יוני, 1996. אצטדיון MECCA שבמילוואקי. אירוע ה-King of the Ring של ה-WWF. אולי אחד האירועים הכי קלאסיים של ארגון ההיאבקות הגדול בעולם, עם מיטב השמות שיש לווינס מקמהון להציע – כולל, כמובן, שון מייקלס, האנדרטייקר, ג'רי לולר והאולטימט ווריור.
למרות זאת, אף אחד לא זוכר אף אחד מהקרבות בהם השתתפו השמות כאן למעלה. למעשה, מה שכולם זוכרים מאותו אירוע הוא את הניצחון של "סטון קולד" סטיב אוסטין על ג'ייק "דה סנייק" רוברטס – וליתר דיוק, את הפרומו (סוג של "טראש טוק" במקרה של אוסטין) שלו בסוף הערב.
"אתה מדבר על פסוקי תהילים, מדבר על ג'ון 3:16. אוסטין 3:16 אומר שהרגעת כיסחתי לך את התחת". באותו ערב, באותו רגע, הוא הראה לכל שאר הסופרסטארים של וינס מקמהון שלא רחוק היום בו הוא יקבל את ההזדמנות שלו להתמודד על אליפות העולם – וכשהיום הזה יגיע, הוא יהיה הכוכב הבא של הארגון. למה? כי "סטון קולד" אמר את זה.
הוא מוכר בתור אחד המתאבקים הפופולריים והסוחפים ביותר בתקופת האטיטיוד. למעשה, "סטון קולד" מרכז בהווייתו את כל מה הטוב ברסלינג של תקופת הזוהר ב-WWF: הוא עצבני, אלים, וולגרי, חד וחלק. עד היום מעריצים ואוהדים עדיין משתגעים כשהם שומעים את מוזיקת הכניסה שלו לזירה – את הזכוכית המתנפצת וריף הגיטרה שגורם לך לרצות לצאת למלחמה.
אין ספק שלאורך הקריירה המדהימה שלו היו לו אינספור שיאים משוגעים בין החבלים, אז במסגרת מדורנו החדש, החלטנו להתמקד הפעם בהם. להתמקד בו. בלב שלם וקר.
המפגש הגורלי עם אוון
Summerslam כבר ממש מעבר לפינה (בלילה שבין ראשון לשני), אז למה לא להתחיל באחד הרגעים המהותיים ביותר בקריירה שלו – אולי אפילו המהותי ביותר. בשנת 1997, אוסטין מצא את עצמו ביריבות עיקשת עם אוון הארט (אחיו של ברט) על תואר האליפות הבין-יבשתית. באירוע Summerslam של אותה שנה, אותה יריבות הגיעה לנקודת רתיחה (שלא לומר, שבירה).
בשיא הקרב בין השניים, הארט פצע את אוסטין במהלך ביצוע תרגיל ה-Piledriver (בו מתאבק מניח את ראש היריב בין ירכיו ומטיח אותו על הקרקע) וגרם לו ללקות בשיתוק זמני. בדרכו האופיינית ובקשיחות בלתי מוסברת, אוסטין הצליח לסיים את הקרב, לנצח את הארט למרות הפציעה הקשה ולזכות באליפות. אמנם הוא הצליח לשרוד עוד כמה שנים ב-WWF, אבל זה ברור שאילולא התקרית הזו, הקריירה שלו עוד הייתה ממשיכה עוד כמה שנים טובות. מאז אגב, חל אסור לבצע את תרגיל ה-Piledriver ב-WWE.
האקדח של בריאן
התייחסנו קודם לכן אל תקופת האטיטיוד אשר הייתה מאופיינת בתוכן מעט יותר קיצוני מזה של ה-WWF בתחילת שנות ה-90 – ורבים מתייחסים לעימות בין אוסטין לבריאן פילמן בתור יריית הפתיחה של אותה תקופה (תרתי משמע).
בתרחיש שמעולם לא נראה על מסכי ה-WWF, אוסטין עשה את דרכו אל ביתו של פילמן אחריששבר לשותפו לשעבר את הקרסול כמה לילות קודם בזירה. הוא הגיע, לפחות מבחינתו, לסיים את המלאכה. מה עשה פילמן אתם שואלים? חימש את עצמו באקדח 9 מ"מ.
אחרי שאוסטין פרץ לבית, ורגע לפני שהתעמת עם פילמן החמוש - המצלמות כבו. מיותר לציין שמנקודת מבט עכשווית, העימות הזה לא נשמע קיצוני במיוחד, אבל אל תתבלבלו – להראות מתאבק מאיים על יריבו עם אקדח היה חסר תקדים בזמנו. בכירים ברשת USA אשר שידרה את הפרק בנובמבר 96' זעמו על השתלשלות האירועים והתלוננו בפני בעלי הארגון.
הרומן עם "היטמן"
22 years ago today ...
March 23, 1997 ...#WrestleMania 13 took place at the Rosemont Horizon ... Chicago, IL.
Bret Hart defeated Stone Cold Steve Austin ...
This match solidified Austin as a main event player in #WWE and is considered one of the greatest matches ever!!! pic.twitter.com/zWOs3bXOX6
בשנת 97', אוסטין כבר ביסס את מעמדו כאחד הכוכבים העולים של ה-WWF, אבל רק בקרב הבלתי נשכח שלו מול ברט הארט ברסלמניה 13 הוא הפך לאגדה חיה – למרות ההפסד הצורם.
אחרי קצת יותר מ-20 דקות של מאבק חסר רחמים בין שני המתאבקים, אוסטין מצא את עצמו במרכז הזירה תחת ריתוק של הארט. בזמן שכל אדם נורמלי היה טופח על המזרן ונכנע ל"היטמן" - אוסטין פשוט שכב שם ונאנק מכאבים כשדם מכסה את פניו
הוא המשיך לסבול סבל עד שאיבד את הכרתו והפסיד את הקרב כתוצאה מפסילה. למרות זאת, הוא ניצח את המלחמה על הקהל, המעריצים נשבעו בכריזמה של המתאבק הטקסני, ומהר מאוד הוא הפך לגיבור עממי, כזה שלא מוכן להיכנע לעולם.
אמבטיית הבירה של וינס מקמהון
שבוע לפני רסלמניה 15. וינס מקמהון עומד בזירה עם בנו והאלוף הנוכחי, דוויין "דה רוק" ג'ונסון. הם בדיוק עמדו לשאת כמה מילים לפני שנדהמו לשמוע את מוזיקת הכניסה של אוסטין, אשר עשה לפתע את דרכו לזירה עם משאית בירה.
"סטון קולד" זכה כמובן לכל תשומת הלב וערך פרומו עצבני על שלושת הגברים בזירה – אבל זה לא היה הסוף. בעיצומו של העימות המילולי בינו לבין ג'ונסון, אוסטין שלף את צינור הבירה ושטף את כל הנוכחים בזירה עם Coors – מותג בירה אמריקאי מוכר. חשוב להדגיש שהרגע הזה קרה מיד עם תחילת התכנית, ולכן חברי ההפקה נאלצו להחליף את כל חלקי הזירה כך שלא תהיה דביקה מהמשקה. ללא ספק, רגע בלתי נשכח בקריירה של "סטון קולד".
"סטון קולד" עזב את הבניין
לאורך השנים ביסס את עצמו "סטון קולד" בתור אדם שלא מזיז לו מה חושבים עליו, והדרך בה עזב את ה-WWF לא שונה מהבחינה הזאת. בשנת 2002, המתאבק החליט להתפטר מארגון ההיאבקות של מקמהון ללא הודעה מוקדמת ולהפתעתם האידרה של מעריציו.
כמה שנים מאוחר יותר, הוא כבר חשף כי סיבת עזיבתו נבעה מחוסר שביעות רצון מצוות כותבי התכנית – ומהעובדה שהוא היה אמור להפסיד לברוק לסנר, אחד הכוכבים העולים של הארגון, בקרב שהיה אמור להתקיים בתוכנית טלוויזיה ללא בילד-אפ.
התקרית גרמה לקרע בינו לבין וינס, אבל הם הצליחו להשלים בסופו של דבר לפני חזרתו של "סטון קולד" לחברה בתפקיד המנהל של RAW (כלומר, השריף) שנה מאוחר יותר. אל הזירה לצערנו, הוא מעולם לא חזר להתאבק באופן פעיל בעקבות סדרה של פציעות שקטעה את הקריירה הבלתי נשכחת שלו.