גלות זמנית

סגירת התיק נגד עומר אצילי ודור מיכה כמובן לא אומרת שהם לא שכבו עם נערות צעירות שהעריצו אותם; לא הופכת את המעשה שלהם לפחות מטונף; ולא עושה אותם ליונים צחורות. מדובר בשני גברים, מפורסמים, שניצלו את מעמדם כדי לשכב עם תלמידות תיכון. זה הסיפור.

חוסר האשמה בגינה נסגר התיק היה די צפוי. אצילי ומיכה לא היו צריכים הרבה כדי להוכיח שלא הייתה להם יכולת לדעת שהנערות הן מתחת לגיל ההסכמה. אבל גם אם חשבו שהן בנות 17-18 - הם עדיין צריכים לקבל כרטיס אדום ברמה המוסרית.

באורח פלא, גם אצילי וגם מיכה מצאו את עצמם בקבוצות מקפריסין. קרוב לבית, קרוב ללב, קרוב לסט הערכים של צעירים ישראלים שמבלים באי השכן. זו תהיה ככל הנראה גלות זמנית בלבד. עוד שנה או שנתיים לא תהיה בעיה לקבוצה ישראלית להיתמם ולהגיד "מה אתם רוצים? הם לא עברו עבירה פלילית". את הסטנדרט הערכי שהציב בעלי מכבי ת"א מיץ' גולדהאר יהיה הרבה יותר קל לנפנף עם תיק סגור. אל חשש - אנחנו נהיה כאן כדי להזכיר: מי שמחתים את אצילי ומיכה - מכתים את עצמו.

פרסי האקדמיה

ואם כבר ערכים: בית"ר ירושלים השיקה אקדמיה לכדורגל במיאמי שבפלורידה. הקבוצה הישראלית הראשונה שעושה מהלך כזה בחו"ל. כפיים. אלא שעיון מדוקדק יותר בסיפור מראה שבין פתיחת האקדמיה לכדורגל, לבין, ובכן, כדורגל, קיים קשר רופף בלבד. לדת וליהדות, לעומת זאת - יש קשר הדוק הרבה יותר.

האקדמיה הוקמה ביוזמתם של דניאל ומנחם בן שימול לזכרו של אחיהם, שלום, נער בן 17 ממיאמי שנהרג בתאונת דרכים. שלום, כך נכתב בהודעה, הקפיד לעלות למשחקים עם כיפה על ראשו, "גם לעיתים כשהתמודד עם תגובות אנטישמיות".

בעלי בית"ר משה חוגג אמר שהקבוצה שמחה להיות חלק מפרויקט ההנצחה, וש"בית״ר פותחת את שעריה ומגיעה עד למיאמי, כדי להעביר את הערכים שלנו". אף מילה על כדורגל, כן? מהם אותם ערכים? לא ברור. האם יש לבית"ר ערכים? לא ברור. כלומר חוץ מהערך של לא להחתים שחקן ערבי. אולי חוגג רואה ערך בלפטר מאמן שמלכתחילה לא היה אמור להיות מוחתם, ועוד לפני המחזור הראשון של הליגה.

חוגג הוא אדם מאמין, מאמין עד כדי כך שחיפש אישור מהרבנים כדי להחתים את עומר אצילי ודור מיכה. בית"ר היא קבוצה שמכבדת את הדת היהודית ולא מארחת משחקי בית בשבת כבר כמה שנים. היא טרחה גם לציין זאת במסמך ההשקה, ומשום כך "מתחברת בצורה נהדרת לקהילה, שמכבדת את שמירת השבת והמסורת היהודית". אף מילה על כדורגל, כן?

ואם מישהו חשב בכל זאת שיש איזשהו קשר רופף לענף, הגיע האח דניאל והבהיר: "בחרנו את בית"ר ירושלים כפרטנר בגלל שמדובר במועדון כדורגל מקצועני שאינו משחק בשבת". אף מילה על כדורגל, כן?

פה קבור הכלב. שמירת השבת, זה הדבר החשוב היחיד לחבר'ה ממיאמי. זה לגיטימי, אבל באותה מידה הם היו יכולים לבחור קבוצה אחרת, כל עוד הייתה שומרת שבת. אז לפני שבבית"ר מתגאים כל כך בייצוא היכולות המקצועיות שלהם ובהכשרת דור אמריקאי-יהודי צעיר שאולי בעתיד יעלה לארץ וישתלב בנבחרת הלאומית - כדאי שיזכרו שלכל הסיפור הזה, א-י-ן  ש-ו-ם  ק-ש-ר  ל-כ-ד-ו-ר-ג-ל.

במילים אחרות: עושה רושם שבאקדמיה הזו ילמדו מה זו הבדלה לפני שילמדו מה זה נבדל.

נערי שובה אלי

כתב גלי צה"ל פרסם בתחילת השבוע שערן זהבי סיכם על חזרה למכבי תל אביב תמורת מיליון יורו, והצית את דמיונים של אלפים (וגם את הרשת). אוהדים אשכרה צבטו את עצמם כדי לוודא שהם לא חולמים. פנטזיה על ליגת האלופות התחילה להירקם. מקדשים עזובים מורקו ונצבעו מחדש. הנער האבוד שב הביתה, המלך חוזר.

אוקיי זה לא קורה. לא כרגע לפחות. זהבי, על פניו, קרוב יותר לחתימה בפנרבחצ'ה הטורקית מאשר במכבי. ועל פניו אין לו שום סיבה לחזור למכבי בשלב הזה. הרי כל עוד היא לא עלתה לשלב בתים כלשהו באירופה, מה יש לו לחפש כאן? עוד אליפות מקומית? מכבי הסתדרה בארץ בלעדיו בשנתיים האחרונות. זהבי יגיע, אם יגיע, רק אם יוכל להפגין את כישוריו בזירה האירופית.

אבל בינתיים הוא חזר לארץ לצרכי הנבחרת, היישר לבידוד בבית בסביון, וכמי שמורם מעם - ערך מסיבה המונית ורועשת כמיטב המסורת של הסלבס בתקופת הקורונה. לשכנים זה לא בא כל כך טוב, והם התלוננו למשטרה על הרעש. בטח אוהדי הפועל. המשטרה נתנה לזהבי קנס, הוא התעטש ויצאו לו שטרות של 200 מהאף.

לטענתו של זהבי ההתאחדות לכדורגל אישרה לו לקיים את המסיבה, אבל במשרד הבריאות הבהירו שהשחקן חויב בבידוד מלא, למעט יציאה למשחקים. בכל זאת, האיש נחת היישר מסין מולדת הקורונה, ואם זה היחס שאל כמוהו מקבל בארץ - באמת שאין לו שום סיבה לחזור.