ערב אחד ממש לא מזמן, הופיעה על מסך הטלוויזיה שלנו גל גדות, כשהיא מנסה להראות לנו יחד עם עוד כמה דוגמניות איך לעשות נכון טוורקינג. המחשבה שהאחוריים של גל גדות מייצגים במשהו את רוב נשות ישראל, ועוד כאיבר שמן ועסיסי, הייתה עצובה ומצחיקה כאחד והתגובות לפרסומת לא אחרו לבוא. במטרה למגר את הבעיה של פגיעה בדימוי הגוף, בין השאר עקב צפייה בפרסומת שכאלו, נפתחות מדי יום מחאות, תנועות חדשות וקבוצות פייסבוק שמטרתן לקרוא להעצמת נשית, על כל המשתמע מכך. אך פגיעה בדימוי הגוף היא בעיה אשר סובלים ממנה גברים ונשים כאחד. רק בעוד שבקרב הנשים ישנה מודעות ופתיחות לבעיה, אצל הגברים יש תמונת מצב אחרת לגמרי.
המציאות הישראלית היא, שעל כל אלף נשים שמוחות על מודעה אחת מרוטשת של אסתי גינזבורג, אפס גברים מוחים על הבחורים השריריים והמושלמים שמפרסמים בשמים, דאודורנטים, בגדים, מכללות, נעלי ריצה ואת הסרט האחרון בסדרת מהיר ועצבני. ומן הצד השני, גם אותם הגברים שמבקשים לעשות שינוי פיזי כדי להתאים את עצמם לאידיאל היופי שבו הם מאמינים, לא זוכים לתמיכה או הבנה נרחבת. השאלה הגדולה -מה קורה עם הגברים שרחוקים מאידיאל היופי הזה.
"פגיעה בדימוי הגוף משפיעה על המון תחומים בחיים", כך אומר איתי זיו, עובד בשירות הפסיכולוגי החינוכי. "זה יכול להתבטא בכך שהגבר יתרחק מפעילויות חברתיות, ימנע ממפגשים חברתיים, יתקשה למצוא תעסוקה, יחשוש להגיע ללימודים ובאופן כללי יעריך את עצמו במידה נמוכה ופחותה יותר לעומת הסביבה שלו. הפגיעה הזו בעצם יכולה לעצור את ההתקדמות של הגבר בתחום מסוים שחשוב לו".
בימינו קשה שלא להרגיש נחותים יותר לעומת אידיאל היופי שמוצג לנו בכלי המדיה השונים ללא הפסקה. הבעיה היא, לפי איתי, ש'יופי' הוא מושג נזיל אשר תמיד נמצא במגמת שינוי. "לאורך ההיסטוריה ניתן לראות כי אידיאל היופי באופן כללי נשען על עקרונות הסימטריה" אומר איתי, "אך כמובן שהאידיאל של הגוף הגברי המושלם משתנה בהתאם לתפישות חברתיות. אי אפשר לומר שיש אידיאל שמייצג את כל ישראל, כי בתל אביב יכול להיות שהגבר האידיאלי נתפש בצורה שונה מאשר באזור צפון או דרום הארץ. זה תלוי בקונטקסט, באיזור, באופנה, בחברה אליה אתה משתייך וזה כל הזמן משתנה".
למה היית בטוח שזה בגלל זה?
"כי אתה גדל בסביבה שמי תרצה לצאת עם גבר ג'ינג'י? זה משהו לא יפה. אני מניח שזה עניין חברתי, זה בדיוק כמו שילדה מדפדפת במגזין וחושבת שהיא שמנה. גם פעם אחת באמת קרה לי שמישהי אמרה לי שהיא לא יוצאת עם ג'ינג'ים, פשוט ככה. זה בעיקר מכעיס, כי זה דבר מטומטם להגיד וזה חוסר טאקט. חוץ מזה שבנוסף לכל, גם הייתי שמנמן בתיכון".
איך החברים הגיבו למראה שלך?
"לא היה משהו ששונה ממה שאחרים קיבלו, בכל חבר'ה יש ירידות זה על זה ואני גם הייתי צוחק על אנשים. אבל עדיין, זה כמו פצע בעור חשוף. לא הייתה לי בעיה שיצחקו על דברים אחרים, אבל כשזה היה על הג'ינג'יות זה היה יותר כואב. כל הבדיחות והצחוקים על זה, זה כבר לא מקורי, זה בעיקר רק מעייף. עם זה שאני ג'ינג'י אין מה לעשות, אבל לגבי זה שהייתי שמן יכולתי לרזות". ואכן רן נפטר בהמשך מעודף המשקל וירד ארבע מידות מכנסיים ועדיין, הוא אומר על עצמו "אני עד היום ילד שמן שמפחד להשמין. אבל להיות שמן זה פחות משפיע על הדימוי העצמי מאשר להיות ג'ינג'י. שמן יכול להסתיר את זה שהוא שמן אבל את צבע השיער שלי אי אפשר להסתיר".
רן טוען שמבחינת המראה שלו הוא בדיוק ההיפך מהאידיאל של הגבר הישראלי. "חשוב לי שתביני שאני לא מתבכיין פה. כלומר אני לא מסכן כזה שבחורות לא רוצות אותו. ולמרות שהאידיאל הוא איקס, זה לא אומר שוואי לא מתקבל. בגדול היום זה שאני ג'ינג'י זה על הזין שלי, למדתי להבין שיש בחורות שלא נמשכות לזה וזה בסדר".
בניגוד לרן, שמרגיש בטוח במראה שלו ושאינו מעוניין להסתיר את עובדת היותו ג'ינג'י, יש לא מעט גברים שיעשו הכל כדי להסתיר את מה שהם תופשים כפגמים פיזיים ולהתקרב לאותו אידיאל גוף גברי מושלם היום לכל בעיה פיזית מוכרים לנו פתרונות קסם. בין אם מדובר בקרחת, בגובה, במשקל, במראה הפנים ואפילו בעיצוב השרירים- לכל אלה מציעים טיפולים. "הגבר החדש הוא הרבה יותר פתוח ומשוחרר בכל מה שקשור להתערבות חיצונית על מנת לקבל את המראה בו הוא חושק", כך אומר ד"ר נמרוד פרידמן, מומחה לכירורגיה פלסטית ואסטתית. "חשוב לגבר החדש להראות טוב. הוא יודע מה הוא רוצה והשאלות שלו, אודות ניתוחים קוסמטיים והאופציות העומדות בפניו, הן קונקרטיות וענייניות".
כמה גברים מגיעים אליך לקליניקה?
ד"ר פרידמן מסביר שלדעתו הדבר העיקרי שגרם לשינוי התודעה של הגבר, בכל הקשור לפתחות להליכים קוסמטיים, הוא עניין הסרת השיער. לדבריו, ברגע שהסרת השיער הפכה לפופולרית בקרב הגברים, נוצר מצב בו הפתיחות וההתעניינות לגבי שינויי מראה גדלו וניתוחים קוסמטיים קיבלו לגיטימציה. "הבעיה היחידה שעדיין קיימת בנושא היא שגברים מתביישים לדבר על כך בפומבי. אישה למשל תרגיש בנח להשוויץ בניתוח להגדלת חזה, אבל הגבר רוצה שהסביבה תחשוב שהתוצאות שלו הגיעו ממקום של עבודה קשה בחדר הכושר ובאופן טבעי".
איזה ניתוח הכי מבוקש אצלך בקרב הגברים?
"יש פופלריות מטורפת לניתוח של עיצוב קוביות. זה ניתוח שמתאים לאנשים רזים וחטובים, שלא מצליחים לפתח קוביות בגלל עניין של אנטומיה. באופן כללי אני יכול לומר שגברים מגיעים כדי לעשות ניתוח אחד כולל וזהו. הם לא מעוניינים בהזרקות שדורשות תחזוקה אחת לכמה חודשים. הגבר מעוניין להגיע לקליניקה ולעשות זבנג וגמרנו. הוא רוצה נוחיות, הוא רוצה תוצאה משמעותית והוא רוצה אותה באופן מיידי".
ד"ר חיים קפלן, מנתח פלסטי שנמצא בעסק הזה כבר למעלה מ-20 שנה, דווקא מתאר תמונת מצב קצת שונה בקליניקה שלו. "גברים מגיעים אלי על מנת לבצע הזרקות ולהשתמש בחומרי מילוי. הם מאוד רוצים שיפור במראה שלהם ללא עזרת ניתוח כי הם מפחדים מההליכים האלה. מתוך כלל המנותחים שלי, אני משער ש 10-15% הם גברים, אבל מספר הגברים עולה משמעותית אם לוקחים בחשבון גם את אלו שמגיעים להזרקות".
שני הניתוחים המבוקשים אצל ד"ר קפלן, הם ניתוח לטיפול בגניקומסטיה, תופעה של שדיים מוגדלים אצל גברים, וניתוחי עפעפיים. "למען האמת, לגברים לא כל כך קל להגיד ולהודות שהם רוצים את הניתוחים מטעמים קוסמטיים", אומר ד"ר קפלן. "קורה הרבה שגברים מבקשים ממני להסיר עודף עור מהעפעפיים בתירוץ שזה מפריע להם לראות. הם מעדיפים לתרץ את הניתוח עם סיבה רפואית".
באיזה טווח גילאים נפוצים הטיפולים והניתוחים הקוסמטיים?
"באים אלי גברים בכל מיני גילאים. זה מתחיל בילדים, שהם בדרך כלל סובלים מבעיה של אוזניים בולטות ומגיעים לבצע ניתוח להצמדת אוזניים. לאחר מכן בגיל ההתבגרות בדרך כלל מבקשים ניתוחי אף וטיפול בשדיים מוגדלים. הגברים שנמצאים בטווח גילאים 35-40 מתחילים להגיע בשביל הזרקות של חומרי מילוי ובוטוקס ואלו שבטווח גילאים של 50-60 ומעלה מגיעים לניתוחי עפעפיים, הרמות פנים ופה ושם גם שאיבות שומן".
מלבד אלו, ד"ר קפלן מציין עוד סוגים רבים של ניתוחים והליכים קוסמטיים בהם מתעניינים היום גברים בישראל. "אצל גברים שהם למשל בודי בילדרז או הומוסקסואליים, נפוצים ניתוחים של השתלות שוקיים, עיצוב קוביות בטן והכנסת סיליקון לזרועות. בודי בילדרז לא תמיד מצליחים להגיע לתוצאה הרצויה באופן טבעי ובגלל שהגוף שלהם הוא העיסוק שלהם, הם נעזרים בניתוחים. אבל עדיין, מהניסיון שלי זה פחות נפוץ ומבוקש מאשר אותם ניתוחים של הרמות פנים או ניתוחי העפעפיים".
א' הוא אחד מאותם הגברים שעבר דרך שולחן הניתוחים של ד"ר קפלן. בתחילת שנות ה-60 לחייו, הרגיש א' שהוא רוצה לעשות משהו בשביל עצמו וניתוח הרמת פנים היה בדיוק הדבר הזה. "החלטתי על זה לבד, היחידה שידעה מזה היא אשתי והיא תמכה בי לחלוטין", אומר א'. "הגעתי למצב בו הפנים שלי היו נפולות והיו לי הרבה קמטים ולכן הניתוח הזה היה שינוי דרסטי בשבילי".
מישהו מהחברים שלך יודע שעברת ניתוח קוסמטי?
"לא, בשביל מה לספר? לאחר הניתוח סיפרתי על כך לעוד אולי שני אנשים שקרובים אלי וזהו. ברור שאפשר לראות שעשיתי משהו בפנים וככששאלו אותי אם עשיתי ניתוח עניתי שכן. אבל בזה נגמרת השיחה ולא מדברים על זה יותר. יש את הקטע החברתי הזה שאצל גברים זה לא כל כך מקובל. הניתוח היה שווה את זה לגמרי מבחינתי ואם בעתיד ארגיש שאצטרך לעבור עוד אחד אז אעשה את זה. אני אפילו מכיר עוד שני גברים שהם חברים טובים שלי ועשו ניתוחים. אבל עדיין, לא מדברים על זה בינינו".
גם י', בן 27, החליט לאחר סיום התיכון שהגיע הזמן לשינוי. "כשהייתי בן 14 בערך, כשהגוף שלי התחיל להשתנות, התחיל להתפתח לי אף נשר שאת לא מאמינה. לי זה הרגיש כאילו כל יום זה רק נראה גרוע יותר. ברמה הפרקטית אפילו, היה לי קשה להתנשק עם בחורות".
איך הגיבה אליך הסביבה אחרי הניתוח?
"תביני שאת הניתוח הזה עשיתי לפני כמעט עשר שנים. בזמנו לא יצא לי לשמוע על גבר אחד שעשה ניתוח כזה, אבל נשים עשו אותו בלי סוף. כל כך התביישתי להגיד לאמא שלי שאני רוצה לעשות את הניתוח, שאני זוכר שבהתחלה המצאתי שקר על זה שקשה לי לנשום. כמובן שאמא ידעה ישר מה באמת הפריע לי עם האף ולמזלי ההורים שלי תמכו בהחלטה והבינו אותי. הרגשתי שאני מעדיף שיצחקו על זה שעשיתי ניתוח קוסמטי מאשר שיצחקו על האף שלי. אחרי הניתוח לא היה לי אכפת ממה יגידו אחרים, אני הרגשתי בן אדם אחר".
למרות ש-י' שמח על הניתוח ולא מצטער עליו, הוא עדיין לא מעוניין להחשף בשמו או אפילו להראות את תמונות הלפני ואחרי שכל מנותח אוהב להשוויץ בהם. "אמנם עבר הרבה זמן מאז, אבל עדיין לאנשים קשה לקבל את זה שגברים, במיוחד סטרייטים, הולכים לעשות ניתוחים קוסמטיים. יש אנשים שחושבים שזה שטחי ומיותר או משהו ששמור לנשים עשירות משועממות כמו שרואים בטלוויזיה. יש גם אנשים שאוהבים להגיד משפטים מעצבנים כמו זה שאתה אמור לאהוב את עצמך כמו שאתה. כמובן שקל לומר את זה כשאין לך אף כמו שלי היה. אני חושב שאם אתה עושה ניתוח קוסמטי בשביל ההרגשה הטובה שלך ורק לעצמך, אז זה בסדר".
איתי מבין לליבו של י' ומסביר למה לגברים קשה כל כך לדבר בפתיחות על הנושאים האלה. "עולם הקוסמטיקה והניתוחים הקוסמטיים תמיד פנה לנשים. צריך להבין שקשה לבטל בתוך זמן קצר את הקביעה התודעתית שהייתה דומינטטית לאורך זמן כה רב לפיה הגבר האידיאלי הוא המאצ'ו; זה שלא מוריד שיערות, שלא מטפח את עצמו יותר מדי ושחשוב לו להדגיש את עצם היותו גבר. בשנים האחרונות אנו עדים לשינוי מהותי במהלכו גברים ישראלים מתחילים להרגיש קצת יותר בנח לבצע פעילויות שמוגדרות כנשיות, כמו למרוח קרמים, לסדר גבות, להוריד שיערות וכן הלאה. ככה שניתן לומר שגברים נהיים מודעים יותר ופתוחים יותר לשינוי והם קשובים לעצמם. עם זאת, לא התקדמנו מספיק על מנת שהנושא לא יעורר תחושות של בושה ומבוכה. קיים פחד שהחברה לא תבין ולא תקבל אותך משום שניתוחים קוסמטיים לגברים לא התקבלו עדיין בחברה בצורה שהיא אבסולטית".
האם המאמץ, הכסף, הסיכון וההשקעה שווים את מתנת הביטחון העצמי שגברים מקבלים? ואם כן, למה עדיין קשה לנו לקבל את זה בהבנה? כנראה שלכל אחד מאיתנו יש תשובה אחרת לכך.