1. כשניקו התחיל לדבר
היה משהו מכמיר לב בראיון (המעולה!) של שי האוזמן עם ניקולה וויצ'יץ' בערוץ הספורט. מצד אחד מרואיין שהגיע מוכן (גם ברמת החומרים וגם ברמת המריחות הצפויות), ומצד שני ברווז במטווח שמנסה לטעון שהוא בכלל פלמינגו. אבל אם אתה נראה כמו ברווז, הולך כמו ברווז ונשמע כמו ברווז - אתה כנראה "המנהל הספורטיבי" של מכבי תל אביב.
לעצם העניין: לאורך שעה של שיחה, ניקולה הציג מופע קרוב לשלמות של הסרת כל אחריות מעצמו והמועדון כלפי כל המחדלים המקצועיים והניהוליים מאז שהוא בתפקידו. הנה כמה דוגמאות: ג'רמי פארגו, השחקן בתפקיד הכי חשוב בקבוצה (לדברי וויצ'יץ') לא משחק מתחילת העונה - שנמצאת כבר בחלק השני שלה, כן? למה לא הוחתם מחליף ראוי? המאמן לא רצה/לא היו שחקנים מתאימים/השחקנים רצו חוזה ארוך טווח.
בשורה התחתונה: אין מחליף בעמדת הרכז, אבל זו כמובן לא אשמת המנהל הספורטיבי או המערכת המקצועית; למה לא הוחתם פורוורד איכותי? "רצינו שחקנים שיש להם ניסיון באירופה. ניסיון זה דבר קריטי בבניית קבוצת יורוליג מצליחה" (ומי שרצינו התאבד). הנה העובדות: לפורוורדים שהוחתמו - אנג'לו קאלויארו וג'וני אובריאנט - אין שום ניסיון ביורוליג. גם לא לסנטר טאריק בלאק - והם שחקנים טובים בלי קשר לניסיון כזה או אחר (NBA למשל). הנימוק מגוחך, ובשורה התחתונה: למכבי אין פורוורד איכותי, אבל זו כמובן לא אשמת המנהל הספורטיבי או המערכת המקצועית; וויצ'יץ' מאשים את החוק הרוסי שנכנס לתוקף ב-2007, בתחילת התקופה הלא טובה של מכבי, וטען ש"אי אפשר לפתח שחקנים כשאתה משחק עם שתי קבוצות שונות", וש"גם פנרבחצ'ה סובלת מהחוק הרוסי, אבל הם עם אותה קבוצה כבר חמש שנים".
העובדות: מאז 2007 מכבי הגיעה שלוש פעמים לפיינל פור וזכתה פעם אחת ביורוליג. כמו כן, רק לפני תחילת העונה הנוכחית מכבי עוד איימה (איום סרק שקוף) שתבנה שתי קבוצות שונות, לאירופה ולישראל. מכבי מחליפה למעלה מחצי סגל משנה לשנה (ולעתים במהלכה). רכבת המאמנים שעברה פה בשנים האחרונות עמוסה מלספור, ושלא יהיה ספק: גם בלעדי החוק הרוסי (הגרוע) והפיינל פור (הלא ספורטיבי) לא הייתה למכבי קבוצת טופ יורוליג עם סגל ומאמן איכותיים. אבל זו כמובן לא אשמת המנהל הספורטיבי או המערכת המקצועית. וכך זה נמשך ונמשך.
ניקולה וויצ'יץ' חי בהדחקה, או בהכחשה, או בשקר כלשהו. בין אם בתפיסת המציאות, בין אם בהגדרת תפקידו, בין אם באופן תפקודו. כתבתי כאן מספיק פעמים בעבר: אם דעתו המקצועית לא מתקבלת באופן עקבי אצל ההנהלה - מדוע הוא לא מתפטר? אם ההנהלה חושבת שדעותיו של המנהל הספורטיבי לוקות באופן שיטתי - מדוע היא ממשיכה להעסיק אותו? (התשובה לשאלה השנייה די ברורה: שישמש "באפר" - חוצץ, מבודד, כליא ברקים, בולם זעזועים, שעיר לעזאזל).
>> יש לכם משהו להגיד לזוהר? בואו לדבר איתו בטוויטר
וויצ'יץ' היה שחקן ענק, שותף בכיר לקבוצה הגדולה ביותר של מכבי תל אביב ואחת המענגות בהיסטוריה של אירופה. וויצ'יץ' הוא מנהל ספורטיבי כושל, שותף בכיר לאחת (או כמה) הקבוצות הפאתטיות של מכבי תל אביב. והתסכול הכי גדול? השאלה האחרונה: "ביום שאחרי מכבי, מה תעשה?", וניקו ענה: "אני לא יודע מה יהיה אחרי מכבי. אני לא בטוח שהיום הזה יגיע. אולי רק כשאצטרך להיקבר בקרואטיה".
ניקולה, שתהיה לך אריכות חיים טובים ועד 120 ויותר, אבל בבקשה שחרר אותנו.
2. מאמן העבר של ישראל
לפני חודש וחצי מונה אופיר חיים למאמן הפועל תל אביב במקום קובי רפואה המפוטר. במסיבת העיתונאים הכריז בעלי הקבוצה שרון ניסנוב שמדובר ב"מאמן העתיד של ישראל", והוסיף: "עד היום כל שינוי שעשינו בעמדת המאמן היה לטובה".
ובכן, אחרי 40 ימים, הוא פוטר. ממאמן העתיד למאמן העבר מיד - שאל את הפועל כיצד.
לא שלמישהו היה ספק. רקורד האימון של חיים עד הפועל כלל התפטרות מהפועל מרמורק; הורדה של מכבי שעריים לליגה א'; פיטורים מהפועל ראשון לציון; אימון חצי עונה במכבי יפו; ואימון בהפועל עפולה רגע לפני שעזב אותה באמצע העונה הנוכחית לטובת הפועל ת"א (ועפולה עומדת בימים אלה בפני סכנת פירוק).
אם הבדיחה לא הייתה מצחיקה מספיק, למחליף של חיים מונה אותו רפואה שפוטר חודש וחצי קודם עבור אותו חיים. וזה רפואה שכבר הייתה לו העונה התפטרות בזק מהפועל ממנה חזר בו. כלומר, על פניו זו קדנציה שלישית של המאמן בקבוצה באותה העונה. אני בספק אם יש לכך תקדים עולמי. הבעיות בהפועל, למי שהתעניין, נותרו אותן בעיות. דבר לא השנה מאז שרפואה עזב וחזר ואז עזב שוב וחזר שוב.
והפאנץ' האחרון: שייע פייגנבוים - חלוץ ומאמן העבר של האדומים - ימונה ליועץ המקצועי של הקבוצה. זאת כמובן אחרי שיסתיימו צילומי "גולסטאריות". כי אין דבר שמכין אותך להתמודד עם הפארסה ששמה הפועל כמו להתפלש בבוץ או מה שזה לא יהיה עם הבת של אייל ברקוביץ', החברה של אייל גולן, פליטת האח הגדול, והאסירה לשעבר. הניסנובים עשו זאת שוב. בעלי העתיד של הכדורגל הישראלי, שיהיה בהצלחה בליגה הלאומית.
3. עוד קיסם למדורה
אוהדי בית"ר ירושלים הותקפו בכפר עראבה בדרך למשחק מול בני סכנין. אירוע חמור בלי ספק. האם יש לו קשר לכדורגל? לא. האם הוכח שהתוקפים הן אוהדי סכנין? לא (זה גם לא מוזכר, לפחות בחלק מהעדויות של אוהדי בית"ר). האם יש עדויות סותרות שטוענות שאוהדי בית"ר התגרו, קיללו וקראו קריאות גזעניות לפני התקרית (הכאמור חמורה)? כן. האם החקירה הסתיימה? לא.
זה כמובן לא מנע משרת התרבות והספורט מירי רגב לנצל עוד קופון פופוליסטי בדרך לפריימריז ולהוסיף כהרגלה עוד קיסם למדורה. "המראות המזעזעים של התקיפה האכזרית את הרכב מחרידים", הגיבה רגב על יידוי האבנים על רכבם של הבית"רים, "מדובר בחציית קו אדום נוסף שצריך להסתיים בהענשה כבדה ומרתיעה".
והנה מה שמירי רגב אמרה על הרצח של אישה פלסטינית מיידוי אבנים על רכב מצד טרוריסטים יהודים: ...
אין מה להתפלא, זו אותה רגב שצהלה ביציעי טדי כשמסביבה שרים אוהדים "שיישרף לכם הכפר", זו שהצטלמה עם אוהדים לבושי חולצת "לה פמיליה", ושטענה ש"לה פמיליה לא תומכים בגזענות ואלימות", כשבמסגרת הסדר טיעון עם חברי הארגון הם הודו בפירוש כי מטרת הארגון היא "לזרוע אלימות וונדליזם, מתוך אידיאולוגיה אנרכיסטית וגזענית של שנאת המגזר הערבי".
ושלא יהיה ספק, אם היה מדובר במקרה שלא כולל את המגזר הערבי - רגב לא הייתה טורחת להשמיע קול. אתם כבר יודעים למה.
4. פתחו את השועה
מכבי חיפה עושה קולות של חזרה לחיים. לא שזו חוכמה גדולה בליגה שבה ההפרש בין המקום הראשון לשני גדול יותר מההפרש בין המקום השני לאחרון, אבל עדיין, אחרי דשדוש מביך בחלק התחתון של הטבלה, הירוקים הצליחו לחבר שלושה ניצחונות ליגה רצופים ועלו למקום החמישי.
ועכשיו, באחד המהלכים המפתיעים של חלון ההעברות, הצליח הבעלים המושמץ יעקב שחר להחתים מתחת לאף של כולם את ירדן שועה, תגלית העונה, מלך השערים עד כה, ואחד הישראלים הטובים בליגה. ההחתמה: חודשיים אחרי שהשחקן הצעיר האריך חוזה בבני יהודה. שווי העסקה: כחמישה מיליון וחצי שקל תמורת 60% מהכרטיס.
ההחתמה כמובן מעולה ברמה המקצועית, אלא ששועה מגיע עם מקרה ראש לא פשוט. מדובר בבחור שידוע בהתנהגות הבעייתית שלו במחלקות הנוער, אבא מעורב מדי, ואופי לעומתי. בבני יהודה הוא נלקח כפרויקט אישי של המאמן יוסי אבוקסיס שאיפס אותו ומיצב אותו בהבטחה הגדולה שהפך להיות. אלא שמכבי חיפה היא לא חממה, מרקו בלבול הוא לא יוסי אבוקסיס, והציפיות הן לא אלה שיש מבני יהודה. הכסף ששחר השכיב על שועה מרגיש לא פרופורציונלי, ובאותה מידה ההחתמה הזו יכולה להתברר כעוד פלופ של הבעלים. במילים אחרות: בלי לחץ.
5. קטנות
א. אלישע לוי הפך למאמן העשירי השנה שמאבד את משרתו (לא כולל כמה מאמנים זמניים) לאחר שפוטר ממכבי פתח תקווה בגו'ב הראשון שלו פוסט נבחרת ישראל. עוד הוכחה שהמאמן הלאומי הוא תפקיד ממנו מאמנים לא חוזרים להיות כשהיו. אזור הדמדומים, הסיפור האמיתי.
ב. כדורגלן מ.ס אשדוד יצחק אספה, שמואשם בנהיגה בשכרות והפקרת הנער ארי נשר שנהרג בתאונת דרכים, חזר לשחק. הכתובת על המדים שלבש בשבת האחרונה: "אם שותים לא נוהגים". איפשהו האירוניה הלכה להתאבד.