VAR and the city .1

אי אפשר היה לכתוב תסריט כזה. ארבעה שערים ב-11 דקות. חמישה ב-21. רכבת הרים מטורפת של גולים, שכל אחד מהם משנה את פני העולה לחצי גמר ליגת האלופות. ואז שער בתוספת הזמן שהופך שוב את התמונה, מאמן שמשתולל באקסטזה על הקווים - רק כדי לחוות כעבור שתי דקות את מה שהוא אולי מפח הנפש הגדול בקריירה שלו אחרי שה-VAR הצביע על נבדל במהלך השער - והוא נפסל.

מנצ'סטר סיטי הודחה, וטוטנהאם בחצי הגמר. ואם יש משהו שלמדנו מהמשחק המטורף הזה: ‏לא. צועקים. יש. לפני. ה-var.

פפ גווארדיולה שוב לא הצליח לשחזר את ההצלחה בצ'מפיונס מהימים בהם אימן את ברצלונה. האיש שפעם שינה את המשחק, שלקח אליפויות דומיננטיות בכל קבוצה בה אימן, פתאום מוגדר כלוזר. כישלון. זה גובל בחילול השם טיקי טאקה.

האמת שכל העיסוק בגווארדיולה ובסיטי - שהודחו - קצת מקפח את טוטנהאם, שאחראית להפתעה האדירה של רבע הגמר. היה מספיק להסתכל על המאמן מאוריסיו פוצ'טינו שעבר באותן שתי דקות את התהליך ההפוך מפפ: מאבל מוחלט לטירוף חושים. פוצ'טינו כל כך לא ידע את נפשו מההפסד הכי מתוק בחיים שלו, שהוא אפילו לא שם לב שהמאמן המפסיד מגיע ללחוץ לו את היד כנהוג - ופשוט המשיך לקפוץ בפראות ולהתחבק עם כל מי שהיה קרוב אליו.

שבעה שערים, עוד אחד שנפסל, דרמה בלתי פוסקת, דמויות שעוברות טלטלה, קתרזיס. איזה כיף זה כדורגל.


2. הקללה הגדולה

באיטליה מצאו את הסיבה להפסד וההדחה של יובנטוס מליגת האלופות: הראפר דרייק. מתברר שכשהבחור מצטלם עם שחקני כדורגל, הם מפסידים לאחר מכן. תקראו לזה אמונה תפלה אבל מדובר במדע מדויק, והעובדות מדברות בעד עצמן:

1. הצטלם עם שחקן דורטמונד - ודורטמונד קיבלו בראש 0:5 מבאיירן מינכן.

2. הצטלם עם שחקן ארסנל - ארסנל הפסידה לאברטון.

3. הצטלם עם שחקן מנצ'סטר סיטי, וסיטי הפסידה לטוטנהאם (במשחק הקודם ביניהן בצ'מפיונס).

4. הצטלם עם שחקן פריס סן ז'רמן, ופ.ס.ז' הובסה 1:5 ע"י ליל.

עכשיו נחשו מה? יום לפני המשחק של יובנטוס נגד אייאקס ברבע גמר ליגת האלופות, דרייק העלה תמונה שלו בחולצה של רונאלדו. הוא אמנם לא הצטלם איתו פיזית, אבל זה מספיק קרוב. קללה זו קללה. והפעם זה אישי: ההדחה של יובנטוס אומרת שרונאלדו בחוץ אחרי שלושה תארי צ'מפיונס ברציפות.

הכוכב שעבר בסוף העונה שעברה מריאל מדריד תמורת סכום סמלי של כ-110 מיליון אירו, נרכש ע"י איטלקים למטרה אחת בלבד: זכייה בליגת האלופות. תארים באיטליה היא זללה גם בלעדיו (שבע אליפויות רצופות), ואתה לא מביא את הווינר הגדול ביותר של המשחק כדי להפסיד איתו ברבע הגמר.

ההדחה של רונאלדו רק מקבלת טעם מר יותר מבחינתו, כשממול ליאו מסי וברצלונה העפילו לחצי הגמר לראשונה אחרי 4 שנים, והם כרגע הפייבוריטים - בפער קטן אמנם - לזכייה. כלומר, כל עוד מסי או מי מחבריו לקבוצה מתרחקים מדרייק כמו מאש.

 

3. שואה וגבורה

אסון נורא נפל על עם ישראל. חצי הגמר המסקרן בין ליברפול לברצלונה יוצא בערב יום השואה והגבורה. משחק הגומלין יתקיים כעבור שישה ימים, בערב יום הזיכרון. מה שאומר ששני המשחקים לא ישודרו בארץ. לא בצינורות המקובלים בכל אופן. לתומי חשבתי שהצוואה של הנופלים הייתה שנמשיך בחיינו, ומה יותר חיים מלראות את מסי מול סלאח. לא תמצאו תקומה גדולה מזו.

4. עין הנמר

סיפור הקאמבק של טייגר וודס חוצה את גבולות הספורט. בעיקר בגלל שגולף הוא לא באמת ספורט.

אני מתקשה לגלות סימפטיה למי שהביא את רוב הרעות החולות שלו על עצמו. הבגידות המרובות באשתו, הנהיגה בשכרות, וכל השערוריות האחרות. נכון, מספרית ועובדתית מדובר אולי בקאמבק הגדול בתולדות הספורט. בכל זאת האיש עבר פציעות שאיימו לחסל לו את הקריירה (ודי עשו את זה בשלב מסוים), והוא הצליח לטפס חזרה לפסגה, לכבוש את ליבה של דאינריס ולעלות על דרקון.

בסדר. המיליארדר הרוויח עוד כמה מיליונים. ביג דיל. יותר מרגש המהמר ששם על הגולפאי את כספו נגד כל הסיכויים והרוויח 1.2 מיליון דולר בזכות הניצחון של וודס במאסטרס. אני רק מקווה שהסרט העלילתי שוודאי ייעשה על טייגר וודס יהיה פחות משעמם מענף ה"ספורט" שבו הוא מככב.