אברהם (אבי) אבוקרט שוחרר מכלא צלמון בסוף פברואר 2022 לאחר 18 חודשי מאסר. הוא ישב על עינוי בעלי חיים, התאכזרות אליהם והתעללות בהם. על פי כתב האישום שהוגש נגדו, אבוקרט החזיק ב-21 כלבים בפרקי זמן משתנים בשנים 2020-2014. בתקופה זו הגיע למרפאות וטרינריות שונות בצפון הארץ עם הכלבים, ובבדיקות שנערכו להם נמצא כי הם סובלים מפגיעות באיברי המין ובפי הטבעת, דימומים, נפיחות וזיהומים שנגרמו מהחדרת אצבעות וחפצים. עוד עלה מכתב האישום כי אבוקרט נתן לכלבים תרופות ללא הכשרה מתאימה, ובהזדמנות אחת השתמש בכ-50 סיכות שדכן ובדבק מהיר כדי לסגור חתך מניתוח בעורה של כלבה ללא כל ציוד רפואי מתאים.
אחד מסעיפי גזר הדין שניתן לאבוקרט התייחס לאופי העבירות ולנסיבות ביצוען, ואסר עליו להחזיק בעלי חיים לתקופה של עשר שנים. הוא ניסה לערער על הסעיף המדובר, אך ערעורו נדחה. "אבוקרט אינו רואה צורך בטיפול בבעיות ההתנהגות שלו, אינו ער לכך שהתנהגותו אינה נורמטיבית אלא פלילית, אינו מוכן להכיר בכשלים החוזרים ונשנים בהתנהגותו, ממזער מחומרת מעשיו, טוען לרדיפה ומטיל את האשם לפתחם של וטרינרים שונים ורדיפה מערכתית", נימק בית המשפט. "הסיכון להישנות העבירות גבוה, ועמו גובר משקלם של שיקולי הרתעת המערער". במילים אחרות, בית המשפט האמין שאבוקרט עלול לשוב ולפגוע בכלבים.
"שוטר התקשר אליי ואמר שהכלב אצלו", מספר פנחס בוחניק, הבעלים של אביצ'י. "ירדתי לניידת וראיתי את הכלב כבוי, בקושי מצליח ללכת. הווטרינר נאלץ להרדים אותו רק כדי למדוד לו חום"
שלוש שנים עברו מאז. אבוקרט מתגורר כיום בצפת; הוא רווק שמתקיים מקצבת ביטוח לאומי, ועל פי הרשויות אינו מחזיק בכלבים משלו. אבל על פי החשד הוא מצא דרכים חדשות לממש את הדחפים שלו, שבית המשפט הגדיר באחד מהדיונים בעניינו כ"אובססיביות חולנית".
בערב יום רביעי שעבר, רגע לפני שהלך לישון, פתח פנחס בוחניק את החלון הפונה לחצר ביתו. הוא קרא לאביצ'י, הכלב שלו, שייכנס לשבת בסלון. "הכלב לא הגיב, אז יצאתי החוצה וראיתי שהוא גם לא בגינה", מספר השבוע בוחניק. " צעקתי את השם שלו ושרקתי לעברו, הוא תמיד רץ אליי בשמחה כשהוא שומע אותי, אבל הוא לא בא. אחרי כמה דקות הבחנתי שהשער האחורי של הגינה פתוח".
בוחניק בדק מיד את מצלמות האבטחה המתעדות את חצר הבית. "הרצתי אחורה את התיעוד וראיתי דמות של גבר", הוא משחזר. "רואים שהאיש הזה עומד מחוץ לגדר, משחיל את היד ומלטף את אביצ'י במשך תשע דקות. אחר כך רואים אותו מוציא משהו מהתיק, כנראה עצם או חטיפים לכלבים, וזורק לעבר אביצ'י. אחרי כמה פעמים כאלה הגבר פותח את השער, מוביל את אביצ'י החוצה בעזרת חטיפים, וממשיך לפתות אותו עם חטיפים עד שהם מתרחקים ונעלמים. כשהסתכלתי על הסרטון בפעם השנייה עשיתי תקריב על הפנים של הגבר, וישר זיהיתי את אברהם אבוקרט".
רס"ם וסאם מרעי: "החלון האחורי בדירה של אבוקרט נפתח והכלב, אביצ'י, הושלך החוצה. רק אז אבוקרט פתח את הדלת הראשית. הוא קיבל את פנינו כשלגופו חלוק בלבד ואמר שבדיוק התקלח"
בוחניק, שמתגורר לא רחוק מאבוקרט, מכיר את המוניטין של האיש; בצפת מזהירים בעלי כלבים כבר שנים לשמור ממנו מרחק. "מיד הבנתי שהוא גנב לי את הכלב, ושהכלב שלי בסכנה", הוא אומר.
ללא דיחוי פנה בוחניק למשטרה, ובתוך פחות משעה כבר עמדו שוטרים מתחנת צפת בפתח דירתו של אבוקרט. "דפקנו בדלת והוא לא הסכים לפתוח את הדלת, אז התקשרנו אליו ושמענו שהצלצול של הטלפון הוא נביחות של כלב, אבל הוא עדיין לא פתח", מספר רס"ם וסאם מרעי, שנכח באירוע. "פתאום ראינו שהחלון האחורי בדירה נפתח והכלב, אביצ'י, מושלך ממנו החוצה. השוטר שהיה איתי אסף אותו, ורק אז אבוקרט פתח את הדלת הראשית. הוא קיבל את פנינו כשלגופו חלוק בלבד, הוא אמר שהוא בדיוק סיים להתקלח".
מה הוא סיפר על אביצ'י?
"הוא הכחיש כל קשר אליו. הוא אמר שלא היה אצלו שום כלב, שהוא לא שחרר שום כלב, שהוא לא יודע במה מדובר ושאנחנו סתם נטפלים אליו. הוא לא ידע שראינו אותו משליך את הכלב מהחלון, ובכל מקרה היה ברור שמבחינתו הוא לא ביצע שום עבירה".
אני אדקור אותו בסכינים
בנסיבות שאינן ידועות, אבוקרט בן ה-40 ננטש על ידי משפחתו כשהיה פעוט. הוא גדל בפנימיות ובמשפחות אומנה שונות, ואנשים שמכירים אותו מאמינים שחוויית הנטישה שחווה בגיל צעיר הובילה אותו לאמץ כלבים נטושים ופגועים מתוך כוונה לטפל בהם ולהפיג בעזרתם את תחושת הבדידות שליוותה אותו בחייו. "הוא לא מסתיר את האהבה הגדולה שלו לכלבים", מספר מכר של אבוקרט. "הוא ישן איתם במיטה ומתקלח איתם כל ערב, הוא לא רואה בזה בעיה".
אבוקרט מכחיש באופן עקבי את האישומים נגדו ומעולם לא התוודה על משיכה לבעלי חיים, אבל כשנחקר במשטרה ב-2020 הודה שהכלבים "גורמים לי זקפה כשהם מתחככים בי"
אלא שכבר לפני 12 שנה צצו סימני אזהרה באשר לאופן הטיפול של אבוקרט בכלבים שלו. בסוף 2013 הגיעו לביתו עובדת רווחה, נציג של השירותים הווטרינריים ושוטר, והוציאו מהבית שמונה כלבים מוזנחים לצורך קבלת טיפול ואוכל. כשנודע לאבוקרט על הוצאת הכלבים הוא איים על עובדת הרווחה, מי שראה כאחראית לאירוע: "כל מי שהייתה לו נגיעה לפריצת הבית אני אדקור אותו בסכינים... אני אלך עם פח דלק ואשרוף להם את התחת... אני יכול לפוצץ את ה*** של השכן עוד לפני שהוא יקרא למשטרה". העובדת הגישה תלונה, ואבוקרט הורשע בעבירות איומים וריצה שלושה חודשי מאסר. באותה שנה ריצה גם חודשיים מאסר בגין החזקת סכין, וכעבור כשנה ריצה שבעה חודשים לאחר שאיים על הווטרינר העירוני של צפת שיפגע במשפחתו. ב-2016 הורשע בעבירות של תקיפה ואיומים לאחר סכסוך שכנים, ונידון לשמונה חודשים.
בינואר אותה שנה הגיע אבוקרט עם כלבה בשם עזית לטיפול אצל וטרינר בצפת. הכלבה דיממה מאיבר המין, ואבוקרט הסביר שהדימום נגרם מהמלטה; לדבריו נולדו לה זמן קצר קודם לכן עשרה גורים, וכולם מתו. למחרת עברה עזית עיקור, וכתוצאה מכך נותר בבטנה חתך, שעבר תפירה. אלא שלפי כתב האישום שהוגש נגדו ב-2020, מספר ימים לאחר מכן החליט אבוקרט "לסגור" את החתך. הוא עשה זאת באמצעות שדכן ודבק מהיר, ללא חומרי הרדמה או משככי כאבים.
הדעת אינה תופסת את המעשים של אבוקרט או את המניע להם, על אחת כמה וכמה מצדו של אדם שרואה בעצמו אוהב כלבים – ואולי דווקא כאן טמון ההסבר למעשיו, מפני שכמו אהבה בין בני אדם, גם אהבת בעלי חיים יכולה ללבוש צורה מעוותת.
באוגוסט הורשע מגיש ב-BBC לשעבר, ד"ר אדם בריטון, בעינוי וניצול מיני של יותר מ-42 בעלי חיים בחווה שלו. בריטון, פעיל זכויות בעלי חיים, צילם את עצמו אונס ומענה עשרות כלבים
משיכה מינית לבעלי חיים היא פראפיליה - מה שמכונה "סטייה מינית" - שבה אדם נמשך לבעלי חיים ולא (או לא רק) לבני אדם. הפראפיליה הספציפית הזו נקראת זואופיליה, והיא משויכת לעתים להפרעות נפשיות או לקשיים ביצירת קשרים אינטימיים עם בני אדם, אך במדריך האבחון של האיגוד הפסיכיאטרי האמריקאי (DSM-5) היא לא מוגדרת כהפרעה נפשית בפני עצמה. לעתים מובילה הזואופיליה לקיום יחסי מין בפועל עם בעל חיים, משכב בהמה. אבי אבוקרט מכחיש באופן עקבי את האישומים נגדו ומעולם לא התוודה על משיכה לבעלי חיים או על קיום יחסי מין איתם, אבל כשנחקר במשטרה ב-2020 הודה שהכלבים "גורמים לי זקפה כשהם מתחככים בי". בבית המשפט הודה שאונן בנוכחות כלבים, אך לא קשר עצמו למעשי התעללות.
בחוות דעת פסיכיאטרית נקבע שאבוקרט אחראי למעשיו וכשיר לעמוד לדין, וגם כי "פעל מתוך מניעים סדיסטיים שמאפיינים את אישיותו". על פי כתב האישום נגדו, באותה שנה שביצע בה את הניתוח המזוויע בכלבה עזית פגע גם בכלבה בשם הודינה. על פי המתואר הוא נכנס איתה למקלחת, ושם החדיר חלק מאצבעו לתוך איבר מינה. כשהודינה נבחה במחאה, אבוקרט פתח את זרם המים במקלחת והתיז לתוך פי הטבעת שלה מים בעוצמה גבוהה. במקרה אחר, על פי הודאתו, שפשף באגרסיביות את איבר המין של גורה שהייתה ברשותו. מספר פעמים נצפה כשהחזיק כלבים בתנאי צחנה וזוהמה, ויצא איתם לטיולים כשהם קשורים לאופניים חשמליים ולצווארם קולר חנק.
משיכה ואלימות אינן סותרות זו את זו; המיניות האנושית, וכך גם הפשיעה האנושית, מלאות מקרים שבהם השתיים נשזרו זו בזו. אבל בעוד לנפגעים אנושיים של אלימות מינית יש קול ויש גם מי שיתייצב להגנתם, מצבם של בעלי החיים שונה לגמרי – ובארץ אין אפילו חוק שמגן עליהם. אומנם קיום מגע מיני עם בעלי חיים הוגדר בעבר כעבירה שעונשה עד עשר שנות מאסר, אלא שבשנת 1988 – כחלק מתיקון חוק העונשין – בוטלה ההגדרה הזו. מאז ועד היום לא טרח המחוקק לקבוע כי מעשים כאלה אסורים בישראל.
הוא לא הפסיק לשאול על הכלבים
באוקטובר 2020 נחשפו בתוכנית "הצינור" דיווחים על כך שאבוקרט מתעלל בעשרות הכלבים שברשותו. בעקבות שידור התוכנית הוא נעצר, נלקח לחקירה, ובסופה הוחלט בחטיבת התביעות המשטרתית להגיש נגדו כתב אישום חסר תקדים בגין מעשי התעללות קשה בעשרות כלבים, חלקם "בעלי אופי מיני".
בישראל הורשע עד היום רק אדם אחד בקיום מגע מיני עם בעלי חיים. זה היה ניצול השואה פרדי (אלפרד) שטויר, שבשנות ה-60 הורשע בסעיף זה לצד סעיפי אינוס, מעשים מגונים ובעילת גופות
רפ"ק זיוה לדרמן הייתה התובעת בתיק אבוקרט. זה לא היה התיק הראשון שניהלה כתובעת איכות הסביבה ולא המקרה הראשון בטיפולה שעסק בהתעללות בבעלי חיים, אבל הוא היה חריג בממדיו, בתוכנו ובדפוס הפעולה החריג של הנאשם. "אבוקרט החזיק עשרות כלבים במשך שנים, הוא היה מוכר לכל מערך הווטרינריה בצפון", מספרת השבוע לדרמן. "לאורך שנים הוגשו נגדו מספר תלונות, אבל הן נסגרו כי לא היו ראיות מספקות לכך שהוא התעלל בכלבים שברשותו".
מה היו הקשיים הראייתיים?
"מטבע הדברים, בתיקי התעללות בבעלי חיים אין מתלונן או מתלוננת. אם האירועים לא מצולמים ואם אין עדי ראייה, יש קושי להוכיח שנעשתה עבירה".
מה היה במקרה הזה?
"בחקירה עלה שאבוקרט ביקר עם הכלבים במרפאות וטרינריות, בכל פעם בטענה זהה של דימום ונפיחות באזור איברי המין. הוא מעולם לא ביקר באותה מרפאה פעמיים, להערכתי כי הוא חישב סיכונים. הוא עשה הכל כדי שלא יעלו עליו".
ובכל זאת הוחלט להגיש כתב אישום.
"ראינו שמדובר בשיטת ביצוע, בסדרתיות. הוא היה מבצע אקטים מיניים בכלבים שהוא החזיק, וכשזה הגיע למצב רפואי חמור הוא לקח אותם לטיפול".
הוא לא הודה בעבירות.
"לא, הוא אמר שהוא אוהב את הכלבים ושהוא לעולם לא יפגע בהם. גם בחקירות וגם בדיוני המעצר הוא לא הפסיק לשאול עליהם, מה איתם ומי שומר עליהם".
מה חשבת על האמירות האלה?
"אני מאמינה שהוא אוהב אותם, ושהוא באמת מאמין שמה שהוא עושה זה בסדר. זה חלק מתפיסת העולם המעוותת שלו. בגלל שהוא הכחיש את ביצוע העבירות, הוא גם לא קיבל שום הליך טיפולי ושיקומי. כבר אז האמנתי שהוא יחזור לסורו אחרי שישוחרר".
שלוש שנים עברו מאז סיים אבוקרט לרצות את עונשו ועד שנעצר שוב בחשד להתעללות באביצ'י. "הוא תמיד היה כלב קופצני, שמח, מתלטף", מספר בוחניק על הרועה הבלגי המעורב שלו. "הוא בן 7 אבל מתנהג כמו גור, כולם בשכונה מכירים אותו ואוהבים אותו".
מה בדיוק ידעת על אבוקרט כמי שמתגורר בקרבתו?
"לא הכרתי אותו באופן אישי. ראיתי אותו מסתובב ברחובות, שמעתי עליו, ידעתי שהוא היה בכלא, אבל לא היה בינינו שום קשר".
בליל יום רביעי, שעה לאחר שפנה בוחניק למשטרה, נודע לו שאביצ'י בידיים טובות. "השוטר התקשר אליי ואמר שהכלב אצלו", הוא מספר. "הייתי מאושר, ירדתי לכיוון הניידת, וראיתי את הכלב שלי יושב בלי קולר, כבוי, מבט עצוב בעיניים. כשהוא ירד מהניידת הוא בקושי הצליח ללכת ולא הצליח לעשות צרכים. בבית הוא לא אכל ולא שתה, רק ליקק לעצמו את פי הטבעת. עדכנתי את השוטר ובבוקר כבר הלכנו לווטרינר".
הבדיקה נמשכה קרוב לשעתיים. "ברגע שהווטרינר התקרב לישבן שלו, אביצ'י התחיל לבכות בצורה שמאוד לא אופיינית לו", אומר בוחניק. "הווטרינר נאלץ להרדים אותו כדי למדוד לו חום". לאחר סדרת בדיקות וצילומים אבחן הווטרינר, ד"ר עמאר חליחל, כי גוף זר הוחדר לפי הטבעת של הכלב.
רס"ב טירן גבריאל: "אבוקרט עשה רושם של אדם נורמטיבי לחלוטין, אדם שמכיר את החוק. על חלק מהשאלות שלנו הוא השיב ועל חלק סירב לענות, הוא ידע בדיוק מה נכון לו להגיד ומה לא"
"הלב שלי נשבר", מספר בוחניק. "אני מסתכל על הכלב ומרגיש שהוא פגוע, שהוא מאוכזב שלא הייתי שם כדי להציל אותו". את האבחנה הווטרינרית הוא העביר למשטרה, ובתוך מספר שעות היא הגיעה שוב לפתח ביתו של אבוקרט. "הוא המשיך להכחיש בתוקף", מספר רס"ב טירן גבריאל, חוקר בתחנת צפת. "בחקירה הוא עשה רושם של אדם נורמטיבי לחלוטין, אדם שמכיר את החוק. על חלק מהשאלות שלנו הוא השיב ועל חלק סירב לענות, הוא ידע בדיוק מה נכון לו להגיד ומה לא".
את הידע שהפגין אבוקרט מול חוקרי המשטרה הוא רכש בסיבוב הקודם, ב-2020. לאחר שהוגש נגדו כתב האישום הודיע שהוא מסרב לקבל ייצוג משפטי; במהלך המשפט מונו לו מספר סנגורים, אך פעם אחר פעם טען אבוקרט שהם "לא מספיק טובים" בשביל לייצג אותו ופיטר אותם. בסופו של דבר הוא הורשע בחמש עבירות של עינוי, התאכזרות והתעללות, החזקת בעלי חיים בלי לספק את צרכי מחייתם, לדאוג לבריאותם ולמנוע התעללות בהם, אי-מתן טיפול לבעל חיים חולה, החזקת בעלי חיים במתחם מלוכלך בהפרשות גוף ופסולת, וקשירת בעלי חיים.
מאסר קצר וישחררו אותו
בכתב האישום נגד אבוקרט לא הוזכרו משכב בהמה או זואופיליה. גם אם היו חשדות כאלה, המצב החוקי בישראל אינו מאפשר לפעול משפטית בעניין. במקומות אחרים בעולם קיימת ענישה על משכב בהמה, שחומרתה משתנה באופן משמעותי ממדינה למדינה, מה שמשקף פערים בחקיקה, בגישה התרבותית ובאכיפה; ברוב מדינות ארה"ב חל איסור על משכב בהמה, והעונשים נעים בין חודשי כליאה ספורים למאסר של יותר מ-20 שנה. בבריטניה הופחת העונש המרבי לשנתיים מאסר ב-2003.
"סעיף החוק שעוסק בהתעללות בבעלי חיים בישראל הוא מאוד רחב, אבל הוא לא כולל התייחסות לקיום מגע מיני", אומרת רפ"ק לדרמן. "אם היה בחוק סעיף של עבירות מין, היינו נמצאים בעולם ענישה אחר ואולי גם היינו יכולים לפקח על הנאשם. במצב היום, כשאדם מסיים לרצות את עונשו לאחר שהתעלל בבעלי חיים, הוא חוזר להיות אזרח מן השורה. הסנקציה היחידה היא שאסור לו להחזיק בעלי חיים ברישיון, והפיקוח מתבצע על ידי הרשות הווטרינרית. מעבר לזה אין פיקוח, בוודאי לא כמו על עברייני מין".
רפ"ק זיוה לדרמן, מי שהייתה התובעת בתיק אבוקרט: "אני מאמינה שהוא אוהב את הכלבים כמו שאמר, ושהוא מאמין שמה שהוא עושה זה בסדר. זה חלק מתפיסת העולם המעוותת שלו"
בישראל הורשע עד היום רק אדם אחד בקיום מגע מיני עם בעלי חיים. זה היה ניצול השואה פרדי (אלפרד) שטויר, שבשנות ה-60 הורשע בסעיף זה לצד סעיפי אינוס, מעשים מגונים ובעילת גופות. בעולם עשתה כותרות באוגוסט האחרון הרשעתו של מגיש ב-BBC לשעבר, ד"ר אדם בריטון, שהודה ב-56 עבירות הקשורות בעינוי וניצול מיני של יותר מ-42 בעלי חיים בחווה שלו. בריטון, שבנה לעצמו מוניטין כפעיל זכויות בעלי החיים וכמומחה לתנינים, נשלח למאסר של עשור לאחר שנחשף כי צילם עצמו במשך שנים כשהוא אונס ומענה עשרות כלבים.
בשבוע האחרון נחשפו בישראל שני מעשי התעללות קשה בחתולים: באחד מהם השליך נער בן 17 גור חתולים מגג בניין בפסגת זאב בירושלים לקול צחוקם של חבריו, שתיעדו את האירוע; במקרה השני תיעדו מצלמות אבטחה בטירת כרמל אדם שריסק את ראשו של חתול על מדרכה ליד חנות למוצרי בעלי חיים. כשדברים כאלה קורים פעמיים בשבוע, מי יכול להתחייב שאבוקרט הוא האדם היחיד בארץ שלפגיעה שלו בבעלי חיים יש היבט מיני?
ב-1994 חוקק בישראל חוק צער בעלי חיים. הוא נפתח במילים "לא יענה אדם בעל חיים, לא יתאכזר אליו ולא יתעלל בו בדרך כלשהי", וקובע שלוש שנות מאסר לפוגע בבעל חיים. בנסיבות מחמירות – ארבע שנות מאסר. אלא שהשבוע חשפה אורלי וילנאי ב"הארץ" מספר דוגמאות של ענישה בפועל, למשל עבודות שירות על דקירת כלב של בת משפחה כדי להפחידה; עבודות שירות וקנס של 5,000 שקל על הריגת כלב משוטט באלימות, באמצעות פנס; ועבודות שירות וקנס על קשירת רגלו של כלב למכונית ונסיעה בה כך עד שמת.
ביום חמישי שעבר נעצר אבוקרט - תחילה בחשד לגניבה של אביצ'י, ולאחר מכן בחשד להתעללות מינית בו. מאז בוצעו מספר פעולות חקירה, והוחלט להאריך את מעצרו עד למחר (שישי). "אנחנו מקווים שעכשיו נוכל להוכיח שהוא ביצע אינוס בכלב", אומר גורם במשטרה, "אבל לצערי אני לא אופטימי לגבי האפשרות להרשיע אותו כעבריין מין, כי אני יודע שגם אם נמצא את כל הראיות לעבירה הזו, לבית המשפט לא יהיה מה לעשות. ייתנו לו מאסר קצר וישחררו אותו. אבל האיש הזה מסוכן, וכל זמן שהוא בחוץ, כלבים נמצאים בסכנה".
עד לשעה זו לא התקבלה תגובה מטעמו של אברהם אבוקרט. תגובה כזו תפורסם אם וכאשר תתקבל