השמים נפלו, היתה המחשבה שעברה במוחו של וילהלם טל כשנודע לו כי דווקא התולעת האהובה עליו בדיוק עברה לתפוח בו הוא עמד לירות חץ.
לכאורה, אבל רק לכאורה, הנפילות בבורסות בחודשים האחרונים ממש לא מתאימות לדיבורים על מכה. למעשה, אומר ההיגיון הבריא אבל הלא נכון, זה הזמן לגנוז את המדור הזה ולחכות לימים טובים יותר.
האמת היא שונה והרבה יותר אופטימית: התקופה הזאת היא אחת ההזדמנויות היחידות, אם לא היחידה, המאפשרת גם לאנשים חסרי מעוף לעשות כסף – והרבה.
לא שאני סבור שזה מה שיקרה לכולם, כי בהעדר תכונות כמו יוזמה, מרץ וכישרון, נדרשים לפחות ביצים כדי לעשות את המכה, וגם אלה כידוע נמצאים במחסור. ממש כמו בתקופות הטובות של המשטר הסובייטי.
טיפ ראשון: תקנה היום, תרוויח עוד כמה שנים
לפני שנה, כמה מניות של חברות נדל"ן קיבלו המלצה מטובי האנליסטים לקנייה חזקה: ערך גבוה יותר בכ-30%. היום הניירות האלה נסחרים במחיר השווה בערך ל-15% ממחירם לפני שנה. מה זה אומר? זה אומר בחשבון פשוט שהם נסחרים בערך בתשיעית מהשווי המקורי שלהם.
כעת בואו ונניח כי האנליסטים הגזימו. נניח שהגזימו פי שלוש מערכן של החברות. במקרה כזה, עדיין החברה שווה פי שלוש ממחירה היום. כלומר מי ששם היום 100 יקבל בעוד שנים ספורות, כשהפאניקה תדעך וערכים יחזרו לשפיות, בערך 300. אין השקעות כאלה כל יום. אפילו לא חברת טבע שלכם.
טיפ שני: תמכור היום, תרוויח עוד כמה שנים
בואו ונלך להשקעות אחרות יותר סולידיות: אגרות חוב קונצרניות. יש לכם עשרות אגרות חוב שנסחרות בתשואה ממוצעת של 35% עם משך חיים ממוצע של שלוש שנים. המשמעות היא כי השקעה של 100 היום, תהפוך בעוד כשלוש שנים, להיות – באופן גס – 250. שזה קצת פחות מחברות הנדל"ן המומלצות למעלה, אבל מצד שני אלו אגרות חוב עם תאריך פירעון ידוע ולשיעורין.
מר פחדני שרוצה לעשות מכה, מקמט את המצח ואומר: אבל הסיכון גדול.
יופי, אני אומר לו. לך תהיה עובד מדינה, תתחיל את יום העבודה ב- 8:30, תצא להפסקת תה וסנדביץ' ב- 10:00, אחר כך הפסקת צהריים ב- 12:00 ולאחר שתחזור, תנמנם את יתרת היום במשרדך, בתקווה שהציבור הרחב לא יפריע לך. וכך במשך שלושים שנה ואז תהיה מיליונר.
בטח.
אחיי הישראלים האמיצים: מי שלא יזום ויסכן, לא ירוויח. אבל בכל זאת, בשביל השקט הנפשי שלך, בוא ונבחן את הסיכון בהזדמנות יוצאת הדופן הזאת.
אדם שימכור את הבית שלו במיליון ומאתיים אלף שקל (זה הנתון שמסרו לי על מחיר בית בממוצע בישראל) ויפזר את הכסף בין עשרים אגרות חוב שונות, יקבל בעוד שלוש שנים בערך שלושה מיליון שקל. מחירי הבתים יעלו עד אז בממוצע ב- 25%, כך שהבית שמכר יהיה ניתן לרכישה במיליון וחצי שקל, ושכר הדירה יעלה לו בתקופה הזאת 216,000 שקל (הכל בממוצע כמובן). כלומר רווח נקי של 1.3 מיליון שקל.
ואיפה הסיכון, אתם שואלים?
בואו וניקח תרחיש אימים, כזה שההסתברות לו נמוכה מאוד, כי למדינה יש מספיק אינטרסים שזה לא יקרה. אבל נניח שזה יקרה ובעלי החוב יקבלו רק 80% בממוצע מהחוב. במקרה כזה של "תרחיש אסוני" יישאר בידי המשקיע שלנו רק 2.4 מיליון שקל, כלומר הרווח שלו יהיה "רק" 700,000 שקל.
בקיצור אם אתם ממשיכים לבהות במסך ולא רצים להשקיע, אל תשאלו אותי למה אתם לוזרים כאלה.
גילוי נאות: הכותב לא נהג על פי עצת עצמו, מחמת הסיבה הידועה: "אשתי לא מרשה לי", או כמו שאומרים אצלנו בשוויץ, "אם הפרה מסתכלת עליך עקום, אל תשאל אותה על מזג האוויר."