במשך מאות שנים עיקר ההכנסה של שני כפרים בצפון הודו, אסולה-פאתפור וברי, הייתה החקלאות – אבל בשנים האחרונות חלה תפנית מפתיעה. הגברים בכפר הפכו מחקלאים עניים לשומרי ראש חסונים. 90 אחוז המהגברים בכפר מועסקים בתור שומרים במועדונים (באונסרים) בעיר הגדולה הקרובה, ניו דלהי, ובשכנותיה.
כל ילדי הכפר נוהרים למכון הכושר המקומי על בסיס קבוע, שומרים על תזונה נכונה ולא צורכים אלכוהול או מוצרי טבק. רבים מהילדים מתחילים להתאמן בהאבקות במטרה להגשים חלום ולהגיע יום אחד לאולימפיאדה, אבל תכנית ב' תמיד קיימת – להפוך לשומרי סף. נשמע שיש לנו פתרון להורים המתקשים להחליט מה לעושת עם הילדים בחופש הגדול.
בהדרגה מקבל המקצוע הכרה רשמית בכפר. השומרים מאסולה מקבלים 25 דולר ליום, ומועסקים בתנאי שיש להם שרירים מרשימים מספיק, וכמובן גם רק לאחר שמוודאים שהם נטולי רישום פלילי. גם ההורים בכפר והאימהות מרוצות – השעות הרבות במכון הכושר מספקות תעסוקה לילדים, ומרחיקים אותם מגורמים עבריניים.
אבל יש גם קולות ממורמרים, כמו בכל מקום: אחד המקומיים שעובד בתור שומר במכללה פרטית בקרבת הכפר הביע תקווה שבעתיד הנוער ישאף להתקדם למקצועות אחרים, כמו רופאים, עורכי דין ומהנדסים. בינתיים ,לפחות, הם יכולים לבלות ולהרגיש מוגנים.