מקדים תרופה למכה
זו אולי ההחמצה הכי גדולה בקריירה של ערן זהבי: לפי הדיווחים, החלוץ היה *ככה* קרוב לחתום בטוטנהאם מהפריימר ליג, אבל המגעים לא הבשילו בגלל עניינים טכניים של לוחות זמנים ומגבלות חלון ההעברות.
חבל, זו הייתה יכולה וצריכה להיות קפיצת המדרגה הבאה שלו (מקצועית, כי כלכלית כבר אין לאן לקפוץ) וההזדמנות האולי אחרונה לשחק בליגה רצינית.
בינתיים, פתיחת הליגה הסינית נדחתה בגלל בהלת הקורונה. לא שזהבי היה מושפע. אם יש מישהו שיכול להתגבר על הקורונה בכוחותיו העילאיים זה הוא. חבל שנתניהו לא התייעץ איתו לפני שהנחה את המכון הביולוגי למצוא חיסון לקורונה (אגב הנחיתי את אשתי לבלות איתי ערב אינטימי. התוצאה זהה).
כרגע, את הזמן שלו בארץ זהבי מעביר באימונים אישיים ובהכנות לקראת שני משחקי הנבחרת בפלייאוף ליגת האומות בחודש הבא. הוא אפילו כבש שער במשחק של נבחרת הנוער ב', שם - לכאורה - ההגנה קשוחה יותר מאשר בליגה בסין.
עד אתמול (חמישי) בשבע בערב, אוהדי מכבי ת"א חיו בפנטזיה שאולי אולי זהבי יחתום ויחזור הביתה עד סוף העונה - כי האליפות בשנה שעברה כנראה לא הייתה קלה מספיק. החלום המופרך הזה התבדה, בינתיים, לאחר שחלון ההעברות נסגר. זה בסדר, אם הוא עוד היה בסין, סביר שגם שם הוא היה צריך לחיות עם חלונות סגורים.
מסיבת גן
האם ברצלונה הגדולה בדרך להתפרקות? ובכן, התשובה הקצרה היא לא. התשובה הקצת יותר ארוכה היא לא, אבל - המנהל הטכני של הקטלונים, אריק אבידל, אמר בראיון נפיץ ששחקני הקבוצה לא היו מרוצים מהעבודה של המאמן ארנסטו ואלוורדה, עבדו פחות קשה בגללו, "ולכן הוא פוטר למעשה".
מסי, שלא ידוע בהתבטאויות חריפות שלו, או בהתבטאויות בכלל, או בחריפות, הגיב בפוסט נוקב שבו כתב ש"כשמדברים על השחקנים, צריך לציין שמות, אחרת יש ספקולציות, שמלכלכות את השם של השחקנים", והוסיף עקיצה להנהלה שצריכה לקחת אחריות על פעולותיה. כלומר הוא לא רוצה שמישהו חלילה יחשוב שהוד רוממותו לא התאמץ על המגרש במטרה להיפטר מהמאמן.
בעידן שבו אנחנו נמצאים, ברור שהכוכבים הגדולים הם אלה שמנהלים את העניינים. זה נכון ל-NBA וזה נכון גם לכדורגל ברמות האלה. כלומר מה שמסי ירצה - זה מה שיקרה. ולכן סביר להניח שאבידל האומלל כבר בדרך החוצה. השאלה היא האם מסי לא ינצל את ההתנגחות ההדדית הזו כדי לצאת מהחוזה שלו ולגרום לרעידת אדמה כללית לא רק בספרד, אלא באירופה רבתי.
זה יהיה מקרה נדיר שהארגנטינאי סוף סוף יוכיח שמעבר למה שיש לו ברגליים - יש לו גם וובוס.
אלירן עטר למה ככה חזק
אחרי תקופת ייבוש ממושכת על הספסל של מכבי תל אביב, אלירן עטר עבר לבית"ר ירושלים תוך שהוא מוותר על צ'אנק נכבד מהחוזה שלו. כי למה להיות חלק מקבוצה שרצה לאליפות, כשאתה יכול להכניס את עצמך לסיר הלחץ המבעבע של בית"ר.
עטר, שחקן בעייתי כמו שהוא מוכשר, חוזר לזרועותיו של המאמן רוני לוי. בפעם הקודמת ששיחק עבורו הוא מצא את הלוקר שלו נעול בעקבות (עוד) תקרית משמעתית. סביר להניח שהפעם הוא ישמור אצלו מפתח ספייר, אתם יודעים, ליתר ביטחון.
אין ספק שעטר יקבל הרבה יותר דקות משחק בירושלים, וממילא עדיפה כל נזיפה של רוני לוי על פני המבט החודר והמכבי של ולאדן איביץ' - ועדיין, זה מרגיש כמו הליכה אחורה בקריירה, שלא בהכרח תהיה ירידה לצורך עלייה.
כמו כן, שימו לב לסעיף הזה בחוזה של החלוץ, שאומר שהארכת החוזה מעבר לשנה וחצי תהיה רק אם עטר יעמוד ביעד של 16 כיבושים ובישולים (במשולב). זה כמעט אמור להעליב את מי שהיה פעמיים מלך שערי הליגה. מצד שני, סעיף כזה רק עלול להכניס אותו ללחץ מוגבר שיאיץ תהליכים נפשיים שייפגעו בו ובקבוצה.
התחזית: תכינו את הפופקורן, משעמם זה לא יהיה.
קופת חולים מכבי
נדמה לי שכבר השתמשתי בבדיחת הזבוב בלי כנפיים לא שומע בהקשר של מכבי ת"א כדורסל. אז הנה, אחרי כספי, בלאק, דיברתולומאו, וולטרס וזוסמן, גם סקוטי ווילבקין הצטרף למצבת הפצועים ולא שותף השבוע במשחק נגד חימקי מוסקבה.
נחזור שוב לטובת המתקשים: *כל* החמישייה הראשונה של הצהובים מתחילת העונה+שונות - הייתה מושבתת.
בכל קונסטלציה אחרת מכבי הייתה אמורה להפסיד, וברוב חלקי המשחק היה נראה שזה מה שעומד לקרות. אבל לא השנה, לא עם מכבי הזו, לא עם המאמן הזה, לא ביד אליהו ההוא. הופעה הירואית אחרי הופעה הירואית, עם שחקנים שחלקם לא היו בתוכניות העונה, חלקם הוחתמו לאחרונה ועוד לא השתלבו לגמרי, וחלקם אנשים שקוראים להם סנדי כהן השלישי.
זה כבר לא צירוף מקרים, משהו מיוחד קורה השנה במכבי. למרות שרשרת פציעות כמעט חסרת תקדים, אלה דווקא היריבים שנופלים כמו זבובים.