יודעים איך בחורה אומרת שלום באתר היכרויות, כולל הסליזיים ביותר? "לא מחפשת סטוצים", כמובן. אלו שרשמו "מצחיקה" ברשימת התכונות יהיו אולי שנונות יותר, ויפגיזו עם "סטוציונר? טעית בכתובת". הו-כמה-מקורי. תגידו סיגל, מיכל, ענבל, יובל (הבת), יובל (הגיי) ועד לפני שבוע בטח גם מורל, נראיתן לאחרונה שתי דקות לפני רבע לשלוש בבוקר בטינדר - קשר רציני זה באמת מה שחיפשתן שם?
אם להאמין לקים פרבר מרעננה, שסיימה זה עתה לימודי תקשורת חזותית במרכז לעיצוב ולטכנולוגיה באוניברסיטת אריאל, התשובה היא שהן מחפשות בדיוק את אותו הדבר. עד כדי כך מחפשות, שלעתים קרובות "נתקעות" הבנות (וגם הבנים) לפני, אחרי ובמהלך סטוץ ללא מברשת ומשחת שיניים, תחתונים להחלפה, מטליות לחות וכמובן קונדום. כדי לענות על הביקוש פיתחה קים במסגרת פרויקט הגמר שלה את "סטוצי" - ערכה קומפקטית הכוללת את הפריטים שהוזכרו ומגיעה במארז צבעוני. והיא עוד שומרת שבת, תתארו לכם.
אני לא ממש רואה בנים יוצאים מהבית עם תחתונים להחלפה בכיס, אז מי קהל היעד של הערכה?
"הערכה מיועדת כמובן לשני המינים, בלי קשר להעדפות המיניות שלהם או שלהן, אבל אני מניחה שהבנות הן אלו שימצאו בה פתרון טוב יותר. המארז, שנראה כמו קלמר קטן ומגיע בשבעה צבעים שונים, מתאים יותר לבנות ונכנס בקלות לכל תיק, אבל גם אתה תצא גבר לעניין אם תשלוף מברשת שיניים עבור מישהי שזרמה איתך ונתקעה בלי".
נשים באמת יוזמות סטוצים?
"בטח. זה משהו שנשים אולי פחות מודות בו או מדברות עליו, אבל גם להן יש רצון בחוויות כאלו. הסטוץ עונה על צורך שקיים גם אצלן".
פרבר, עוד שנייה בת 26, היא לא בדיור הטייפ-קאסט כשחושבים על מישהי שתפתח פרויקט שכזה. היא מגיעה מבית מסורתי-דתי, עלתה עם משפחתה כשהייתה בת 10 מדרום אפריקה ולמדה בתיכון באולפנה. גם באוניברסיטה, הורכבה כיתתה מבנות בלבד.
"סטוצים, למרות הקונוטציה השלילית שיש להם בחברה הישראלית, הם משהו שקורה בכל מקום. גם בחברה הדתית שאני מגיעה ממנה", היא מבהירה. "לרוב החברים שלי, וגם לי כמובן, יש ראש פתוח יותר. אנחנו לא חרדים מבני ברק או מאה שערים. אני אומנם שומרת שבת, אבל גם לובשת מכנסיים. לא תראה אותי ברחוב ותגיד 'היא דתייה'. רציתי לתת לגיטימציה לסטוצים, כמו שהכרתי כשחייתי שנתיים בניו-יורק. שם כולם עושים את זה ומדברים על זה בלי להתבייש, ופתאום הגעתי לארץ וגיליתי שסטוצים הם טאבו, לפחות בחברה שלי. רציתי גם להחזיר לחיינו את הספונטניות, שקצת נעלמה מהם. הכול כל כך מתוכנן וידוע מראש, וחסרה לי הזרימה והקלילות. סטוץ הוא משהו אחד שנשאר תמיד ספונטני, הרי אם זה לא ספונטני זה לא סטוץ".
איך קיבלו ההורים שלך את הפרויקט?
"הם ממש התלהבו. במקצועי אני קונדיטורית, ובהתחלה חשבתי שהפרויקט שלי יהיה למתג את עצמי ככזו, אבל דווקא ההורים המליצו לי לצאת מהיום יום שלי ולעשות משהו מקורי יותר. להורים שלי יש ראש פתוח והם יודעים להבדיל בין פרויקט בלימודים לבין החיים האישיים שלי".
גם אוניברסיטת אריאל נחשבת למוסד שמרני, איך התקבל הפרויקט שם?
"רוב המרצים באים מהעולם החילוני, והם ממש שמחו על הרעיון. כשסיפרתי על הפרויקט בפעם הראשונה קצת התביישתי, כי במחלקה לומדות איתי רק בנות ותשעים אחוז מהן דתיות, אבל דווקא המרצים עודדו אותי ואמרו לי שאין לי ממה להתבייש".
לאן את רוצה להגיע עם הפרויקט?
"היום, אחרי שסיימתי, אני מאמינה שזה מוצר שיכול ללכת בשוק ומקווה לשווק אותו בצורה רצינית. בעתיד אני מתכננת גם לשכלל את הערכה, לעשות משהו שמיועד לשלישייה, או ערכה עם אזיקים... השמיים הם הגבול ואני לא חושבת שיש מה להתבייש".
לסיום, מידע חיוני לקוראים. אם פוגשים אותך בפאב או במסיבה, יש סיכוי לסטוץ?
"הם יאלצו להתאכזב, יש לי חבר".