5. מדינת תל אביב
הטור הזה יתפצל לשני חלקים: חלק אחד מושקע, מנומק, מהוקצע, ראוי לפרסום בפלטפורמה מכובדת שכזו, וחלק שני למטה מבינוני, מוזנח, עילג קצת, ראוי לפרסום אולי בפלאיירים שמניחים בתיבות הדואר (אחסוך לכם את הטוקבק "מתי מתחיל החלק הטוב"?).
אחרי שהטיהור והמהפכה שעברה מכבי תל אביב בתחילת העונה הזו הסתיימו בקול ענות חלושה עם אובדן גביע המדינה, אי עלייה להצלבה ביורוליג, תצוגות מבישות על המגרש וחשש לגורל האליפות זו השנה הרביעית ברציפות, הודיעו במועדון אחרי סיעור מוחות (שאני יכול רק לתאר לעצמי שכלל שורת דיונים מתישים, תחקיר מעמיק, בחינת תרחישים שונים, התייעצות עם גורמים חיצוניים ומחשבה לטווח ארוך) על פיצול הקבוצה והקמת שתי קבוצות נפרדות לקראת העונה הבאה: סגל א' ישחק במסגרת היורוליג ויכלול זרים איכותיים ורק את הישראלים הבכירים ביותר; וסגל ב' שישחק בליגה המקומית ויכלול 3 זרים על גבול הסבירים ותשעה ישראלים שעוד אין לדעת מהיכן ילוקטו. לכל קבוצה יהיה מאמן שונה. הרי לכם הכרזת העצמאות של מדינת (מכבי) תל אביב.
הסיבות למהלך נפרסו על פני למעלה מאלף מילים באתר הרשמי. אמ;לק: אכלו לי, שתו לי. במכבי מלינים על החוק הרוסי שמחייב שני ישראלים על המגרש בכל רגע נתון, על הגבלת כמות הזרים שיכולים להיות רשומים לכל משחק (והמועד שבו יש להודיע מי הזרים שישחקו במשחק הקרוב), על הכרעת האליפות בשיטת פיינל פור, על פגיעה בהכנסות, וכן טוענים שם שהמגבלות הללו מייצרים מצב בלתי אפשרי לקיים קבוצה תחרותית באירופה.
זה חייב להיות ה"תחזיקו אותי" הכי מטומטם בהיסטוריה. הרי אם כל החוקים החדשים בארץ נועדו לפגוע בקבוצה כדי שלא תיקח 80 אליפויות ברצף, הרי שהמהלך הזה, שיגרום לקבוצת הליגה של מכבי להיראות כמו ליגה למקומות עבודה, רק משרת לכאורה את אינטרס התחרותיות של מנהלת הליגה. מי יהיה עד כדי כך פתי וכסיל גמור כדי להיבהל מהאיום הזה? מנהלת הליגה כמובן, זה מי. "אף אחד לא ייתן למכבי תל אביב לשים פס על הליגה ואז לחזור בעמדה סבירה בסיום העונה כדי לקחת אליפות", הייתה התגובה הנמהרת שלהם. כי מה תעשו בדיוק - תחוקקו עוד חוקים נגד הקבוצה? היו צריכים להגיד שם: מצוין, עוד מקומות עבודה לישראלים, בואו נראה אתכם עומדים בכל כך הרבה הפסדים לאורך העונה בלי להיכנס למוד של "מכביפאניקה" מוכר. ותמסרו ד"ש באירופה. אבל לא. במנהלת כנראה חוששים - במידה לא קטנה של צדק - שמכבי משונמכת להחריד לא תמשוך קהל למשחקי החוץ כפי שזו החזקה מושכת. ופה אולי טמון היסוד לפתרון שיוריד את שני הצדדים מהעץ. או משני העצים.
אבל למקרה שההחלטה כן תצא לפועל, הנה כמה שאלות: 1. מאיפה יצוץ הכסף להחזיק שני סגלים? זה לא שמשקיעים וספונסרים ייתדפקו על הדלתות אחרי תצוגות הנפל של השנים האחרונות. וההבטחה שבארץ מדובר במותג עודפים במקרה הטוב - לא בדיוק תמשוך מפרסמים, בלשון המעטה. בהנהלה אומרים שהכסף הזה יגיע מהגדלת התקציב על ידי תוספת מצד בעלי המניות. אם כן - איפה לעזאזל היה הכסף הזה בשנים האלה? האם ייתכן שהוא היה יכול להגיע כבר השנה ובכל זאת בקשות החיזוק של המאמן נבן ספאחיה נענו בשלילה? כי אז אי ההעפלה להצלבה לגמרי מונחת תחת ידיהם של הפדרמנים-מזרחים-רקנאטים. 2. הקבוצה נכשלה חרוצות בבניית הסגל בשנים הללו, אז איך פתאום תהיה הצלחה בבניית שני סגלים נפרדים? הרי אותו "איש מקצוע", ניקולה ווייצ'יץ', יהיה אמון על המהלך. למה שהוא יסתיים אחרת? 3. למה שישראלים איכותיים יסכימו להגיע לקבוצת מילואים שלא משחקת באירופה ולא לחתום בירושלים/חולון/אחרת שמופיעות במפעל אירופאי? 4. מי יאמן את הקבוצה הישראלית הנחותה? 5. איפה היא תתאמן? 6. האם מחירי המינויים יוזלו לאור העובדה שמראש נבנית קבוצה מוחלשת ולא אטרקטיבית למשחקי הליגה? 7. האם יכול להיות שאלה לא המגבלות, אלא שיש כשל עמוק במערכת הניהולית והמקצועית של מכבי שמונע את הצלחת הקבוצה למשך תקופה חסרת תקדים בהיסטוריה של המועדון?
4. בארסה-פארסה
רק בשנה שעברה ברצלונה ספגה תבוסה מהדהדת 4:0 מול פריז סן ז'רמן כדי לחזור בגומלין עם 6:1 מוחץ ולעלות לרבע גמר ליגת האלופות באחד המהפכים המדהימים שנראו במפעל. אף אחד, גם לא בתרחיש הדמיוני ביותר, לא האמין שזה יכול לקרות לקטאלונים מהכיוון השני. אבל הנה, אחרי 4:1 מבטיח על רומא, הגיעה בארסה למשחק הגומלין ופשוט עשתה במכנסיים. גם הרומאים לא האמינו כמה קל היה להם להביס 3:0 את ליאו מסי ושות' ולעלות לחצי הגמר. פארסה שעוד תהפוך לבכייה לדורות כי זו לגמרי הייתה יכולה להיות שנה שבה ברצלונה מסיימת עם תואר כפול - בספרד ובאירופה. מי שראה את המשחק ודאי חשב לעצמו שווינר כמו כריסטיאנו רונאלדו לא היה נותן לדבר כזה לקרות.
אז יום אחר כך זה כמעט קרה. ריאל מדריד הגיעה בטוחה ושחצנית לגומלין מול יובנטוס אחרי 3:0 מוחץ במשחק הראשון, רק כדי להגיע לתוספת הזמן בפיגור 3:0 בלתי נתפס שהיה מוביל להארכה. אבל אז נשרק פנדל שיש מי שיגיד שהוא מפוקפק, ורונאלדו כבש וסיים את הסיפור. מי שראה את המשחק ודאי חשב לעצמו שמסי היה מחטיא את הפנדל הזה.
אז הנה - מסי בחוץ, ובהתחשב בכך שהמירוץ לאליפות בספרד די הוכרע, הוא יוכל להתרכז בהכנות למה שיהיה כנראה מונדיאל ההזדמנות האחרונה שלו.
ורונאלדו עדיין שם, ממשיך את העונה הקסומה והנדירה שלו עם רצף כיבושים שלא היה כמותו בליגת האלופות, שיאן השערים אי פעם במפעל, בדרך להוביל את הבלאנקוס לתואר שלישי ברציפות בצ'מפיונס. להבדיל ממסי, שלא מצליח להביא את ארגנטינה גם לתואר יבשתי, רונאלדו סחב את פורטוגל על הגב שלו לתואר אליפות אירופה (הגם שנפצע מוקדם מאוד בגמר היורו). וזה כל הסיפור. מי שישפוט אותם במבחן הזמן בפרספקטיבה של 20-30 שנה לאחור, יבין שלמסי אולי היה ברגליים מה שלא היה לאף אחד אחר לפניו, אבל בכל מה שנוגע לגדולה - רונאלדו הוא הדבר האמיתי.
3. מתנת פרידה
מפתיחת הפלייאוף העליון בליגת העל, להפועל באר שבע יש שלושה נצחונות משלושה משחקים, למכבי תל אביב - 3 הפסדים. במילים אחרות: אם מישהו אצל הצהובים חשב או קיווה שהודעת העזיבה של המאמן/מנהל מקצועי ג'ורדי קרויף תכניס להם פלפל לתחת ותגרום לשחקנים לתת הכל בשבילו על המגרש כמתנת פרידה, קיבל את מנטליות האס"ק הישראלי לפרצוף.
באר שבע בעונה הכי חלשה שלה בשלוש השנים האחרונות תיקח אליפות שלישית רצופה. מרשימה במיוחד דווקא בגלל היכולת הפחות מבריקה. אלונה ברקת עשתה שוב בית ספר לניהול עם החתמות אמצע-עונה שפגעו בול בפוני בזמן שבמכבי נרדמו בשמירה והביאו שחקנים שמתאימים לסגל ב' של האחות מהכדורסל; ברק בכר הוכיח שוב שהוא המאמן הטוב בישראל, בפער, והוא גורם לקבוצה שלו לספק את הסחורה מתי שצריך - גם אם זה לא תמיד יפה - ועוזר לייצר אפקט הרתעה אצל כל מי שבא להתארח באצטדיון טרנר.
עכשיו באר שבע צריכה לעשות את קפיצת המדרגה האמיתית בצורת העפלה לשלב הבתים של ליגת האלופות וביסוס מעמדה גם באירופה. כי כל עוד ברקת ובכר שם (ובעיניי מעבר של בכר לחו"ל זו רק שאלה של זמן), וכל עוד בעלי מכבי מיץ' גולדהאר ישן בעמידה, יעקב שחר של חיפה לא מוצא את עצמו, ובבית"ר יש עבריין שממנה מאמני צעצוע, האליפות המקומית תישאר רשומה בטאבו בנגב.
2. אאוץ' גיא
אני לא רוצה להגיד שהמכות הנמרצות שחטף גיא פניני מחברו לקבוצה גלן רייס ג'וניור הגיעו לו. גם כי אני לא מעודד אלימות וגם כי אין לי כוח שיטיחו בי את האשמת הקורבן. אבל כל מי שמכיר את פניני השחקן (שלא לומר ספג ממנו בעבר) לא יכול היה שלא להחמיק מיני-חיוכון סמלי ולא מורגש בזווית הפה הפנימית, ככה בלי שאף אחד יראה.
פניני הוא לא שה תמים. מדובר בשחקן מלוכלך, אלים מילולית ופיזית על המגרש, שעל שמו רשומים בין היתר ניסיון חיסול הקריירה של ליאור אליהו מצד אחד, ואיחולי הסרטן בראש ליונתן שולדבראנד ה"נאצי" מצד שני, ועוד אי אלו מכות מתחת לחגורה ליריבים (שוב - מילולית ופיזית).
לא ברור מה הוא פלט לכיוונו של רייס ג'וניור שהדליק את הזר הצעיר שממילא משהו אצלו בראש לא מחווט כמו שצריך, אבל למיטב זכרוני לראשונה אצל פניני ניבטו על פניו סימני מצוקה כשרייס התחיל בשצף הקללות והאיומים כלפיו. יכול להיות שאם המריבה הזו הייתה נשארת על המגרש, גם אם מתדרדרת לפסים אלימים, היה אפשר לייחס את זה להתלהטות יצרים של הרגע. אבל העובדה שהמכות התרחשו בחדר ההלבשה אחרי המשחק הופכות את הסיפור לחמור יותר (ובכל מקרה - כאמור - אין הצדקה להגיב באגרוף לפנים).
רייס, שבינתיים עזב את ישראל, היה השחקן הטוב ביותר בליגה העונה, והערך המוסף של הפועל חולון שזכתה בזכותו בגביע המדינה והפכה לפייבוריטית גם לזכייה באליפות. הוא היה שור מועד לפורענות שכולם ידעו על עברו הבעייתי עוד לפני שהוחתם, כך ששום דבר שקשור בהפרת משמעת שלו, לא היה אמור להפתיע אף אחד. בהנהלת הקבוצה, בצעד זריז במיוחד, החליטו להיפרד ממנו לאלתר, עוד לפני התמונות המביכות שבהן נזקקים לא פחות מארבעה שוטרי יס"מ להוביל שחקן לא אזוק ולא מתנגד לחדר החקירות.
אם כי יכול להיות שזה היה מהלך נמהר שהתחשב יותר מדי בשיקולי תקשורת, תדמית ויחסי ציבור. קבוצות אחרות בישראל <שיעול, מכבי ת"א, שיעול> ידעו להתגבר על פרצי אלימות של שחקנים שלהם - בין אם בתוך המועדון ובין אם כלפי שחקנים או אוהדים של קבוצות אחרות ולהשאיר אותם בקבוצה, בשם המרדף אחרי תארים.
בהיעדרו של רייס, חולון היא סתם עוד קבוצה בינונית, ממש כמו מכבי. לכו תדעו, אולי גיא פניני, הקפטן הצהוב לשעבר, שנופנף בסיום העונה הקודמת, הוא בכלל סוכן כפול, שתול של מכבי, שבזכותו כעת יכולה עוד להחזיר לעצמה את האליפות אחרי שלוש שנות בצורת. זו תהיה הפעולה החיובית הגדולה ביותר שעשה עבורם פניני לאורך הקריירה שלו.
1. את הכספי (לא) סופרים במדרגות
תארו לכם תסריט ריאלי לחלוטין שבו בגמר ה-NBA העונה יתמודדו גולדן סטייט ווריירס מול קליבלנד קאבלירס. את מי תשנאו יותר: את הקבוצה שהעיפה את המאמן הישראלי שלה, או את הקבוצה שהעיפה את השחקן הישראלי שלה? התלבטות.
עם ישראל כולו נכנס השבוע למוד של אבל בגלל הניפוי האכזרי של עמרי כספי מגולדן סטייט, רגע לפני הפלייאוף, שמנע ממנו השתתפות ראשונה במשחקי ההכרעה. עם כל העונה המוצלחת שעברה עליו - כשזה הגיע למאני-טיים, התברר שאת הכסף סופרים במדרגות, אבל את הכספי לא.
ספק אם הוא יתנחם בטבעת האליפות שיקבל במידה והווריירס יזכו. אם כי זה יכול להיות תקדים מעניין: ישראל תהיה כנראה המדינה הראשונה בעולם שיש לה גם מאמן וגם שחקן שקיבלו טבעת על אליפות שלא היו שותפים לה.
אבל למה? למה? כל העונה הזו רק שמענו תשבוחות על חוכמת המשחק שלו והחיתוכים הגאוניים, על האנרגיה שהוא מביא מהספסל ועל האהבה שרוחשים לו הכדורסלנים הגדולים בעולם. אז איך זה קרה לנו? הרי המאמן סטיב קר גרם לכולנו לחשוב שכספי הוא מניה בטוחה בסגל. מהיום צריך לקרוא לו סטיב (שי)קר.
יכול להיות שכספי לא כזה טוב כמו שמכרו לנו. יכול להיות שהפציעות הפכו אותו לשחקן בסיכון, יכול להיות שהאופי שלו לא חיפה על היעדר כמעט מוחלט של קליעה לשלוש העונה, יכול להיות שהועדף עליו שחקן שחשוב יותר למערכת, ויכול להיות שאין מנוס מלהגיע למסקנה שיש משהו אחר שמסתתר מאחורי הבעיטה בכספי: כמו לברון ג'יימס, גם סטף קרי הוא אנטישמי!
>> יש לכם משהו להגיד לזוהר? בואו לדבר איתו בטוויטר