 ורדים והנחתי על חלקת הקבר שלו. הבן שלי היה צדיק אמיתי".
היה שלב מסוים בו ביקשת ממנו שיחזור לארץ?
"המון פעמים אמרתי לו שיחזור לארץ, אבל הוא אהב את החיים הטובים בחו"ל. הוא לא רימה איש ועבד קשה עבור כל דולר שהרוויח. הוא לא גנב סנט מאף אחד. אני מכירה טוב מאוד את הבן שלי ויודעת שהוא כל הזמן התגעגע אליי. היינו בקשר קרוב מאוד, הרבה יותר מאימא ובן. הוא התכתב איתי המון מתוך בית הכלא".
איך נראו היחסים ביניכם?
"שי היה אהבת חיי. על החיים בכלא הזה שי היה אומר לי: 'אימא אין להם ערך לחיי אדם'. כמעט חודשיים שהוא לא התקלח ולבש את אותם בגדים איתם נעצר. הם פשוט ביקשו ממנו שוחד על כל דבר. הוא רצה להכניס חולצה חדשה אז ביקשו ממנו 100 דולר. סחטו אותו עוד ועוד. אפילו אוכל כשר לא רצו לתת לנו להכניס לו פנימה וגם כששילם אכלו לו חלק מהאוכל. הם ברברים וקניבלים. שי היה ילד שהביא לי הרבה אושר לחיים. חלום של כל אמא", היא נאנחת בכאב.
כשהיא נזכרת בבנה ובימים בהם בילו יחד לפני שעזב את ישראל, זהבה מספרת על האוכל ששי אהב לאכול ביום שישי כאשר היה מגיע לארץ או כשהייתה מבקרת אותו בחו"ל. "הוא אהב שניצל חם בתוך חלה עם מטבוחה ופלפל חריף ירוק. לפעמים אני מדמיינת אותו יוצא מהקבר, צוחק לי בפנים ואומר לי שהכול היה בצחוק, שזו בדיחה ושאכין לו את האוכל שהוא כל כך אהב. אלוהים נתן לי את שי לזמן קצוב ולקח אותו ממני. לפחות הוא נהנה מכל רגע בחיים. החלום שלי שיעשו עליו סרט ויחשפו את כל אמת".
לטענתה של דהן, כמה ימים לפני הרצח בנה הזהיר אותה שעומדים לפגוע בו, אבל כל בקשותיה להעבירו לכלא אחר לא הועילו. "ידעתי שמהכלא הזה הוא לא ייצא בחיים. אלוהים יודע כמה התפללתי עליו. לא ישנתי בלילות כפרה עליו. מה לעשות שלא קוראים לו נעמה יששכר? עושים אפליה בין דם לדם. תמכתי בשחרור של נעמה, שמחתי מאוד בשבילה ובשביל המשפחה שלה, אבל למה לבן שלי לא דאגו ככה? למה לא הפכו עולמות כדי להוציא אותו מהכלא ולהציל את חייו? כי הוא לא מקושר? כי הוא לא מקומבן?".
לדבריה, אחרי תום תקופת האבל היא מתכוונת להגיש תביעה אזרחית גם נגד ממשלת אקוודור. "לממשלה שם יש אחריות ישירה לרצח של שי. הם ידעו פעמים רבות שעומדים לרצוח אותו אבל לא דאגו לשלומו. בסוף החודש נבנה מצבה לשי ואצא למלחמה נגד כל מי שהתרשל בשמירה על חיי בני", הוסיפה דהן.
גם בכל הנוגע לאורן שיינמן, חברו של דהן שנפגע גם הוא בתקיפה בתוך תא הכלא אך ניצל בנס וכלוא בימים אלה בקליניקה מאובטחת באקוודור, לזהבה יש מסר חד וברור: "צריך להציל את אורן לפני שיהיה מאוחר", אומרת דהן על הישראלי שנדון לאחרונה ל-20 חודשי מאסר. "מי שרצח את שי עלול לרצוח גם את אורן. אני מקווה שמשרד החוץ יפיק את הלקחים מהרצח של שי ויחזירו את אורן לישראל חזרה לבני משפחתו. אסור לחכות אפילו דקה".
תגובת משרד החוץ: "משרד החוץ ונציגויות ישראל בחו"ל מעניקים שירות קונסולרי לכלל העצירים והאסירים הישראליים בחו"ל ופועלים לוודא שזכויותיהם נשמרות ושמתאפשר להם ייצוג משפטי במקום. הדבר נכון גם במקרה זה בו שגרירות ישראל בקיטו פעלה וממשיכה לפעול מול הרשויות המקומיות באקוודור, על מנת לדרוש מהרשויות להבטיח את ביטחונם של העצירים הישראליים".
"בשל מגבלות הקורונה לא מאשרות הרשויות המקומיות באקוודור ביקורים בבית הכלא בו הוחזקו שני העצורים, וכן קיימות מגבלות תנועה ברחבי המדינה. למרות זאת, בעקבות התעקשות קונסול ישראל בקיטו, קיים הקונסול שיחת וידאו ארוכה עם השניים בנוכחות מנהל בית הכלא בו הוחזקו, במסגרתה סיפרו השניים על מצבם. מיד לאחר מכן דרשה השגרירות מהרשויות במקום, בע"פ ובכתב, לוודא כי הזכויות של השניים נשמרות. חשוב לציין כי לאחר אשפוזו של מר שיינמן שוחח השגריר עימו וכן דאג כי נציג השגרירות יגיע לבקרו בביה"ח בו אושפז".
"שגריר ישראל באקוודור, זאב הראל, צפוי לבקר את אורן בימים הקרובים והוא שוחח עם שרת הפנים המקומית וכן עם מנהל מתקן הכליאה בו היו כלואים השניים, בדרישה להגן על חייו של שיינמן. בד בבד שיגר השגריר אגרת רישמית דחופה לרשויות אקוודור בדרישה לוודא שלומו ובטחונו של מר שיינמן וכך עשה משרד החוץ למול שגרירות אקוודור בישראל".