העוקץ שהפיל מאות קורבנות בזמן המלחמה: "אמרו לי שצריך לבטח את הבית, וגנבו רבע מיליון שקל"

לפני כמה ימים קיבלה סבטלנה (שם בדוי), תושבת דרום הארץ בת 75, שורת שיחות טלפון בשעות הערב מאנשים שהתחזו לטכנאים של חברות "הוט", "בזק" ונציגי חברות ביטוח, שהציעו לה הצעות מפתות - במטרה לגנוב את כספה ורכושה. היא ניתקה את השיחות וחסמה את המספרים.

אלא שאחת השיחות הצליחה בכל זאת לחדור את ההגנות. נוכל דובר רוסית הציג עצמו כעובד בכיר באחד הבנקים הגדולים והציע לה "לבטח" את עצמה ואת ביתה מפני פגיעה של טילים מאיראן. במהלך השיחה העלה הנוכל על הקו את "בנה" של סבטלנה - באמצעות טכנולוגיית בינה מלאכותית (AI).

"הוא נשמע בדיוק כמו הבן שלי", סיפרה סבטלנה לבני משפחתה, "הוא אמר לי להסכים לביטוח בגלל המלחמה. זה נשמע אמין. הסכמתי. הם אפילו לא ידעו איפה אני גרה".

לתדהמתה, זמן קצר לאחר מכן הגיע לביתה נציג מטעם ה"בנק", שלקח ממנה כ-25 אלף שקל במזומן ואף תלש מעל גופה תכשיטי זהב. "הגיע בחור צעיר דובר רוסית. הוא הוריד ממני בכוח שרשראות, טבעות, עגילים וצמידים, לקח את הכסף בשקית ואמר שישמרו לי הכול במקום בטוח עד סוף המלחמה - ואז נעלם", שחזרה.

בני משפחתה, שהגיעו לביקור שגרתי, נחרדו לשמוע את הסיפור. אלא שסבטלנה לא היה היחידה. על פי החשד, מדובר ברשת נוכלים שפועלת ברחבי הארץ ועוקצת באכזריות מאות אזרחים - רובם קשישים דוברי רוסית - תוך שימוש מתקדם בבינה מלאכותית.

לפי החשד, חברי הרשת השיגו מאגרי מידע הכוללים עשרות אלפי מספרי טלפון, ובמהלך המלחמה שכללו את שיטות ההונאה והצליחו להוציא מקורבנותיהם מיליוני שקלים. "הם כנראה הצליחו לפרוץ למאגר טלפונים גדול של אזרחים מבוגרים", אמר קצין משטרה, "הם מנצלים את הפחד מהמלחמה, מפחידים אנשים, משכללים את השיטות ומשתמשים בבינה מלאכותית כדי להונות. נעצרו כמה חשודים וחלקם כבר הועמדו לדין, אך אחרים שוחררו".

העוקץ החל במה שכונה במשטרה "עוקץ הטילים": הנוכלים התחזו לעובדי רשות המסים ולנציגי משרדי ממשלה, טענו כי עליהם לבדוק מקורות כספים במזומן והציעו "לבטח" בתים מפני פגיעת טילים. "הם הפחידו אותי שהטילים ישרפו את כל הכסף בבית", סיפרה מרינה (שם בדוי), תושבת אשדוד בת 70, "אמרו שהם עובדים עם בנק ממשלתי שישמור לי את הכסף עד סוף המלחמה. הגיע בחור עם זקן וכובע ולקח רבע מיליון שקל שחסכתי לפנסיה. מאז נעלם".

לדבריה, ילדיה נדהמו מהאירוע והגישו תלונה במשטרה, ואף החליפו לה מספר טלפון - אך הנוכלים המשיכו לנסות ליצור קשר גם לאחר מכן. גם אולגה, בת 72 מאשקלון, נפלה קורבן לעוקץ דומה. נוכלים שהתחזו לנציגי בנק טענו כי צ'קים שמסרה עבור שכר דירה חזרו ועליה לשלם מיד כ-25 אלף שקל. "הם ידעו את שם בעל הדירה ואת הכתובת שלי", סיפרה, "נבהלתי. הגיע בחור צעיר ולקח את הכסף. רק אחר כך גילינו שהצ'קים בכלל לא חזרו".

במקרה נוסף, זוג ניצולי שואה מאשדוד בשנות ה-80 לחייהם נפל גם הוא קורבן לתרמית. הנוכלים הציגו עצמם כנציגי משרד הביטחון שטענו כי יש לשמור על כספם מפני פגיעות טילים. "הגיע בחור מזוקן עם כובע שחור ונעלי ספורט. נתתי לו 50 אלף שקל במזומן בלי שקיבלתי שום מסמך", סיפרה א'.

במקרים רבים נוספים התחזו הנוכלים לעובדי רשות המסים, דרשו לבדוק ולספור כסף מזומן - ואז נעלמו עמו. למעלה מ-100 תלונות הוגשו בשבועות האחרונים בתחנות משטרה וביחידות ההונאה ברחבי הארץ.

בני משפחות הקורבנות הקימו קבוצות וואטסאפ ומטה פעולה, במסגרתם הופצו תמונות החשודים ותיעוד התלונות במטרה להביא למעצרם. מהחקירה עולה כי חלק מהכספים שנגנבו הומרו למטבעות קריפטו ולאונקיות זהב, וחלקם אף הוברחו לחו"ל למדינות שאינן דורשות הצהרות הון.

"הכי כואב זה שהנוכל התקשר לאמא שלי אחרי שעקץ ממנה 150 אלף שקל וצחק עליה", סיפרה בתה של אחת הקורבנות. "זה שבר אותה נפשית. היא מתביישת לצאת מהבית".

במשטרה מזהירים מפני גל ההונאות ומפרסמים הנחיות לציבור: לא לענות לשיחות ממספרים לא מוכרים או חסומים, במקרה של חשד להונאה - לנתק מיד ולהתקשר למשטרה או לבני משפחה, לא למסור פרטי בנק, כרטיסי אשראי, קודים או מידע אישי. כמו כן, לומר שאין כסף או תכשיטים בבית ולחסום את המספר, במקרה של הטרדה חוזרת - להחליף מספר טלפון או לפרמט את המכשיר. וכן להגיש תלונה במשטרה ולשמור כל ראיה אפשרית.