14 שנים חלפו ופרשת חיסולו של ראש ארגון הפשע יעקב אלפרון עדיין מעסיקה את משטרת ישראל. אף שהתיק יושב לו עמוק במגירות של היחידה המרכזית של משטרת תל אביב ויאחב"ל (היחידה הארצית לחקירת פשיעה חמורה ובין-לאומית) בלהב 433, מדי פעם, כשצץ מידע חדש, שולפים את התיק כדי לרענן אותו בפרטים חדשים, כדי שביום מן הימים יוכלו לסמן "וי" ביומן על פענוח נוסף.
ההערכה כיום היא כי העבריין שחיסל את אלפרון נמלט זמן קצר לאחר הרצח לקפריסין הטורקית בטרם נעלמו עקבותיו. "הוא הבין מהר מאוד שיעלו עליו, שהמשטרה תסמן אותו, ופשוט הוא טס לקפריסין ומשם המשיך במכונית לקפריסין הטורקית וגר בה במשך כמה שנים", גילה עבריין שמכיר לפרטי פרטים את פרשת החיסול של אלפרון. "המשטרה הפכה עולמות אבל לא יכלה להגיע אליו, כי לא היו לישראל הסכמי הסגרה עם טורקיה ולא היה ידוע היכן בדיוק הוא מסתתר. הוא שינה כמה פעמים זהויות והסתובב עם דרכונים מזויפים של אנשים מתים".
הרצח של אלפרון, שנחשב לאחד מבכירי העבריינים אי-פעם בישראל, אירע בנובמבר 2008. אלפרון, אז בן 53, הגיע בשעות הבוקר לבית המשפט המחוזי בתל אביב לדיון של בנו, דרור אלפרון, שהואשם בעבירות של סחיטה באיומים. אלפרון האב החנה את מכוניתו בחניון בית המשפט. בתום הדיון הוא נכנס למכוניתו, וכשנהג בדרך נמיר בתל אביב התרחש פיצוץ עז ביותר. מטען חבלה שהוטמן מתחת למושב המכונית התפוצץ ואלפרון נהרג. מי שניצל מהחיסול הוא פרקליטו עו"ד יניב שגב, שהיה אמור להצטרף לנסיעה אבל התעכב בבית המשפט.
הנחת העבודה של חוקרי ימ"ר תל אביב היא שמאחורי הפיצוץ עומד מי שהיה היעד מספר אחת של משטרת ישראל – העבריין עמיר מולנר. החוקרים העריכו שאנשיו של מולנר הם שהניחו את אותו מטען כדי לנקום באלפרון על תקיפתו של מולנר שנתיים קודם לכן במלון דניאל בהרצליה. באותה פגישה נועד אלפרון עם מולנר בלובי המלון למפגש פסגה ויישור ההדורים. בחוץ המתין הבן דרור, חובש בצנחנים, שליווה את אביו. בעיצומה של הפגישה הבחין אלפרון הבן שאביו במצוקה, נכנס למקום, שלף סכין – ודקר את מולנר ואת שני מאבטחיו. השלושה נזקקו לטיפול רפואי. דרור ואביו הוגדרו עבריינים נמלטים וכעבור כמה שבועות הסגירו עצמם למשטרה. למעשה, האירוע הזה הוא שהכניס את דרור אלפרון לעולם הפשע, שממנו לא הייתה לו דרך חזרה.
מולנר עצמו הכחיש כל קשר לחיסול של אלפרון. בפגישה שהייתה לו עם שושנה אלפרון, אחותו של יעקב, הוא נשבע לה שאינו מעורב כלל בחיסול אחיה.
לחוקרי המשטרה לא הייתה כל ראיה שמולנר עומד מאחורי החיסול, פרט לכמה פיסות של מידע מודיעיני. "ליעקב אלפרון היו הרבה מאוד אויבים", טוען עבריין שמכיר את המשפחה.
בשנת 2004 – לאחר שעצרו בלשי הימ"ר חוליה של ארבעה רוצחים שכירים מבלארוס שהגיעו לחסל את אלפרון, את אחיו ניסים ואת עזרא שוני גבריאלי, על רקע סכסוכים עם עבריינים אחרים על בתי קזינו בארץ ובאירופה – התייחס יעקב בשיחה עם עיתונאים לתרחיש שעבריינים יריבים סימנו אותו לחיסול כדי להסיר אותו מדרכם.
"אנחנו מתפללים יותר וערניים יותר. אני לא פוחד ולא צריך לפחד, כי גם בן אדם שחוצה את הרחוב יכול להיהרג. אני לא מכיר את המחסלים ואת מי ששלח אותם. אין להם שום סיבה לנסות לפגוע בי, כי לא לקחתי אף נשמה. יש תורת ישראל – ומי שמשחק באש צריך לדעת להישרף ממנה", אמר אז אלפרון, ארבע שנים לפני חיסולו.
היו כמה ניסיונות של רוצחים שכירים מארגוני פשע בארץ לחסל את אלפרון בעת ששהה בביתו ברעננה. מחסלים עשו לו מארבים רבים ותכננו להניח לו מטעני חבלה, אבל בגלל נוכחות המשטרה ועוברי אורח שעברו במקום, הניסיונות הללו נכשלו.
"זאב רוזנשטיין, עמיר מולנר, פליקס ואסי אבוטבול היו אויבים של יעקב אלפרון", טוען עבריין שמכיר את המשפחה. "להערכתי הוא ניצל מעשרה ניסיונות חיסול. ירו בו כמה פעמים והוא נשאר בחיים".
"קצינים בימ"ר הזהירו אותו הרבה פעמים שעומדים לחסל אותו, אבל הוא לא התייחס לזה ברצינות", הוסיף אותו עבריין. "הוא אף פעם לא בדק אם יש לו מטען מתחת למכונית, ושילם בחיים שלו. הוא היה עבריין רחוב מסוכן ואלים. הוא תמיד הסתובב לבד, בלי מאבטחים, לא רצה רעש. מבחינתו מאבטחים זה בשביל עבריינים פחדנים ושפנים. גם האחים שלו, מוסא, ניסים ואריה, הסתובבו בלי אבטחה. הוא אהב להיות פשוט ועממי, אבל כשהוא סחט כספים או איים על אנשים, פחדו ממנו פחד מוות".
החוקרים בתיק רצח אלפרון למעשה התקשו לאורך השנים לפענח מי הזמין את חיסולו, ובפרט מי האיש שלחץ על השלט שהפעיל את מטען החבלה במכוניתו. ההערכה היא שהזמנת החיסול של אלפרון עלתה כרבע מיליון שקל, כולל רכישת המטען, הרכבתו והתשלום לעבריין שלחץ על השלט. במשטרה מעריכים שייתכן מאוד שהמטען הופעל גם מטלפון סלולרי בשיטת הטוקמן, המקשה להגיע למבצעים.
כמה ימים לאחר חיסול אלפרון, כך מעריכים, העבריין שלחץ על השלט או הטלפון הסלולרי שהובילו להפעלת המטען נמלט לקפריסין הטורקית תוך שהוא משנה זהויות ומחזיק בדרכונים מזויפים. בעשור האחרון נמלטו כמה עבריינים מבוקשים לאותה מדינה והקימו להם חיים חדשים, הרחק מציפורניה של משטרת ישראל. כמה מהעבריינים שנעצרו בעבר ושוחררו מתגוררים באותו מקום, שהפך לגן עדן לעבריינים ישראלים. כמה מהם מזוהים עם ארגונו של עמיר מולנר או השתייכו אליו בעבר. ישראלים רבים, ובהם עבריינים, נוהגים לבלות בקפריסין הטורקית, להמר בבתי הקזינו ולהלבין הון ברכישת נדל"ן, כולל וילות מבוצרות ומתן הלוואות למהמרים.
לפני כמה שנים נעלם העבריין החשוד בחיסול מקפריסין הטורקית, והיה מגיע אליה לעיתים רחוקות. אין ספק שהמצוד שמנהלת אחריו משטרת ישראל לאורך כל השנים גורם לו להחליף ארצות, דרכונים וזהויות כמו זיקית, והוא יוצר קשר עם בני משפחתו מטלפונים של חברים קרובים.
"הוא זהיר מאוד ולא יעשה טעויות", אמר ל-mako פלילים+ עבריין ישראלי בכיר המרצה עונש מאסר ממושך באחד מבתי הכלא בארץ. "אני בקשר איתו מדי פעם. הוא עוזר להעביר לי כסף לקנטינה. חבל למשטרת ישראל על הזמן. הוא יודע שהוא מבוקש ואין סיכוי שיתפסו אותו".
"גם על הפיגוע הפלילי הגדול ביותר שהיה במדינת ישראל ברחוב יהודה הלוי בדצמבר 2003 אמרו שהוא לעולם לא יפוענח, שהתיק יצהיב במגירות ושהמעורבים לא ייתפסו לעולם. אז אמרו", ציין קצין במשטרה. "בסופו של דבר, עם הרבה מאוד סבלנות, נחישות ודבקות במטרה, התיק פוענח ויצחק אברג'יל ושאר המעורבים נכנסו לכלא לשנים ארוכות. אנחנו מגיעים לכל העבריינים הנמלטים והמבוקשים".