מארק אדגר, רב כלאי בכלא פולטון, שוחח על המקרה עם כתבי Business Insider ותיאר כיצד בחודש ספטמבר 2017 הם נתקלו במכתב חשוד. לטענתו, במבט ראשון היה נדמה שמדובר בהודעה תמימה לחלוטין. מאוחר יותר הם הבינו שתוכן המכתב היה הרבה יותר מסוכן ממה שהם חשבו בהתחלה.
בהמשך המכתב האסיר ציין גם את שמה של העובדת, שניים מבני המשפחה שלה ואת כתובות המגורים שלהם. כמו כן, הוא חתם את ההודעה בהצהרת נאמנות לארגון: "הנאמנות שלי היא כלפייך (הנמען) וכלפי המשפחה (הארגון). שימו גז על העניין הזה". אדגר מספר שכשהמכתב חזר מפענוח ההצפנה הוא לא האמין למראה עיניו. "הייתי המום", הוא סיפר. "השוויתי אותו עם המכתב הקודם וחשבתי לעצמי: 'איך לעזאזל הם הבינו את זה מהטקסט?'". אדגר מודה שהצפנים בהם משתמשים האסירים יכולים להיות מורכבים ומסובכים מאוד לפענוח. "הקודים האלה בהרבה מקרים הם באמת גאוניים", טען אדגר. "אם האנשים שמפתחים אותם היו משקיעים את אותו המאמץ בעבודה לגיטימית, קרוב לוודאי שהם היו מיליונרים".
המכתב המקורי: במבט חטוף נראה כמו טקסט תמים לחלוטין ׁ(צילום מסך מתוך: businessinsider)
המכתב המפוענח: "שימו גז על העניין הזה"
לאחר המקרה, אדגר הורה לשים האיש שכתב את המכתב בבידוד למשך 23 שעות. כמו כן, הוא הפנה את העניין למחלקה שחוקרת את פעילויות הפשע המאורגן בכלא ויידע את התובע שעבד על התיק נגד אותו האסיר.
בכלא פולטון קאונטי נוהגים לבחון את כל הדואר היוצא והנכנס לבית הסוהר – ובמיוחד את זה שמגיע לאסירים בעלי פרופיל גבוה. הסוהרים אינם יכולים לקרוא התכתבויות בין אסירים לעורכי הדין שלהם, אך האסירים נדרשים לפתוח את אותם מכתבים לפני השומרים כדי לוודא שהם אינם מכילים סחורה מוברחת. סוג הדואר היחיד שמותר לאסירים לקבל הוא גלויות ללא בולים, שכן לעיתים ניתן להבריח חומרים נרקוטיים מתחת לדבק הבולים. אדגר מספר שהצעדים הללו אולי נשמעים קיצוניים, אך הם נחוצים בשביל למנוע מקרים כמו עם המכתב כאן למעלה.
"יש הרבה דברים שאם אתה לא מקדיש להם את תשומת הלב, אז הסוהרים פשוט מפסיקים לעשות אותם", אומר רב הכלאי. "הדבר הקטן הזה הוא מסוג הדברים שאתה חייב לעשות כדי לשמור על הבטיחות של האנשים בבית הכלא – סוהרים ואסירים כאחד".