חבריו של ויאט דון מהתיכון אולי זוכרים אותו בתור נער גמלוני ששקל בקושי 60 ק"ג - אבל אם הם יראו אותו היום, הם כנראה יתקשו לזהות אותו. בגיל 34, 20 שנה אחרי שפחד מהצל של עצמו, דון הפך לאחד ה"בודי-בילדרים" המובילים באוסטרליה, ובשנים האחרונות גם טיפח לעצמו מוניטין משעשע מיוחד בתחרויות שרירנות בינלאומיות.
בריאיון לכלי התקשורת במזרח, סיפר דון כי בצעירותו הדבר האחרון שהיה חושב עליו הוא שיום יבוא והוא יהפוך ל"בודי-בילדר". דון מספר כי בני משפחתו תמיד דרבנו אותו לעסוק כמה שיותר באימון גופני, אבל הוא מעולם לא חשב לקחת את זה כל כך רחוק. "כנער, אתה תמיד שואף להיות גדול ושרירי", הוא סיפר. "ולמרות שעל זה חלמתי בלילות, בחיים לא תיארתי לעצמי שאצליח להתנפח כל כך". אגב, כדי שתבינו עד כמה הוא השתנה - דון מספר כי היקף השריר הדו-ראשי שלו עומד על 50 ס"מ.
ההשראה שלו, לדבריו, תמיד הייתה ארנולד שוורצנגר (מי אם לא), מי שהביא את תחום השרירנות אל המיינסטרים הרבה לפני שהפך לכוכב הוליוודי ומאוחר יותר למושל קליפורניה. בגיל 19, כשרק התחיל לעסוק בתחום, הוא קיבל השראה מהופעתו החיצונית של השרירן האוסטרי בסדרת סרטי האקשן שלו בשנות ה-80 כמו "שליחות קטלנית" או "קומנדו". היום, שנים אחרי, הוא כבר הספיק להשתתף בכמה תחרויות על שמו של שוורצנגר.
להבדיל מ"בודי-בילדרים" אחרים, דון נוהג להופיע כשהוא לובש מכנסי בגד ים במקום תחתונים, וכך הפך להיות מוכר בקהילת השרירנים בארצו בתור "האדם עם הביצ'בודי הטוב ביותר". אגב, למרות אהבתו לענף, הוא מודה שהעיסוק שלו בתחום מוסיף לו גם לא מעט מתח בחייו האישיים.
"אנשים נוהגים לחשוב שביום התחרות אתה הכי חזק שאתה יכול להיות - וזה ממש לא נכון", הוא מספר. "למעשה, זה היום הכי חלש שלך". דון מוסיף כי שיאן של תחרויות שרירנים מגיע אחרי שבועות ארוכים בהם המתמודדים עושים כל שביכולתם להפחית את אחוז השומן בגופם - ולעיתים גם מפעילים טקטיקות שנויות במחלוקת.
"חלק מהמתמודדים לא שותים במשך ימים לפני התחרות כדי להיראות כמה שיותר שריריים", הוא חושף. "למען האמת, זה לא התחום הכי בריא בעולם. אנשים מונעים מעצמם אוכל, עושים יותר מדי אימונים אירוביים ועוד המון שטויות. בסוף, אתה מגיע לנקודה בה אתה מבין שהגוף שלך לא יכול להתמודד עם זה ואתה צריך להציב לעצמך גבולות", הוא מסכם.