"הסנדק הלטיני", "אל פדרינו" או "ביל גייטס של הקוקאין": מיגל אנחל פליקס גז'ארדו מוכר כבר שנים במגוון השמות שקיבל, אבל כנראה שהוא בעיקר ייזכר לאורך ההיסטוריה דווקא בגלל פועלו ומורשתו האיומה במקסיקו.

בזמן שרשויות האכיפה במדינה מנהלות בימים אלה מאבק עיקש באינספור ארגוני הפשע והקרטלים הגדולים ששולטים בה, מיגל אנחל יושב בתא המאסר שלו בקוליאקן וסופר את הימים שנשארו לואחרי יותר משלושה עשורים מאחורי סורג ובריח.

היום כשהוא כבר בשנות ה-70 לחייו, ייתכן ויש בליבו חרטה כלשהי - אבל אל תתנו לגילו המבוגר לבלבל אתכם – מיגל אנחל גז'ארדו הוא האדם שאחראי לכך שאדמת ארץ הולדתו בוערת ומדממת בשני העשורים האחרונים.

הוא נולד בינואר 1946 בקוליאקן שבמדינת סינלואה (צפון-מערב מקסיקו) למשפחה ממעמד סוציואקונומי נמוך. בצעירותו הוא למד מנהל עסקים ואף הצטיין בלימודיו, אך במדינה כמו מקסיקו היה ברור שהאקדמיה כנראה לא תוביל אותו לשום מקום  – ובטח שלא תוציא אותו ממעגל העוני.

בגיל 17 הוא כבר הצטרף לשורות המשטרה, ומשם מצא את עצמו ביחידת אבטחת אישים של ה-Policía Judicial Federal (רשות האכיפה הפדרלית) כשהוא מאבטח את מושל סינלואה דאז, ליאופולדו סנצ'ז סליס. על הדרך גם ניצל את התפקיד וההזדמנות כדי לחזק את קשריו עם העולם התחתון באזור מגוריו.

וכך, במהלך חייו של גז'ארדו היו מספר נקודות מפנה חשובות, כשהראשונה ביניהן הייתה אותו היום בו הכיר את האדם שהפך להיות האדם החשוב ביותר בחייו – מבאיח הסמים אליבז פרז.

בדיוק כמו גז'ארדו, גם פרז היה שומר ראש בשורות המשטרה הפדרלית, ולמרות זאת הוא נהג להשלים הכנסה כסוחר סמים, בעיקר הרואין ומריחואנה. בשנת 1978, פרז נהרג במהלך קרב יריות, וגז'ארדו בחר לעשות את המעשה הטבעי, להשתלט על עסקיו ולהשתמש בהם בתור קרש מקפצה אל העולם התחתון של מקסיקו.

תוך שנתיים בלבד גז'ארדו איגד את מרבית תעשיית הסמים המקסיקנית תחת מטרייה אחת גדולה - קרטל גוודלחרה - והוכתר למלך החדש של עולם הפשע במקסיקו. כך למעשה נולד "אל פדרינו".

ביזנס מעל הכל

בשנת 1980 גז'ארדו ושני שותפיו העסקיים, רפאל קינטרו וארנסטו פונסקה קאריז'ו, ניהלו באופן אקסקלוסיבי את כל תעשיית הסמים המקסיקנית; כל צירי ההברחה במדינה היו ברשותם, כולל קרוב ל-5,500 דונם של שטחים לגידול מריחואנה ברחבי מקסיקו – עניין שהניב להם כ-8 מיליארד דולר מדי שנה.

בשלב מסוים, גז'ארדו החליט שהמדינה הענקית עליה הוא שולט כבר קטנה עליו, והחל לשתף פעולה עם קרטלי הסמים בקולומביה – כולל זה של פבלו אסקובר כמובן.

המוטו העסקי של גז'ארדו היה פשוט למדי: ביזנס מעל הכל. סוחר הסמים המצליח הבין היטב את כללי המשחק במדינתו, ידע שהוא פועל בניגוד לחוק, אך גם הבין שכל עוד הפקידים הנכונים יקבלו את השוחד המתאים יהיה לו שקט לנהל את עסקיו.

וכך, בתחילת שנות ה-80, הוא שיחד כל כך הרבה פקידי ממשל, שבשלב מסוים מנהל הביטחון הפדרלי (DFS, המשטרה החשאית של מקסיקו) החלה לספק מידע רציף וסודי לקרטל גוודלחרה.

העזרה הזו שקיבל, והשקט בו פעל, הפכו אותו באותן שנים לאחד האנשים העשירים ביותר במדינה עם הון פרטי שנאמד בלא פחות מחצי מיליארד דולר. אבל אז, כמובן, כל האושר והעושר התפוצצו לו בפנים. 

ב-7 בפברואר 1985 חטפה קבוצה של פקידי ממשל מושחתים את קיקי קמרנה – חבר בקרטל גוודלחרה וסוכן חשאי של מנהל הסמים האמריקאי (DEA).

החטיפה האלימה שהתרחשה לאור יום הגיעה בתגובה לפשיטה של הרשויות על חוות המריחואנה של הקרטל והשמדתן. בכירים בארגון הפשע סימנו את קיקי בתור "השטינקר" שאחראי על הפשיטה ופעלו מיד באכזריות איומה.

גופתו של קמרנה נמצאה חודש מאוחר יותר בשטח פתוח כ-105 ק"מ מחוץ לגבולותיה של גוודלחרה, ומומחים לרפואה משפטית קבעו כי הסוכן הפדרלי הוכה למוות אחרי שגולגולתו, לסתו, אפו ועצמות הלחיים שלו היו מרוסקים לחלוטין.

עוד דווח בדוח נתיחת הגופה כי קנה הנשימה שלו היה מעוות לחלוטין והצלעות שלו קרסו אל תוך עצמן. כמו כן, הם העריכו שהמכה שהרגה אותו באופן סופי הייתה כאשר אחד התוקפים השתמש במקדחה בשביל לקדוח לו חור בראש. 

גז'ארדו טוען מאז ועד היום כי הוא לא היה מעורב ברצח של הסוכן הפדרלי – שכן העבירה שביצע לא נגדה את כל תפיסת העולם שלו. במרוצת השנים, הוא אף טען שאמר זאת לחוקרי ה-DEA אחרי שנעצר: "לקחו אותי לחקירה", סיפר סוחר הסמים המקסיקני, "ואמרתי להם מההתחלה שלא הייתי קשור לרצח של קיקי. אמרתי להם 'מי שעשה את האקט המזוויע הזה הוא אדם מופרע – ואני לא אדם מופרע'. אחר כך, אמרתי שאני משתתף בצערם".

בין אם הטענה הזו נכונה או לא, כנראה שאיש לעולם לא יידע מי רצח את קמרנה, ומה שבטוח הוא שהאקט הזה היה נקודת המפנה השנייה בחייו של גז'ארדו, יהיו כאלו שיגידו שזו הייתה ההתחלה של הסוף.

למלא את החלל של "אל פדרינו"

בתגובה לרצח של קמרנה, ה-DEA פתח ב"מבצע לאינדה" - המבצע לאיתור האחראים למעשה, וזמן קצר מאוחר יותר, שני שותפיו של גז'ארדו נעצרו על ידי הרשויות.

גז'ארדו עצמו ניצל כל קשר שנותר לו עם בכירים בממשל המקומי והצליח לחמוק מן מסוכני מנהל הסמים עד שנת 1989, אז נעצר לבסוף בביתו כשהוא לבוש בחלוק רחצה.

ביומן ארוך שכתב בזמן שהותו בבית הסוהר, גז'ארדו התייחס לרגע המעצר וטען כי אלו שהובילו את השוטרים אל מפתן ביתו היו כמה מהאנשים הקרובים ביותר אליו.

"שלושה מהם היו שוטרים שהכרתי מאז 1971 עוד כשגרתי בקוליאקן", כתב סוחר הסמים. "הם הגיעו אליי הביתה ודפקו לי בדלת עם קת הנשק שלהם. בחיים לא חשבתי שאנשים שעליהם סמכתי יותר מכל יהיו אלו שיישלחו אותי לכל כך הרבה שנים בכלא".  וכך, מיד לאחר מעצרו, גז'ארדו הורשע בעברות סחר בסמים וגם ברצח של אנריקה קמרנה, ונידון ל-37 שנות מאסר.

 

חייל קרטל (צילום: ALFREDO ESTRELLA/AFP/Getty Images)
מקסיקו: מדינה שהפכה לשדה קרב|צילום: ALFREDO ESTRELLA/AFP/Getty Images

לאחר מעצרו של גז'ארדו נחשפה לא רק רשת הפשע המסועפת של קרטל גוודלחרה, אלא גם עד כמה רשויות האכיפה במדינה היו מושחתות מן היסוד, ובימים שאחרי הפשיטה על ביתו נמלטו כ-90 קציני משטרה מהמדינה בזמן שאחרים נעצרו על ידי רשויות האכיפה הפדרליות.

היום, בגיל 74, אל פדרינו עדיין נמצא כאמור מאחורי סורג ובריח, וממש בשנה שעברה הוא עתר לבית המשפט בבקשה להמשיך ולרצות את שארית עונשו בביתו, אך השופט דחה אותה בתוקף.

במרוצת השנים מאז מעצרו, החלל שהותיר גז'ארדו בעולם התחתון של מקסיקו הפך ליריית הפתיחה במלחמה של ארגוני פשע שונים על השליטה בענף הסמים במדינה, ומאז, כמו שכולנו יודעים היום, המדינה הפכה לשדה קרב בין כנופיות וקרטלים שונים שבכל שנה שעוברת הופכים את המדינה שיכולה הייתה להיות גן עדן לגיהנום.