ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע גזר היום (רביעי) שלוש שנות מאסר בפועל על ג'ומעה קאדי (50), תושב רהט, שאחיו נחטף לעזה בשבעה באוקטובר ועדיין מוחזק שם. קאדי הודה והורשע במסגרת הסדר טיעון בעבירות של סחיטה באיומים, הלבנת הון, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, הפרעה לשוטר והעלמת מס במיליונים - בפרשה של סחיטת דמי חסות מקבלנים.
המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה הגישה לפני כשנה את כתב האישום. הסדר הטיעון, גובש בתום הליך גישור פלילי והפרקליטות הסכימה להקל משמעותית בעונש, אחרי שאחיו של קאדי נחטף. בשל כך, נשיא ביהמ"ש, השופט בני שגיא, אף הורה כי קאדי יתחיל לרצות את עונשו רק בעוד שנה.
בהתאם, על נאשם נוסף, אחד המנהלים בחברה של קאדי, בן דודו כאנם אלסנע (50), תושב תראבין א-צאנע, נגזרו 20 חודשי מאסר בפועל. "הענישה בתיק זה הושפעה מהנתון יוצא הדופן בדמות חטיפת אחיו של נאשם 1 (קאדי) לעזה, במסגרת אירוע שבעה באוקטובר 2023", צוין בין היתר בגזר הדין.
בשנים 2023-2015, כפי שעולה מכתב האישום המתוקן שבו הודו הנאשמים, קאדי, חברת "כוח הדרום" שבבעלותו (שהורשעה אף היא) ואלסנע, "שלטו" בדרום הארץ - ביתר שאת בבאר שבע, נתיבות ושדרות - כל נאשם בטריטוריה שלו, והציעו לקבלנים שירותי שמירה. בפועל, אלה לא יכלו לסרב, גם ללא איום מפורש. בעלי עסק שסירבו נחשפו לאיומים, לפגיעות ברכוש, לגניבות ולנזקים שונים. מרביתם נאלצו לשתף פעולה ובתמורה לדמי החסות זכו ל"שקט" ולביטחון יחסי, בין היתר מפני פגיעה בעסקם ובנכסיהם.
קאדי הודה והורשע גם בעבירות מס בהיקף של כ-4 מיליון שקלים, וכן בהפרעה לשוטר, לאחר שנמלט משוטרים שבאו לעצור אותו. לפי כתב האישום, הוא ידע על הגעת הכוחות – לא ברור איך, התחבא במבנה בכפר, ביקש ממקורביו להחביא "דבר מה" בלול תרנגולות ובהמשך העלים את הנייד שלו.
באישום הראשון הודו הנאשמים והורשעו בארבעה מקרים של סחיטת דמי חסות, שבגינם הורשעו בעבירות של סחיטה באיומים והלבנת הון, כל אחד לפי חלקו. בשני, הם הורשעו בעבירות של קבלת דבר במרמה ועבירות על חוק שירותי שמירה וחוק העסקת עובדים ע"י קבלני כוח אדם, כל אחד לפי חלקו. זאת, לאחר שפעילות השמירה שלהם נעשתה ללא רישיונות, ולאחר שהציגו לקבלנים מצג שווא. במסגרת גזר הדין, הוחלט גם על חילוט כל הרכוש שנתפס מהנאשמים בשווי מיליוני שקלים, שכולל רכבי יוקרה, חשבונות בנק ומזומנים.
כתב האישום שהוגש הוא תקדימי, בטרם תוקן חוק העונשין בכל הנוגע ל"שמירה כפויה" על קבלנים, המושגת בסחיטה באיומים, לא בהכרח ע"י השמעתם מפורשות או ע"י הפעלת אלימות. תופעת הפרוטקשן רווחת במיוחד בתחום השמירה על אתרי בנייה, היכן שמצויים חומרים וציוד שפגיעה בהם או היעלמותם מסיבות נזק כלכלי לקבלנים, ומעכבות את התקדמות הפרויקט.
התיק נוהל בביהמ"ש ע"י עוה"ד נועה ברח"ד, שאול אשחר, גיא קנטרמן ואלעד אשכנזי מהמחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, לצד עו"ד אירית קוטונה-גינדי ממשרד העבודה. הוא נחקר ע"י יאל"כ בלהב 433 במשטרת ישראל, חוקרי צוות יהלום של רשות המסים, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, וכן חוקרים מטעם משרד העבודה והביטוח הלאומי.