אמצע שנות ה-90 בפארק הלאומי צ'אנל איילנדס שבמערב ארה"ב. ג'ק סאליבן הסתובב לו בפארק יחד עם עוד כמה אנשים, כשלפתע שם לב שאחד מהם מחלל קבר באתר קבורה אינדיאני עתיק. זאת הייתה הפעם הראשונה בה הוא יצא עם אותה קבוצת אנשים אל האי מול חופי העיר ונטורה שצפונית ללוס אנג'לס.
תוך כדי שהוא חופר באדמה, אותו אדם התקרב אל סאליבן והזהיר אותו שעליו לשמור על שקט: "זה בדיוק מסוג העבירות שאפשר להיכנס לכלא בגללן", הוא אמר לו, ולא היה מודע לעובדה שהוא מדבר עם סוכן פדרלי.
סאליבן היה אז חוקר צעיר ביחידת החקירות המיוחדות של הפארקים לאומיים בארה"ב (ISB), ובאותו יום חלפו חודשיים בלבד מאז שהחל להתחזות לצייד שסייר ברחבי האי בחיפוש אחרי כבשים וחזירי בר. בפועל - הוא עקב אך ורק אחרי אותה כנופיית שודדים.
אותו יום הייתה הפעם ראשונה אחרי שנתיים של עבודה מאומצת בה אחד מחוקרי היחידה הצליח ליצור קשר עם חברי הכנופייה כדי הבין את סיפור הכיסוי שלהם. במשך שנים, אותם אנשים העמידו פנים שהם מדריכי טיולים שמוציאים סיורים רגליים ברחבי הפארק, כשבפועל הם היו מביאים לאזור קבוצות של שודדי קברים שחמדו את עצמותיהם של אינדיאנים שנקברו על האי - עצמות שכמובן שוות הון בשוק השחור.
סאליבן הקליט את כל מה שקלטו אוזניו ועיניו באותו יום, וכמה ימים מאוחר יותר חברי הכנופיה נעצרו בעוון השחתה של אתר ארכיאולוגי ועבירה על החוקים להגנת אתרי קבורה של ילידים אמריקאים. מאוחר יותר, הם גם הורשעו במעשיהם.
שנים רבות חלפו מאז, וסאליבן עדיין בתפקידו - מנסה לשמור על הסדר במרחב שמשתרע על שטח של יותר מ-340 מיליון דונם. הוא עדיין חוקר שורה של עבירות אשר מתרחשות בלי סוף בשטחי הפארקים הלאומיים ברחבי ארה"ב; מציד בלתי חוקי דרך היעלמויות מסתוריות של אנשים ועד מעשי רצח אכזריים.
"אונס, רצח ומה שביניהם"
שירות הפארקים הלאומיים (NPS), כדאי שתדעו אם הגעתם עד כאן, הוא משרד ממשלתי אמריקאי שאחראי על הניהול כל הפארקים הלאומיים במדינה. הוא הוקם בשנת 1916 בהוראתו של הנשיא וודרו וילסון, והשירות מורכב בעיקר מסיירים שנועדו לשמור על הסדר בפארקים ולשרת את הציבור.
עשרות שנים מאוחר יותר, בעקבות עלייה חדה בשיעור הפשיעה בשטחי הפארקים השונים, הוחלט להקים יחידה נפרדת שנועדה לחקור ולפתור אותם. בשנת 2003 היחידה כבר קיבלה את שמה הרשמי - ה-ISB.
"רבים מאיתנו מגיעים ליחידה במחשבה שנחקור בעיקר מקרים של ציד בלתי חוקי", סיפר סאליבן לסוכנות ידיעות מקומית. "אף על פי כן, רוב הפשעים שאנחנו חוקרים הם נגד בני אדם. אונס, רצח וכל מה שביניהם. אצלנו ביחידה אנחנו נוהגים לומר שאנשים מביאים לפארקים את הבעיות שלהם מהבית".
סאליבן מספר שהוא נכנס לתפקידו אחרי שעבד בתור סייר במשך 6 שנים. לטענתו, ברגע שמגיעה הידיעה על פשע יוצא דופן שהתרחש בשטחי הפארק, לרוב אלו יהיו סוכנים של ISB שיחקרו את התקרית, למרות שישנם מקרים בהם רשויות אכיפה מקומיות או ה-FBI יתערבו - אבל הוא מדגיש שזה תלוי מאוד במיקום הפארק ובמדינה שבה הוא שוכן.
בשנים האחרונות, עמיתיו ליחידה נקראו לחקור תקריות שונות ומשונות כמו הפעם ההיא בה אדם ניסה לחנוק למוות את חברו בפארק הליאקלה (הוואי), תקרית דריסה בפארק אולימפיק (וושינגטון) ואפילו מקרה בו אדם השחית קן של בעל חיים שנמצא בסכנת הכחדה בפארק דת' ואלי שבקליפורניה.
עוד מספר סאליבן, שלאורך השנים יצא לו להיתקל בלא מעט מקרים מסמרי שיער שלא תמיד זכו לחשיפה גדולה. "בסוף שנות ה-90 ראיתי את קארי סטיינר נוסע במכוניתו באזור פארק יוסמיטי. הוא היה אז מבוקש בחשד לרצח של ארבע נשים, כולל אחת מעובדות הפארק שראשה נערף בשנת 1999. הוא נתפס בסופו של דבר והודה כי רצח באכזריות 4 בני אדם, הורשע במעשיו ונידון למוות. בתקשורת קראו לו הרוצח של פארק יוסמיטי".
סאליבן טוען כי ה-ISB היא יחידת חקירות פדרלית לכל דבר, אך מדגיש כי היא זעירה ביחס לסוכנויות כמו ה-FBI או ה-ATF.
בכל היחידה ישנם 33 חוקרים מיוחדים שאחראים על כל הפארקים בארה"ב, ולפעמים אתה יכול למצוא את עצמך בודד מאוד בעבודתך. "ישנם חוקרים שנשארים זמן קצר, מבינים שזה לא מתאים להם ואז הם עוזבים", מסביר סאליבן. "החוקרים של ה-ISB חיים ועובדים מעבר להרים והגבעות. איפה שהדרכים מסתיימות. מהבחינה הזו, אם אתה מסוג האנשים שאוהבים את חיי הלילה ויוצאים למסיבות - ייתכן שהעבודה הזאת לא תתאים לכם".
מתברר גם שגודל היחידה משפיע לפעמים על היכולת של חוקרים להתמודד עם תיקים מסוימים, ולעיתים לא מותיר להם ברירה אלא להעביר את החקירה לרשויות האכיפה המקומיות, למרות שיש גם מקרים יוצאי דופן כמו המוות של טוני הנת'ורן לדוגמה.
הנת'ורן מצאה את מותה בשנת 2012 בפארק הרוקי מאונטן (קולורדו) לאחר שנפלה מצוק. בעלה שהיה במקום בזמן התקרית דיווח כי טוני נפלה בשוגג - אך חקירה מעמיקה של ה-ISB חשפה למעשה כי הוא זה שדחף אותה אל מותה.
"לרוב אנחנו נבחן תקרית ורק אז נחליט האם לחקור אותה או לא", מסביר סאליבן. "נבדוק מה הממצאים שיש לנו בנקודת ההתחלה ואז נחליט מה יהיו הצעדים הבאים. האם מדובר באירוע פלילי? האם יש קורבנות? האם יש לנו חשוד עיקרי? האם יש לנו ראיות מפלילות? פשעים אלימים לרוב יקבלו את מלוא תשומת הלב, בזמן שאירועים פחותים בחומרתם עשויים לעבור לחוקרים מקומיים". מעבר לזה, יש תופעה נוספת שהחוקרים עובדים עליה ללא הפסקה, והיא, כמובן - היעלמויות של אנשים.
לטענתו של סאליבן, עשרות בני אדם נעלמו רק בפארק יוסמיטי (קליפורניה) מאז שהוקם בתחילת המאה ה-20: "אנחנו נאלצים להתמודד עם המון מקרים של היעלמויות. אנשים שצועדים אל תוך השממה ובולעת אותם האדמה - זה קורה כל הזמן".
לכל אחד ואחד מסוכני ה-ISB יש לפחות מקרה היעלמות אחד שהוא ממשיך לחקור בזמנו הפנוי בתפקיד. אחד המקרים האלה הוא היעלמותו המסתורית של פול פוגייט, סייר בפארק צ'יריקואה שבאריזונה, שיצא לשוטט בפארק בינואר 1980 ולא נראה מאז.
נכון להיום, הסברה הרווחת היא שהוא נרצח, אך גם אחרי 40 שנה - החקירה עדיין נמצאת במבוי סתום. במקרים אחרים, סוכנים ייאלצו לחקור את מציאתן של גופות לא מזוהות ברחבי הפארקים - כמו זו של אישה אלמונית שנמצאה בפסגת מידואו ביוסמיטי בשנת 1983, ורבים טוענים כי מדובר באחת הקורבנות של הרוצח הסדרתי הנרי לי לוקאס.
סאליבן, כמו כל שאר עמיתיו, עושה כל שביכלתו כדי לפתור את התעלומות בשטחי הפארקים בהם הוא מסייר, ולעיתים קרובות זה מתברר להיות אתגר לא פשוט בגלל המשאבים הפחותים שבידיו. למרות זאת, הוא ממשיך לקום כל בוקר לעבודה בתקווה לשמר את הסדר בשטחי הפארקים העצומים ולשרת את מיליוני המבקרים שמגיעים למקום.
"רק לפארק יוסמיטי מגיעים מדי יום כ-14 אלף מבקרים. זה 5 מיליון בני אדם בשנה אחת. יש לנו בדיוק את אותן בעיות כמו כל מדינה אמריקאית עם כמות תושבים כזו - אבל אנחנו לא מתלוננים. אנחנו פה בשביל להתמודד עם הבעיות הללו".