זו לא ביקורת על היעדר הצביון הישראלי של סגנית האלופה הישראלית, אלא בעיקר עדות לכך שהאוהדים צמאים לעניין, כמהים למשהו שיחזיק אותם ערים עד משחקי ההכרעה באביב 2014, והמפגשים מול קבוצת התחתית מהצד השני של העיר, הם כרגע הפיקנטריה היחידה, כשההפסד המפתיע לאדומים בשנה שעברה מתדלק אצלם את יצר הנקמה. והאמת צריכה להיאמר: לפחות בצד הצהוב, החשיבות של הדרבי ביום שני היא בעיקר אצל האוהדים.
לא ברור למי מכוון המסר הזה, אבל מהמכתב עולה ריח עז של בכיינות, כזו שהצהובים תמיד שייכו אותה לצד האדום. בכלל, בשנים האחרונות הפכו ארגוני האוהדים לצדקנים עד מיאוס. תוסיפו לזה את הקיטורים של הצוות המקצועי בצהוב, שמדבר על צפיפות המשחקים בשבוע הזה – שלושה בחמישה ימים. נכון, זה קשה, אבל האם זו לא אותה קבוצה שרק לפני שתי עונות עשתה את זה לעצמה מבחירה עם ההשתתפות בליגה האדריאטית? מילא שצד אחד רגיל להתקרבן (וד"ש לארז אדלשטיין שיועמד לדין לאחר ששוב קילל שופט לכאורה), אבל נראה שהמפגש הקרוב הולך להיות ממש דרבי הבכיינים.
לפחות הפעם לא התקבלה במשטרה ובמנהלת הליגה החלטה להעביר את הביתיות למגרש גדול יותר, "ביתי" פחות. זה נעשה בעבר גם בכדורגל, וזו שערורייה ופגיעה חמורה בעיקרון הספורטיביות. נכון שבמקרה של הפועל מדובר בקבוצה צוענית שאין לה באמת בית – ובשנה שעברה שיחקה בבית מכבי בראשון לציון - אבל זה לא משנה. עד שיוקם להם המגרש הביתי החדש - שבאופן אירוני יעמוד היכן שהיה פעם חניון - זכותם לארח היכן שהם רוצים.
שלוש קטנות
1) באשדוד ביקשו לדחות את המשחק שהתקיים אמש ביד אליהו מכיוון שאחותו של מאמן הקבוצה נפטרה. במכבי הסכימו, במנהלת סירבו. להבדיל מהבכיינות של הצהובים והאדומים מתל אביב, לאשדוד יש את כל הסיבות לבוא בטענות על ההחלטה חסרת הרגישות הזאת.
2) יש סיבה מיוחדת שלא התקיים מחזור ליגה בכדורגל בשבת? זה לא שישראל בפלייאוף המונדיאל או שיש ייצוג מטורף לנציגי קבוצות ישראליות במשחקים. עצלנות לשמה.
3) למרות התבוסה, בירדן חגגו אחרי ה-5:0 מול אורוגוואי, לעומת הכדורגלנים הישראלים שחגגו לפני ה-5:0 מול דנמרק.