מקסים שצ'רבקובסקי, שיפוצניק בן 30 מנתניה, תקוע מזה כחמישה חודשים בדובאי ולא יכול לצאת מהמדינה. הסיבה: שצ'רבקובסקי הכה אזרח ירדני שהתחיל בגסות עם ידידה שלו במועדון.
שצ'רבקובסקי, נשוי ואב לילד קטן, טס לפני כחמישה חודשים לדובאי לפגוש חברת ילדות שלו שהגיעה במיוחד מבלארוס. השניים יצאו למועדון לילה בדובאי. במהלך הבילוי, אזרח ירדני שהיה במקום התחיל עם הידידה ובשלב מסוים דיבר אליה בגסות ומשך את שמלתה.
"הוא דיבר אליה בצורה לא יפה", שחזר שצ'רבקובסקי בשיחה עם mako. "ביקשתי שיפסיק אבל זה לא עזר ואז הוא משך לה בכוח בשמלה. הטריד אותה מינית. בתגובה נתתי לו אגרוף לפנים. הוא נפל לרצפה. רציתי שיניח לה. הוא פגע בכבוד שלה. הגיעו למקום שוטרים ועצרו אותי. לא עניין את השוטרים שהאזרח הירדני התנהג בצורה לא מכובדת, הטריד מינית ומשך לידידה שלי את השמלה. הם עצרו אותי בגלל שנתתי לו אגרוף".
לדברי שצ'רבקובסקי, הוא היה עצור בבית הכלא המרכזי בעיר במשך עשרה ימים בתנאים ירודים וחלה בשפעת חריפה. "זרקו אותי בכלא המרכזי של דובאי עם אסירים פקיסטנים, איראנים וסורים, בתנאים קשים מאוד. ישבתי כל תקופת המעצר על הרצפה שהייתה קרה ורטובה. לא נתנו לי מזרן. בקושי קיבלתי אוכל. לא יכולתי לישון בלילות כי פחדתי שיתקפו אותי בגלל שאני ישראלי", סיפר שצ'רבקובסקי, "לסוהרים לא אכפת מכלום, מצידם שאמות. היו ימים שחשבתי שאני לא אשרוד. הייתי בתת-תנאים עם עשרות עצורים בתא אחד קטן".
שצ'רבקובסקי הצליח להשיג ערבויות כספיות מצד שני חברים שניסו לסייע לו להשתחרר, אבל נאסר עליו לצאת מאיחוד האמירויות עד להחלטה האם להעמיד אותו לדין בגין התקיפה של האזרח הירדני. "אמרו לי לחכות שבועיים עד שיידעו מה מצבו הרפואי של הירדני, לאחר מכן עוד חודש, וככה זה נמשך כבר חמישה חודשים. אין לי איפה לישון. העלויות בדובאי יקרות מאוד. אני לא עובד והמצב הכלכלי קשה מאוד בבית. לפעמים אני ישן על ספסלים ברכבת, בתחנת אוטובוס, בגנים ציבוריים או בחדרי מדרגות. בקושי יש לי כסף לקנות אוכל", אמר שצ'רבקובסקי, "אין לי כסף לייצוג משפטי וככה אני תקוע במדינה הזו מבלי יכולת לצאת ממנה, למרות שאני לא אשם במה שקרה. החובות בבית הולכים ותופחים. אין מי שיעזור כלכלית, לאשתי ולילד. זה אבסורד ששצ'רבקובסקי. לצערי מדינת ישראל הפקירה אותי לגורלי".
שצ'רבקובסקי הגיע לשגרירות הישראלית בדובאי בניסיון לקבל סיוע משפטי או כלכלי כלשהו אבל נדחה על הסף. "פניתי לשגרירות הישראלית אבל אמרו לי שהם על מזוודות ואולי עוזבים בגלל המלחמה ונשארתי חסר אונים. אין מי שיעזור לי", סיפר בעצב, "זה מצב אבסורדי שהאזרח הירדני לא נעצר ולא נחקר על תקיפה מינית של חברת הילדות שלי ואותי מעכבים ולא מאפשרים לי לטוס לישראל".
חבריו הקרובים של שצ'רבקובסקי שיגרו מכתב לנשיא המדינה, יצחק הרצוג, בבקשה לסייע לו לצאת מדובאי ולחזור לארץ. "מקסים במצב של חוסר עבודה, ללא כל אפשרות לכלכל את עצמו ומשפחתו. הוא חסר אונים ואין מושיע. הוא ישן ברכבות ובתחנות אוטובוס", כתב יצחק בניש, חברו של שצ'רקובסקי שנרתם לסייע לשחרורו, "הוא מסתובב ברחובות חסר מעש ומיואש. הוא באפיסת כוחות ולא יכול לממן את שהותו בדובאי".
ממשרד החוץ נמסר בתגובה: "המקרה מוכר. האזרח פנה לנציגות לצורך קבלת מימון למשפטו. הובהר לו כי לא קיימת קרן כלשהי המממנת סיוע משפטי לישראלים הנקלעים למצוקה בחו"ל וכי עליו לפעול לכך באופן עצמאי".