"אין לי צורך למלא לוטו בישראל. ממש לא. אני בא לפה כדי להוכיח את חפותי. להילחם על השם הטוב שלי. אני לא בגיל של לעבוד בישראל", כך אומר בראיון בלעדי ל-mako סטפן מנדל, האיש שזכה 14 פעמים בלוטו, לאחר שבשבוע שעבר אישר בית המשפט לאפשר לו לחזור לישראל על מנת לנהל משפט חוזר בעניינו.
מנדל, בן 80, ניצול שואה ומתמטיקאי במקצועו המתגורר כיום באי וונואטו שבאוקיינוס השקט, נמלט מישראל לפני כ-17 שנה לאחר שהוגש נגדו כתב אישום לבית המשפט. הוא הורשע ונדון לעשרה חודשי מאסר בפועל ולקנס כספי של 100 אלף שקל.
מנדל פיתח שיטה מיוחדת שבזכותה זכה פעמים רבות בפרסים הגדולים בלוטו וגרף לכיסיו מיליוני דולרים. כדי לממן את השיטה הוא שכנע מספר משקיעים להשקיע מיליוני שקלים בפיתוח מערכות אוטומטיות למילוי טפסי לוטו. בשנת 2016 הוצא נגדו צו מעצר בינלאומי.
סיפורו של מנדל ריגש ישראלים רבים, ובשבוע שעבר שופט בית המשפט העליון דן בעתירה שהגיש באמצעות עו"ד אלון אייזנברג לערוך לו משפט חוזר. מנדל טען באמצעות פרקליטו כי ההחלטה להעמידו לדין פלילי נבעה משיקולים פסולים וניגודי עניינים.
השופט חנן מלצר נתן פתח למנדל לחזור לישראל כאשר קבע, כי במידה ויגיע לארץ הוא לא ישהה במעצר 30 יום ובזמן הזה הוא יוכל להגיש בקשה מפורטת למשפט חוזר. השופט מתח ביקורת על כך שמנדל נשפט שלא בפניו.
"אני אסיר תודה לשופט חנן מלצר על ההחלטה האמיצה שקיבל", אומר מנדל.
"זה בהחלט היה תיקון סטייה מהחוק. אבל אני עדיין לא פותח שמפניות ולא חוגג. ההחלטה של השופט מעלה שאלות יותר מאשר תשובות, למשל שגזר הדין ניתן בהעדרי היה בלתי חוקי וגם יש שאלה האם צו המעצר שהוצא נגדי לא חוקי. חוץ מזה, איך אגיע לישראל? היות ועדיין אין טיסות ישירות מוונואטו לישראל עלולים לעצור אותי בדרך".
לדבריו, החלטת השופט נותנת לו פתח לתקווה, אבל יש לו עוד כמה עניינים להסדיר לפני שיינחת בארץ. "אני מתרגש מאוד מהאפשרות לחזור לישראל. יש לי פה אחים, אחיינים ואחייניות, משפחה גדולה", מספר מנדל.
"במשך כל השנים היה קשה מאוד לי ולאשתי לא לבקר אותם בארץ. היא החליטה להצטרף אליי כדי שלא אהיה לבד", מציין מנדל. "עד תחילת 2016 (אז הוצא נגדו צו מעצר בינלאומי) יכולנו אני ואשתי לטייל בכל העולם אך לא בישראל. כל הנסיעות נפסקו. שכרתי את עו"ד אלון אייזנברג והתחלנו לפעול בעניין".
לדברי מנדל בריאותו טובה, אבל יש עוד שני נושאים אישייים ודחופים שמאלצים אותו לעזוב את האי האקזוטי ולחזור לישראל. "זה קשה מאוד לחיות 17 שנה רחוק מישראל באי מבודד", הוא מתאר. "זה אמנם חלק מקסים בעולם וקל מאוד להתיידד עם אנשים. יש לנו כאן כמה חברים מיוחדים אבל זה לא אותו דבר עם מערכות יחסים שנוצרות בגיל מתקדם".
לדבריו, הוא חש שעשו לו עוול כאשר העמידו אותו לדין על לא עוול בכפו. "בהחלט הרגשתי שעשו אותי שעיר לעזאזל היחיד שנרדף עד קצה העולם. כל הפרשה הזו הייתה מושחתת מההתחלה ועד הסוף", הוא קובע. "הורשעתי ללא ראייה אחת נגדי, כפח שהצהיר השופט רוזן שש פעמים במהלך המשפט, שלא לדבר על כך שנעצרתי באופן בלתי חוקי פעמיים ביום אחד. באתר שלי אפשר לראות את ההוכחות לכך שאני חף מפשע".
לשאלה האם במידה ויחזור לישראל הוא מתכוון למלא טופס לוטו מתוך תקווה לזכות בפרס הראשון השיב מנדל: "הלוטו בישראל אינו מספיק גדול ולכן אינו בר קיימא בגלל המיסים".
עו"ד אלון אייזנברג, שמייצג את מנדל, הצטרף לשבחים וטען כי החלטתו של השופט מלצר אמיצה מאוד. "כשקוראים ורואים את סטפן מנדל זה נשמע קסום, נוצץ וזוהר, אבל זאת אשליה - אם אתה בכלוב כל כך הרבה שנים, לא משנה כמה הוא יפה זה עדיין כלוב", מסביר אייזנברג.
"מר מנדל כמעט בן 80, ניצול שואה, תקוע על אי נידח, רחוק רחוק מילדיו ונכדיו עם שירותי רפואה ברמה של מדינת עולם שלישי - כל הכסף שבעולם לא שווה כלום. כמי שמלווה את מר מנדל מזה כשנתיים ומכיר כל פרט בחומר הראיות, ברור לי שהטעות הכי גדולה שמר מנדל עשה בחייו היתה שהוא פחד בזמנו לעמוד למשפט בישראל ולספר את גרסתו לשופט", הוסיף אייזנברג.
"במסגרת הבקשה למשפט חוזר שהגשתי לבית המשפט העליון הצגתי ראיות חדשות, המוכיחות, בין היתר, כי מר מנדל פעל לאורך כל הדרך בהתאם לייעוץ משפטי של שלושה עורכי דין שונים בלי לנסות להטעות, להסתיר או לפעול בניגוד לדין - ראיות שלצערי לא הוצגו בזמנו לשופט שדן אותו למאסר שלא בפניו, ראיות שבכוחן להביא להיפוך תוצאה. החלטת השופט מלצר היא דרמטית ואמיצה בהיבט המשפטי שלה ובוודאי האנושי שכן הלכה למעשה היא קובעת שגזר הדין שניתן על ידי השופט רוזן בשנת 2004 ניתן בניגוד לחוק ובכך מאפשרת לסטפן מנדל לחזור ארצה לאחר 15 שנים ולהתמודד עם האתגר המשפטי להוכחת חפותו מבלי שייעצר בעקבות צו מעצר הבינלאומי שריחף מעל לראשו".