1. קזינו עולמי
מעניין אם הבילוי המאוחר של שחקני נבחרת ישראל בוורשה היה זוכה לכאלה כותרות חריפות אם הנבחרת הייתה מסיימת את המשחק מול נבחרת פולין בתוצאה טובה ולא מקבלת בראש. כלומר, יציאה לחגוג אחרי ניצחון סנסציוני או תיקו מפתיע ודאי הייתה נתפסת באור כמעט מפרגן - לעומת חגיגות (מכל סוג) אחרי תבוסה קשה.
בירם כיאל, דיא סבע, טאלב טואטחה ועאיד חבשי עשו לעצמם דין והחליטו לצאת מהמלון בו שהתה הנבחרת מבלי לספר לאיש, רק כדי להיות מצולמים סמוך לקזינו - שאולי ואולי לא - נכנסו אליו אחר כך להמר. זו פעולה מטופשת בכל כך הרבה רמות שרק על הטיפשות שלהם הם היו צריכים להיענש.
לנבחרת יש קוד אתי מובהק שנכתב על רקע מקרי עבר, ולפיו אסור במפורש לשחקנים לעזוב את המלון, ואסור להם להיכנס למקומות בילוי מפוקפקים אחרי משחק. וזה נכון, גוף שצריך שייכתבו עבורו קוד אתי שאמור לציין את המובן מאליו ולחדד את מה שממילא כתוב בתקנון המשמעת - כנראה לא היה חזק מדי מוסרית גם ככה. כן, אני מדבר גם עליך צה"ל, ובכל זאת זה לא רק הקוד האתי - המנהל הטכני של הנבחרת ווילי רוטנשטיינר הנחה את השחקנים במפורש, בתום המשחק, שלא ייצאו לבלות., אבל הארבעה צפצפו על אתי ועל ווילי בקשת.
ומילא זה היה משחק במקום נידח, אבל ורשה היא מוקד עלייה לרגל של ישראלים. אז מה הם חשבו? שאיש לא יזהה אותם באזור הקזינו? (חוץ ממך עאיד חבשי, לציבור הרחב באמת אין מושג מי אתה). מביך.
בוועדה המיוחדת שהוקמה לבירור המקרה ייאלצו כעת למזער נזקים ולהחליט האם ועד כמה להקל על הרביעייה כדי לא להידרש להשעייה גורפת מהמשך קמפיין מוקדמות יורו 2000 שהתחיל טוב מאוד למרות המפלה מול פולין.
אתמול (חמישי), זימנה הוועדה את ארבעת השחקנים כדי לשמוע את הצד שלהם, ובסוף העדות הודיעה ההתאחדות לכדורגל כי בדיקתם "לא העלתה כל ממצא שיסתור את טענת השחקנים כי לא היו בקזינו בערב האמור". אין ספק שמדובר בבדיקת עומק שבמסגרתה רואיינו עדי ראייה ונבחנו מצלמות האבטחה במקום. איזו בדיחה. העונש לשחקנים: קנס סמלי שייתרם למטרה טובה ומכתב התנצלות. הכל רק כדי שיוכלו לשחק במדי הנבחרת בהמשך.
פראיירים השחקנים. אם היה להם קצת מעוף היו דורשים שימוע ואז מבקשים לדחות אותו עד לסיום המוקדמות. הרי אי אפשר לצפות מהם להתרכז בכדורגל כשיש מעליהם עננת חשדות כזו
2. כסף זהב
ערן זהבי אחרי לטביה: מלך שערי המוקדמות, השווה חמישה משחקים רצופים עם כיבוש בנבחרת, הראשון מאז ראול לכבוש שלושער שני משחקים ברצף, גדול הכדורגלנים הישראלים בכל הזמנים. אל שמסתובב בינינו.
ערן זהבי אחרי פולין: לא מתעלה במשחקים גדולים, לא תורם לנבחרת, כלומניק, אפילו לא מחליף שרוכים לכדורגלנים הישראלים הגדולים בכל הזמנים. אל תפנה אלינו.
3. סדר עולמי ישן
סדר הדברים הושב על כנו. מכבי תל אביב זכתה באליפות שנייה ברציפות, לראשונה מזה שבע שנים. זה היה משחק אליפות דומיננטי, כמו בימים הטובים. אחרי עונה פחות מסבירה, בה הקבוצה נכשלה פעם נוספת לעלות להצלבה והודחה ברבע גמר גביע המדינה, האליפות הזו הייתה מאסט מבחינת מכבי. בלעדיה היה שוב כאוס, זה ששרר אצל הצהובים בשנים האחרונות, וספק אם היה אפשר לעבור גל נוסף כזה מבלי להתפרק מהנכסים.
35 שניות לסיום הקהל כבר קרא בשמו של המאמן יאניס ספרופולוס, שהחליף באמצע העונה את נבן ספאחיה וייצב את המערכת עד כמה שאפשר. ספרופולוס מצדו סימן לאוהדים לעודד את שחקני הקבוצה. איזה איש. מה הפלא שהצהובים מאוהבים בו.
ושמעון מזרחי בדמעות. אירוע יוצא דופן שלאורך 50 שנותיו במועדון התרחש מספר פעמים בודדות. אולי. יש שמועות כאלה. זה היה מחזה סוריאליסטי. האיש שבהגדרה המילונית ל"פוקר פייס" מופיעה התמונה שלו, הצליח להביע רגש. כנראה גם הוא כבר נכנע למתח וללחץ, אולי הוא ראה בעיני רוחו את מפעל חייו ניצל מירידה לטמיון. ייתכן גם, וזו הערכה חסרת ביסוס לחלוטין, שמזרחי, שיציין השנה את יום הולדתו ה-80, מתחיל לחשוב ברצינות על פרישה מהמועדון, ולא היה מוכן לעשות זאת לאחר אובדן אליפות.
כלומר, אלו לא היו דמעות של שמחה או התרגשות - אלא יותר דמעות של הקלה. שימון לא יעזוב את מפעל חייו כל כך מהר, אבל בטח נוח יותר לעשות זאת אחרי הצלחה. ליתר ביטחון, רצוי שמכבי תמשיך את רצף האליפויות עוד שנתיים-שלוש. או עשר.
4. רוחות הצפון
מספרים על מדען כלשהו שעשה מחקר על זבובים. הוא לקח זבוב למעבדה, תלש לו רגל אחר רגל, ובכל פעם אמר לו "זבוב, עוף!" - והזבוב עף. לבסוף, הוא תלש לו את הכנפיים, אמר לו "זבוב, עוף!" והזבוב לא עף. המסקנה שכתב אותו מדען ביומן: "זבוב בלי כנפיים לא שומע".
זה מה שקרה לגולדן סטייט ווריירס בגמר ה-NBA. פציעה אחרי פציעה אחרי פציעה, עד שלבסוף קליי תומפסון, השחקן הכי טוב שלה במשחק האחרון, עם 30 נקודות בפחות משלושה רבעים, נפצע בברך. הוא עוד חזר מהדרך לחדר ההלבשה לקלוע שתי זריקות עונשין, ואז ירד חזרה, מדדה על קביים. זה היה יותר מדי עבור האלופה היוצאת שאיבדה עוד קודם את קווין דוראנט, וסבלה מפציעות נוספות. אין מה לעשות, המדע קבע: זבוב בלי כנפיים לא שומע.
יחד עם זאת, למהלך המכריע של המשחק הגיע קלע השלשות הגדול בהיסטוריה עם מבט סביר לסל - אי אפשר לבקש יותר מזה - והחטיא. בפעם השמינית בקריירה בזריקות מכריעות. סטף קרי, שוב, לא הצליח שהאליפות תירשם על שמו.
מהצד השני טורונטו. מי היה מאמין שהקבוצה הקנדית היחידה בליגה, שנחנקה בעבר פעם אחר פעם (אבל הצליחה לצאת מהקבר נגד מילווקי), זו שעשתה השנה טרייד על השחקן הכי מזוהה שלה תמורת סופרסטאר בעייתי כמו קוואי לנארד (שהתברר להיות המייקל ג'ורדן של הפלייאוף), עם מאמן שזו השנה הראשונה שלו על הקווים כמאמן ראשי (אבל עשה בית ספר לסטיב קר הגאון) - תדיח את אחת הקבוצה הטובות אי פעם, ועוד עם שלושה ניצחונות חוץ.
אליפות ראשונה לראפטורס ואליפות ראשונה לקנדה בספורט מקצועני מאז 1993. בדיעבד קשה לקרוא לזה סנסציה - אבל מדובר באחת כזו. האם זו סוף השושלת של הווריירס המופלאים? בלי קווין דוראנט בעונה הבאה, עם שלל שחקנים בסוף חוזה ועם המוראל השפוף של הכוכב שלה - העונה הבאה לא נראית מבטיחה. אין ספק, זו הייתה טעות מבחינתם לחתוך את עמרי כספי.
5. מוחמד חי
עלי מוחמד (נוצרי, גאנה) הוא השחקן הכי קרוב לערבי שבית"ר ירושלים אי פעם תחתים. מוחמד, כאמור נוצרי, הגיע לבית"ר ממכבי נתניה שם לאיש לא היה אכפת ממוצאו. אבל השם שלו, שכמובן מחשיד אותו באופן מיידי כאויב האומה בפוטנציה - הדליק את כל הנורות האדומות אצל אנשי ארגון לה פמיליה, שם לרוב גם כשהנורות דולקות אין איש בבית.
אוהדי לה פמיליה, מהמתנגדים הגדולים ביותר להחתמת שחקן ערבי בבית"ר, ומי שהטילו את אימתם על הגרסאות הקודמות של הנהלת הקבוצה, התקשו להשלים עם מר גורלם, ולאחר שהלחצים והאיומים שלהם לא עזרו, הם מיהרו להעלות פוסט בעמוד הפייסבוק הרשמי שלהם.
ברשותכם נפרק את הפוסט הזה לגורמים:
- "הסתה של התשקורת, התרסה והתססה…": מצחיק, מצד מי שחבריו הודו בבית המשפט כי מטרת הארגון היא "לזרוע אלימות וונדליזם מתוך אידיאולוגיה אנרכיסטית וגזענית של שנאת המגזר הערבי", כלומר: ארגון טרור בהגדרה. והרי הם גם אלה ששרים באופן מתריס, מתסיס ומסית "מוחמד מת" במשחקים נגד בני סכנין.
- "לאחר אין ספור בירורים ובדיקות…": תחקירני עובדה רועדים מהחשש למקום עבודתם. כמו כן, אין ספור בירורים ובדיקות = גוגל בדק. זה לא שמישהו הרים טלפון לבני משפחתו וחברי ילדותו של מוחמד.
- "אין לנו שום בעיה עם השחקן הזה עקב היותו נוצרי אדוק": האב הבן ורוח הקודש מודים לכם. אבל וואי,וואי, וואי אם הוא אכן היה ערבי.
- "הבעיה שלנו היא עם השם שלו בלבד… לכן אנו נדאג להחליף לו את השם כדי שהשם מוחמד לא יישמע בטדי!": טוב, זו כבר לא הגזענות החמודה שהתרגלנו אליה מהחברים של מירי רגב, זו רמה אחרת של טמטום. נדאג להחליף לו את השם. ניקח אותו למשרד הפנים ונשנה את עלי מוחמד לאלי מוכתר. נחבל במיקרופון של הכרוז באצטדיון למקרה שהשחקן חלילה יכבוש ויהיה צורך לומר את השם "מוחמד" בפרהסיית טדי.
אגב חבל שהסתפקתם רק בלהחליף לו את השם, מוטב היה עוד לפני כן לערוך בו ברית מילה, רק ליתר ביטחון.
הפוסט המשעשע והאינפנטילי הזה הוסר, אולי נבהלו שם מאיומי תביעה של הבעלים משה חוגג. אלא שבמקומו עלה פוסט הבהרה מגוחך לא פחות. "התקשורת", כך נכתב בו, "עשתה מטעמים לא נכונים ופרשה את ההודעה כמו שהיא רצתה". שנייה רגע, איך בדיוק אמורים לפרש אחרת את האמירה שיש לכם בעיה עם שם של שחקן ואתם תחליפו אותו? התקשורת לא אשמה בזה שאתם פאתטים.
עוד נכתב במניפסט המתוקן כי "יש הרבה שחקני כדורגל שיש להם כינוי… וככה גם לעלי מוחמד יהיה כינוי בטדי". כלומר, רק להבין, תתנו לו כינוי כדי שהשם מוחמד לא יישמע בטדי, כן? שזה בדיוק מה שכתבתם בפוסט שנמחק, כן? שזה להסביר טמטום אחד בטמטום אחר, כן? רק שניישר קו.
שער של עלי מוחמד בטדי עשוי להיות הדבר המופלא ביותר שקרה לכדורגל הישראלי לדורותיו. יקומים יקרסו, ולה פמיליות יזדקקו לטיפול בהלם חשמלי מרוב הקצר שזה יעשה להם בראש. אין דבר שאני יותר מצפה לו בעונה הבאה משער של מוחמד בטדי.
