יש הרבה צביעות ביחס ובביקורת כלפי צמד שדרני הרדיו האוסטרלים, מל גריג ומישל כריסטיאן, שהתחזו במסגרת מתיחה טלפונית משודרת למלכה אליזבת ולנסיך צ'ארלס ודלו פרטים על מצבה של הדוכסית ההריונית קייט מידלטון מאחות בית חולים בלונדון, ששמה קץ לחייה לאחר מכן.
למעשה, אם מנתקים את הקונטקסט ההיתולי מהמתיחה, הרי שהשדרנים עשו כאן עבודה עיתונאית – צהובה אמנם, אבל עיתונאית – טובה וראויה. הם קיבלו, לא בצורה מסובכת במיוחד, מידע עסיסי וחסוי על הסיפור הכי חם בסביבה, מידע שאין ספק שכלי תקשורת אחרים היו מוכנים לשלם הרבה כסף כדי להשיגו.
גם תחנת הרדיו לא חיכתה יותר מדי ומיהרה להשעות את השדרנים מהעבודה, לאור התגובות הזועמות בציבור (שלא לומר המפרסמים שעצרו את הקמפיינים). אלא שהשניים לא עשו שום דבר חריג, אופי התוכנית שלהם מוכר וידוע, ולכן ההשעייה היא אך ורק כדי לרצות את ההמונים.
אם כבר מחפשים לתלות במישהו את האשם, זו התקשורת – בעיקר הבריטית, אבל לא רק – שעוסקת בהריון המלכותי באופן שגרם לכולם לאבד פרופורציות. התקשורת, שחזרה והשמיעה את המתיחה בתוספות של שמחה לאיד ולעג מופגן ומרושע כלפי האחות האומללה – גם בישראל, אגב – היא זו שהפכה את הצמד האוסטרלי לכוכבים ענקיים, רק כדי להציג אותם כאויבי הציבור כתוצאה מהשלכות האירוע.
הרי ברור שאם זה לא היה נגמר בטרגדיה, כולם עדיין היו ממשיכים להלל את השניים, שכעת נשקפת סכנה לחייהם – לא פחות, והם הועברו למקום מסתור. כי קיצונים ומתלהמים יש בכל מקום, לא רק אצלנו.
ושאלוהים ינצור את המלכה.