איפה הוודקה?
מארז הפלסטיק הכיל שלוש פחיות של משקה האנרגיה BLU אבל שום וודקה. אנחנו מניחים שהוודקה אבדה בדואר. בצר לנו ניסינו פחית אחת כמנהג הפיכחים, ישר מהפחית ובלי תוספות. המסקנה של שניים וחצי טועמים הייתה שמדובר במשקה אנרגיה. לכל המשקאות האלו יש ערכים תזונתיים דומים (כחמישים קלוריות למאה מיליליטר, כשלושים מ"ג קפאין, ועוד טאורין בכמויות שהיו מעירות גם שור מרבצו) ולכולם יש טעם של תותית של שוופס. עורך אחד, שנוהג להיות שיכור כל ערב ולשתות משקאות אנרגיה כל היום, טוען שיש עדיפות מזערית לטעם של BLU על פני רד בול – אבל ההבדל לא מספיק גדול כדי שהוא היה מבחין בו במבחן טעימה עיוור.
משקאות אנרגיה זה נהדר. בנוסף ליתרון שלהם בדפיקת ראש – הקפאין גורם לאלכוהול להספג מהר יותר – כששותים אותם לבד הם מעוררים וממריצים תהליכי מחשבה. למשל, כמה דקות לאחר ששתינו את הפחית הראשונה נזכרנו שיש לנו וודקה בפריזר של ערוץ הגברים.
BLU - משקה אנרגיה
משקה אנרגיה סטנדרטי, עם עדיפות קלה מאוד בטעם על פני המתחרים
250 מ"ל, 46 קלוריות ל-100 גרם
להשיג בחנויות המפוקפקות
גריי גוס בטעם אגס
אלוהים נותן פותחנים למי ששותה מפחית, וגם הוודקה של גריי גוס הגיעה כמה ימים אחרי שנגמר לנו הבלו. נאלצנו לשתות אותה כבני תרבות: ישר מהבקבוק. גריי גוס היא מהוודקות המוצלחות יותר הנמכרות בארץ; הגרסה הזאת מגיעה עם טעם של אגסים. תמציות הטעם שמשתמשים בהן פה טובות – מיץ האגסים טעים, בקיצור – אבל החתונה בינו ובין והוודקה לא מצליחה. המרירות האגסית מדגישה בוודקה את כל טעמי הנפט, והאלכוהול דורס ברגל גסה את העדינות האגסית. ובלי בולשיט: מיץ האגס לא מספיק מתוק. אם כבר להשקיע בבקבוק וודקה יקר, אנחנו ממליצים לקנות את הגריי גוס בלי תוספות הטעמים – ולהוסיף לו מה שאתה רוצה בעצמך.
גריי גוס לה פואר
וודקה בטעם אגס
וודקה טובה; אגסים נחמדים; ביחד – לא משהו
320 שקל לצרכן, להשיג בחנויות האלכוהול