דינה זלוטניק בת 32, ושושנה מנשירוב בת 32, היו חברות טובות מכרמיאל. זלוטניק עבדה לפרנסתה כהנדסאית ומנשירוב כפקידת בנק. הן בילו ביחד הרבה זמן ושיתפו אחת את השנייה במערכות יחסים שהיו להן עם גברים. הן תמכו וחיזקו האחת את השנייה ברגעים הקשים.
"לפעמים הן היו דבוקות אחת לשנייה במשך שעות ומתכתבות עם גברים כדי למצוא לעצמן קשר רומנטי", סיפרה חברה קרובה של השתיים.
בשעות הלילה המאוחרות של ה-15 בינואר 2020 הגיעה זלוטניק כהרגלה לבקר את חברתה מנשירוב בביתה ברחוב הגליל. הן שתו כמה בירות וזללו כמה חטיפים. האווירה ביניהן הייתה נינוחה ורגועה. הם צחקו על גברים שראו בפייסבוק שבחיים לא היו יוצאות איתם.
האווירה הייתה נינוחה עד שלקראת שעות הלילה הקטנות הן התחילו להתווכח לגבי גבר מסוים שזלוטניק והיא התעניינו בו ורצו להיפגש עמו. בשלב מסוים מנשירוב התקשרה בוואטסאפ לגבר שהכירה בפייסבוק וקבעה להיפגש עמו. זלוטניק הצטרפה לשיחה ביניהם והציעה שהם ייפגשו ביחד. זלוטניק הייתה עצבנית מאוד באותם רגעים על חברתה מנשירוב. בהמשך טענה זלוטניק כי לא הייתה בעיה למנשירוב שהיא תפגוש את הבחור שהכירה בביתה, אבל זה לא עבר לה בשקט כהגדרתה החברה הטובה שלה "אכלה לה את הראש".
זלוטניק שחזרה בעדותה בפני חוקרי המשטרה מה קרה לאחר השיחה: "הייתי עצבנית, קללתי אותה. כעסתי מאוד. אמרתי לשושנה שאני הולכת הביתה. שמתי עליי את הז'קט. היא חשבה שאני הולכת לפגוש את הבחור. פתאום הרגשתי משהו חותך לי את הפנים, היא שרטה אותי בפנים. הסתובבתי, תפסתי לה את השערות והעפתי אותה על הרצפה. הייתה לה סכין ביד. דחפתי את שושנה מעליי. נתתי לה אגרוף. בתגובה היא דקרה אותי למטה בבטן".
בהמשך עדותה ציינה זלוטניק שהיא פעלה מתוך הגנה עצמית. "לקחתי לה את הסכין מהיד ודקרתי אותה כמה פעמים בחזה ובעוד כמה מקומות בגוף שלה שאני לא זוכרת כרגע. אני זוכרת שהיא (הכוונה למנשירוב) דיממה ולא דיברה. לא אמרה כלום", ציינה זלוטניק, "רציתי להתקשר למד"א אבל הייתי מטושטשת מכל מה שקרה ולא מצאתי את הטלפון. מצאתי את המפתח של הדירה זרוק ופתחתי את הדלת. יצאתי מהדירה ודפקתי על דלת של אחד השכנים. כולי הייתי מלאה בדם. אני לא זוכרת מה אמרתי לו. חזרתי לדירה ונפלתי על הרצפה ליד המסדרון".
החוקר שאל את זלוטניק אם היא זוכרת כמה פעמים דקרה את שושנה, והוא ענתה: "זה קרה כל כך מהר אני לא זוכרת... תוך כדי המאבק נדקרתי ביד והכיתי אותה בפנים. לא הייתה לי הזדמנות לברוח.. אם הייתי מנסה לברוח היא הייתה קמה ודוקרת אותי בגב. דלת הבית הייתה נעולה".
בהמשך החוקר שאל אם היא מצטערת על מה שקרה, זלוטניק שעדיין הייתה בסערת רגשות מהאירוע ענתה: "לא הגיע לה למות. וגם לי לא הגיע למות. בסך הכול הגנתי על עצמי. על החיים שלי".
זלוטניק הודתה בפני השכן שרצחה או הרגה את מנשירוב אך לא זכרה מה אמרה לו: "הייתי בבלבול. לא ידעתי אם היא עדיין בחיים או לא" הסבירה זלוטניק. החוקר ניסה להבין מדוע כאשר הסכין הייתה בידה היא המשיכה לדקור את מנשירוב שוב ושוב. ודקרה אותה בסך הכול כ-50 פעם. זלוטניק השיבה: "היית במצב של להגן על החיים שלי. לא הבנתי מה קורה. אני לא יודעת כמה דקירות דקרתי אותה. זה היה באמצע ריב".
לטענתה, היא לא התכוונה לרצוח את מנשירוב, אך היא מסרה חמש גרסאות שונות על מה שאירע בדירה בזמן הרצח. "לא הייתה לי שום כוונה לרצוח אותה. הגנתי על החיים שלי... הרגשתי שאני הולכת למות באותו הלילה", הסבירה זלוטניק.
כוחות גדולים של שוטרים מתחנת כרמיאל הגיעו לזירת הרצח ועצרו את זלוטניק לחקירה. במהלך החקירה נזכרה זלוטניק שזמן קצר לאחר ששוחחה עם הגבר היא ירדה לפיצוציה מתחת לביתה של מנשירוב לקנות בירות, החברה התקשרה אליה פעמים רבות וכשלא ענתה לה היא חשבה שהיא יצאה לדייט עם הבחור. לדבריה, כשהגיעה לדירה מנשירוב "התהפכה" עליה ותקפה אותה. היא שחזרה בפני החוקרים את מה שהתרחש בדירה באותן דקות גורליות.
היא סיפרה לחוקרים שסבלה במהלך חייה מהתקפי חרדה, קיבלה כדורים פסיכיאטריים וגם בזמן השירות הצבאי כמש"קית סבלה מדיכאון וניסיונות אובדניים ועל כך שוחררה מהצבא. זלוטניק נבדקה על ידי פסיכיאטרים ונמצאה כשירה לעמוד לדין.
"דינה היא הבחורה הכי חנונית שאני מכירה. בחיים לא הייתי מאמינה שהיא תרצח מישהו. נכון שהיא שרוטה אבל מי לא שרוט היום. כולנו עברנו טראומות בחיים", סיפרה תושבת כרמיאל שהכירה בעבר את זלוטניק, "היא בחורה עדינה ורגישה מאוד". מאז המקרה זלוטניק נמצאת בכלא נווה תרצה תחת השגחה קפדנית מאוד כדי למנוע ממנה לפגוע בעצמה.
פרקליטות מחוז חיפה הגישה נגדה כתב אישום לבית המשפט המחוזי בעיר בגין רצח בכוונה תחילה. התביעה טענה כי גרסתה של הנאשמת אינה ראויה לאמון מתחילתה ועד סופה. בנוסף טענו שגרסתה מניפולטיבית ושמטרתה להרחיק אותה מעבירת הרצח.
סנגורה טען בבית המשפט כי למעשה המנוחה התגרתה בזלוטניק והיא נאלצה להגן על עצמה, שכן היא תקפה אותה ראשונה באמצעות סכין. הוא הדגיש, כי במידה ובית המשפט יחליט להרשיע את זלוטניק בעבירת רצח יש להתחשב בנסיבות המקרה ולא לגזור עליה עונש מאסר עולם.
שופטי בית המשפט המחוזי בחיפה החליטו לאחר ששמעו את העדויות בתיק להרשיע את זלוטניק בעבירת רצח בכוונה תחילה למרות שהיא לא תכננה את הרצח מלכתחילה.
בתסקיר שירות המבחן שהוגש לשופטים נטען, כי זלוטניק הביעה צער על מעשיה וטענה כי ביצע את המעשה עקב התמכרות לאלכוהול והפחד מהמנוחה. השבוע זלוטניק הגיע לבית המשפט לשמוע את גזר הדין של השופטים.
"אני יודעת שמגיע לי עונש על מה שעשיתי. אין לי דרך לתקן את מה שקרה. אני אשא בתוצאות המעשים שלי עד יומי האחרון", אמרה זלוטניק לשופטים.
השופטים החליטו להתחשב בנסיבות חייה של זלוטניק ובמקרה ונמנעו מלגזור עליה עונש מאסר עולם. השופטים גזרו עליה עונש של 23 שנות מאסר ותשלום פיצוי של 150 אלף שקל למשפחתה של המנוחה.