משטרת סנטה מרתה שבחופה הצפון מזרחי של קולומביה, דיווחה בסוף השבוע האחרון על מותו של אזרח ישראלי בשם נופר חרובי שגופתו התגלתה במלון בעיר טגנגה - כחמישה קילומטרים דרומית לסנתה מרתה. פרטי המקרה עדיין נמצאים בחקירה, ועל פי הדיווחים היה זה שומר המלון "קאבו טורטוגה" אשר דיווח לרשויות על הימצאותה של גופתו של חרובי בן ה-38.
כאמור, בסוף השבוע האחרון דיווחה התקשורת המקומית על מותו של חרובי שנמצא מת בבית מלון בטגנגה, ומעבר לדוח המשטרתי הקצר והממוקד - מותו של חרובי, כך על פי התקשורת המקומית, נותר כרגע כתעלומה, והיא ציינה כי חרובי ממש לא היה עוד זר ש"נסע לטיול תרמילאים" בטגנגה, ומותו לא קשור בשום צורה לאותן פעילויות פליליות שבגללן מוכרים הישראלים באזור - וההפך הוא הנכון, וחרובי נחשב לפנים היפות של ישראל במדינה הדרום אמריקאית.
אף על פי שחרובי היה "זר ישראלי", הוא לא התאכסן במלון בו איבד את חייו. "חרובי היה באמת לוחם בלתי נלאה למען הסביבה ומגן של שוניות האלמוגים האקולוגיות שמקיפות את המפרץ", נכתב באתר הקולומביאני. על פי הדיווחים, חרובי חי בטגנגה עם בת זוגו, מרגריטה פיירו רנגיפו, במשך שבע וחצי שנים.
על פי עדויות שמגיעות מטגנגה, בלילה בו איבד את חייו הוא בילה עם קבוצת חברים סביב בריכת המלון, ומספר שעות לאחר מכן עזב המקום כדי לחפש מגבות, אז ככל הנראה סבל מדום לב ואיבד את הכרתו - כל זאת מבלי שחבריו שעזבו לאט לאט את המקום שמו לב להיעלמותו. גופתו נמצאה יום למחרת על ידי אחד עובדי המלון.
"מורשתו של נופר תיזכר על ידי האנשים שעובדים וחיים בשביל טגנגה", נכתב על חרובי. "זאת במיוחד על עבודתו בשיקום המערכות האקולוגיות במקום - עבודה שנעשתה באמצעות קרן Calipso והפרויקט שלו לקידום משתלות אלמוגים". בהמשך נמסר כי תושבי טגנגה ובעלי חנויות הצלילה במקום עובדים על ארגון מחווה מיוחדת כדי לשמר את מורשתו של חרובי.
"אף אחד לא חיפש אחריו כי היו בטוחים שהוא הלך לישון"
"הייתי איתו בטגנגה וגרתי איתו שם, זו הייתה תקופה אחרת, כשהוא רק התחיל שם", מספר חגי נתיב, צלם תת מימי וחברו הקרוב של נופר. "למדנו יחד ביולוגיה ימית, והוא החליט לקחת את כל מה שלמד למקום שיקומי ושימורי של הטבע בשמורה בטגנגה. הוא ביקר שם ב-2001, הבין את הפוטנציאל במקום והתאהב. המקום היה הרוס, והדייגים שם היו דגים עם דינאמיט ורשתות והיו פוגעים בשוניות האלמוגים. הוא החליט להשתקע וללמד אותם איך לעשות זאת אחרת בצורה שתשמור על הטבע".
"אחרי ביקורו הראשון ב-2001 הוא נשאר קצת להדריך צלילה במקום. אחרי זה הוא חזר לארץ, למד ביולוגיה ימית במכמורת, ומיד אחרי סיום הלימודים הוא הפליג, חצה את האוקיינוס והגיע לטגנגה. תוך כדי שיתוף פעולה בין אוניברסיטת בוגוטה לאוניברסיטת חיפה - הוא הקים שם שמורת אלמוגים ולימד את האוכלוסייה המקומית למה משתלם להם לשמור על השונית - הוא הקים שם מפעל חיים מדהים", נזכר נתיב.
"במותו אין משהו פלילי, מדובר בדום לב", מסכם נתיב. "אחיו והאב טסים בימים אלה לקולומביה כדי לטפל בכל הפרטים הקשורים לאובדן".
מישהו שהיה שם יודע לספר מה קרה?
"מי שישב איתו במלון מספר שאחרי ישיבת לילה רגילה הוא נכנס לטבילת בוקר, יצא מהבריכה כדי להתנגב, הלך לאיזה חדר במלון ולא חזר. הם מספרים שהם לא חיפשו אחריו כי הם היו בטוחים שהלך לישון".
מינה פרידקין, מי שהכירה את נופר היטב כתבה לו הספד בדף הפייסבוק שלה: "אנו זוכרים אותך מהיום שנולדת וקשה לנו לקבל את הבשורה המרה. עזבת אותנו צעיר מדי. נולדת בדיוק ביום הנישואים שלנו ולכן זכרנו תמיד את יום הולדתך. היית אדם מלא קסם, יפה מבחוץ ומבפנים. היית בין הראשונים שנקראו בשם נופר (שושנת מים), ואכן היית שושנת מים. אתה תישאר חקוק לעד בליבנו".
חברו הטוב של נופר, אסף שוורץ, סיפר בפוסט לזכרו כי צלילה הייתה אהבת חייו ונזכר בפעם בה ישבו יחד ונופר סיפר לו שהוא החליט לחצות את האוקיינוס האטלנטי ולהישאר בקולומביה. "כששמעתי על ההישגים שלך בתחום המדעי הייתי מתרגש כמו אבא גאה. הערצתי אותך על ההישגים שלך", כתב שוורץ. "אחלה מתנ"ס הרמת שם והמקומיים אהבו אותך כל כך. איך אפשר שלא לאהוב אותך? תמיד מחייך, רגוע, אופטימי, תמיד סבלני ואדיב", סיכם.
על פי הדיווחים שמגיעים מקולומביה, נראה כי המשפחה, כמו גם אשתו הקולומביאנית של נופר מעוניינים כי הוא ייקבר בקולומביה. את אשתו הכיר נופר בקולומביה, ואחרי שהגיעו ארצה והתחתנו, הם חזרו לקולומביה והשתקעו בטגנגה לטובת מפעל חייו שנגדע בטרם עת.