לא הרבה ידוע על הבל דה חסוס אסקובר אצ'וורי - אביו של ברון הקוקאין הידוע לשמצה פבלו אסקובר. שלא כמו אמו ואחיו, אצ'וורי מהווה רק הערת שוליים זעירה בביוגרפיה של סוחר הסמים השערורייתי, ומי שהוביל את קולומביה לעידן של אלימות חסרת מעצורים. כאיכר במקצועו, הבל תמיד נשאר מחוץ לעיסוקיו של בנו ומעולם לא עזב את הנחלה שלו. למרות זאת, אצ'וורי הצליח למצוא את עצמו מעורב בשתי פרשות של בנו הסורר: החטיפה שהסעירה את כל קרטל מדיין וירושת המיליונים המסתורית שלו.
בהיותו חקלאי בודד בהוויתו, אצ'וורי הצליח לשרוד בהרים של קולומביה על ידי עבודת הארץ והתמסרותו המוחלטת לאדמה. בצעירותו התאהב אצ'וורי במורה מקומית שנהגה לעבור בסמוך לחווה שלו בשם הרמילדה גביריה בריו. אמנם בריו הייתה אישה שאפתנית, משכילה ומוכשרת שהגיעה ממשפחה עשירה ומיוחסת, אבל לא לקח לה הרבה זמן ליפול לזרועותיו של החקלאי הבודד. והשניים התאהבו עד מעל הראש.
כאשר השניים התחתנו, הרמילדה עזבה את הלימודים והפכה לעקרת בית. אצ'וורי הפך להיות המפרנס העיקרי של המשפחה שגדלה עם הזמן. עד מהרה, הרמילדה ילדה את שני בניו הבכורים של הבל: רוברטו ופאבלו אמיליו. נחוש בדעתו למצוא מקור פרנסה רווחי יותר, עברה המשפחה להתגורר בחווה של פוליטיקאי מקומי בשם חואקין ארבלז, ואצ'וורי החל לעבד את אדמתו לפרנסתו.
בשנות ה-60 המוקדמות, אצ'וורי ניסה את מזלו במגוון עסקים; הוא הקים חנות כושלת, עבד בתור גנן, ניסה להתפרנס כצייר, ואפילו תפקד בתור שומר בשכונה מקומית. כאשר אשתו ובניו נכנסו לעסקי הקוקאין, אצ'וורי החליט לנתק מהם מגע. בזמן שפבלו ישב על עשרות מיליארדי דולרים, אביו חזר לחווה הישנה שלו בהרי קולומביה והתכחש למשפחה שהקים.
ספרי ההיסטוריה של קולומביה מתארים את פבלו אסקובר בתור אחד האנשים האכזריים שפעלו בתחומי המדינה והעולם כולו. לעומתו, כמעט ואף אחד לא היה מודע לפועלו של אצ'וורי, ולמרות שידיו היו נקיות מסחר בסמים או דם הקורבנות של בנו, הוא תמיד תואר על ידי מקורביו כאדם שמנסה לשמור על פרופיל נמוך, וכאדם שלא רוצה שום קשר עם משפחתו השנויה במחלוקת.
סיפורם של 'לוס טרוקוס'
ספטמבר 1984, שיאו של העשור הכי אפל של קרטלי סמים הקולומביאניים. באחד הימים של אותו חודש אצ'וורי חזר לביתו מהשוק המקומי כאשר חבורה של שישה גברים חמושים במקלעים הכינו לו מארב ותפסו אותו. הם הציגו את עצמם בתור "סוכנים מיוחדים" שחוקרים את פועלו של פבלו אסקובר – אבל משהו הרגיש לו לא נכון. לצערו לא הייתה לו כל דרך להתמודד איתם אחרי שהם קשרו אותו ולקחו אותו ליעד מסתורי במדינה.
מאוחר יותר התברר כי אותם "סוכנים מיוחדים" היו בעצם סוחרי סמים מתחרים שחשקו בכסף של בנו. בשלב מסוים הם יצרו קשר עם ברון הסמים המקומי ודרשו שישלם להם לא פחות מ-50 מיליון דולר בתמורה לחייו של אביו – אבל תשלום הכופר לא היה אופציה מבחינתו של אסקובר; אנשיו של סוחר הסמים "מרחו" את החוטפים בזמן שרוברטו וחבריו תכננו את מבצע החילוץ השאפתני.
הדבר הראשון שעשו הבנים לבית משפחת אסקובר היה לפרסם שתי מודעות בעיתונים 'אל קולומביאנו' ו-'אל מונדו' - שני העיתונים המובילים של מדיין. באותן מודעות הם ביקשו מידע על החוטפים בתמורה לפרס בשווי מיליון דולר. בפועל, הכוונה שלהם הייתה ליידע את החוטפים שהם בעקבותיהם. מאוחר יותר, הם התקינו מצלמות אבטחה בכל בית מרקחת בעיר, כך יוכלו לדעת במוקדם או במאוחר אם החוטפים יילכו לקנות את התרופות שאצ'וורי צרך בעקבות מחלות הלב שלו – כמה ימים מאוחר יותר, פבלו אסקובר קיבל שיחת טלפון מרוקח מקומי.
בשיחת הטלפון נאמר לו ששני גברים נצפו קונים את התרופה המדוברת, וזמן קצר לאחר מכן, סוכני הקרטל כבר איתרו אותם. במקביל, רוברטו ניהל משא ומתן על סכום הכופר כדי להרוויח עוד זמן; הם הסכימו 200 מיליון פסו (כ-66 אלף דולר) ומסרו את התיק עם הכסף אשר נשא משדר.
18 ימים לאחר החטיפה של אצ'וורי, 50 "סוכנים" של קרטל מדיין הקיפו את מקום המחבוא בו הוסתר החקלאי הבודד והרגו שלושה מן החוטפים אשר השתייכו לכנופיית 'לוס טרוקוס'. כל שאר החוטפים נכנעו באותו רגע. אנשיו של פבלו החזירו את אצ'וורי בריא ושלם, ואתר האינטרנט Infobae מדווח כי באותו מבצע "חולץ" גם נער בן 16 על ידי סוכני הברון. מאוחר יותר התברר כי אותו נער נחטף על ידי אנשיו של אסקובר כדי להציג את סוחר הסמים בתור האיש הטוב במבצע השערורייתי. קלאסי.
הירושה המסתורית
מאז הידיעה על חטיפתו השערורייתית, שמו של אצ'וורי מעולם לא הופיע שוב בכלי התקשורת בקולומביה – אפילו לא בדצמבר 1993, כאשר אסקובר נורה למוות על גגון דירת המסתור שלו במדיין. בזמן שהרמילדה יצאה להגנת בנה וניסתה לצייר אותו בתור פילנתרופ שעזר לעניי העיר, אצ'וורי לא אמר עליו מילה אחת טובה ונעלם מן התודעה הקולומביאנית – לפחות עד 2001,. באותה שנה בה חגג 75, מצבו הבריאותי הרעוע של החקלאי הבודד הכריע אותו והוא הוכרז כמת על ידי כלי התקשורת המקומיים אשר דיווחו במקביל כי הוא הותיר לאשתו, ילדיו ונכדיו מנישואיו האחרים ירושה מסתורית של מיליוני דולרים.
כתבים מקומיים פרסמו בזמנו שבצוואה של אצ'וורי נכתב כי הוא מוריש לבני משפחתו נכסים בשווי יותר מ-370 אלף דולר. הסכום הזה מעולם לא הוגדר בתור משהו גרנדיוזי, אבל הוא בהחלט סייע לצייר את החקלאי הבודד בתור אדם שלא היה קשור בשום צורה לעסקיו של בניו, למרות שמקורבים של אסקובר טוענים לגמרי אחרת.
חואן פאבלו אסקובר, בנו של ברון הסמים, סיפר באוטוביוגרפיה שכתב כי לסבו היו מספר נכסים ברחבי המדינה, כולל כמה חוות, שטחים חקלאיים, דירת פנטהאוז ואפילו מכוניות יוקרה. חואן מוסיף בספר כי הוא ואחותו מעולם לא קיבלו את החלק שלהם בירושה המסתורית, וכתוצאה מכך נותק סופית הקשר בין משפחת אסקובר למשפחת גביריה.
למרות המתח המשפחתי שנוצר בגלל הירושה, חואן תמיד כיבד את סבו ועד היום מגדיר אותו בתור אדם הגון וישר. "סבי תמיד התאפיין בשיקול דעתו, אפילו כשהוא התעקש להישאר חקלאי עני בקולומביה", כתב בנו של אסקובר. "אפילו בזמנים הקשים ביותר, כשברחנו מהרשויות והשלטונות, הוא הצליח להשיג לפרנס את עצמו ולטפח את החווה שלו. הוא תמיד שמר עליה יפהפיה ומלבבת. תמיד אהבנו אותה".
(מקור)