הלוא אם איינשטיין לא היה הולך לעולמו כה סמוך למועד פרסום הנתונים, נתניהו – או מי שזה לא יהיה מטעמו - לא היה שולף את המשפט ההוא. הטיימינג מושלם: רק לפני כמה ימים הספיד ראש הממשלה בשלושה ערוצים, בזמן מסך שאי אפשר לקנות בכסף, ומול קהל שבוי וחסר יכולת התנגדות, את הזמר שהוא "גדל עליו" (אין ספק, בארה"ב, כור מחצבתו של בנג'מין ניתאי, איינשטיין היה להיט), והנה כבר עכשיו אפשר להשתמש בזיכרון הקצר הזה לטובת ספין מהזולים שיש. אופורטוניזם ציני טהור. א'-ב' בספר של ביבי.
גם ביבי אוהב להיות בבית, עם התה והלימון והנרות הריחניים
זו לא הפעם הראשונה שנתניהו עושה ניצול ציני במתים לצרכיו. אם כי אפשר לסלוח לו על האזכורים המזדמנים של תהילת אחיו. בכל זאת, משפחה. אבל כאן התחושה שנתניהו הפקיע את אריק איינשטיין מידינו ושייך אותו ללא רשות וללא אפשרות התנגדות, משל היה נקרופיל, כדי לשרת את האג'נדה שלו.
כדאי רק להזכיר למשפחת המלוכה שהמשפט ההוא של איינשטיין נאמר לפני 15 שנים. הרבה עוזרות בית מפוטרות עברו מאז מתחת לגשר (הגשר שעובר מעל הבריכה הפרטית, הכוונה). במילים אחרות: אין דין מה שהירשה לעצמו ראש הממשלה בקדנציה הראשונה, לבין מה שהוא ורעייתו מרשים לעצמם בקדנציה שלישית. והנה ניחוש פרוע: גם אז, כמו היום, הנתניהואים לא היו נערי הפוסטר של התה והלימון והספרים הישנים.
ואחרי כל זה, נתניהו לא ענה לסוגיה עצמה ולא הסביר את הסכומים המופלגים. וגם זו שיטה. לתת לתקשורת להתעסק עכשיו בספין, במקום במהות. בטח כבר הספקתם לשכוח בזמן הקריאה את 6,000 השקלים על נרות ריחניים, ה-10,000 על המזוזות וה-80 אלף על המים.
האמת העגומה היא שלבזבזנות של נתניהו והגברת כבר התרגלנו, השיח על ההוצאות המופרזות על מוצרים ושירותים איזוטרים שהא צורכים (בפעם הקודמת האישו היה האיפור) הפך להיות אנקדוטה שולית. לזיוף ולזריית החול בעיניים אי אפשר ואסור להתרגל. כי בינתיים, בזמן שראש הממשלה – הוותיק ביותר מאז בן גוריון, כן? – טוען שמוצצים את דמו, דמנו כאן הוא זה שנמצץ באופן שיטתי ומתמשך ע"י המשטר בהנהגתו. מעניין מה אריק איינשטיין היה אומר על זה.