5. תנו לצה"ל לנצח
הסורים בפאניקה, האיראנים נכנסו לכוננות ספיגה: ברק בכר הולך להתגייס למילואים. מאמן הפועל באר שבע עומד להיות התוספת החדשה למערך הצבאי, בתור "שותף לפרויקט חינוכי בקהילה בשילוב ספורטאים מצטיינים בענף הכדורגל". גם לצה"ל אין מושג מה בדיוק זה אומר, אבל מילים כמו "קהילה", "חינוכי" ו"מצטיינים" נראות טוב בקומוניקט.
בכר - וזה סיפור מלפני 20 שנה, לך תזכור - השתחרר מצה"ל אחרי חודשיים וחצי בכלא הצבאי, שבו ישב משום שלדבריו "שובצתי ליחידה קרבית בחיל השריון וביקשתי בבקו"ם שיעבירו אותי לטירונות 02 ולעשות שירות של ספורטאי, אבל לא היה עם מי לדבר, לכן לא נותרה לי ברירה". כי אין אופציות אחרות לחייל שמקבל שיבוץ לא לרוחו מאשר להשתמט. אבל אלה מים מתחת לקיטבג.
סיפור השחרור צף לראשונה כשבכר, אז שחקן, זומן ב-2008 לנבחרת ישראל על ידי המאמן דרור קשטן - זימון שבוטל אחרי כשעה בפארסה אופיינית, כשהתבררו נסיבות אי-שירותו הצבאי. מוזר: אז לא בער לבכר להשלים את השירות והוא ויתר כל כך בקלות על המדים הלאומיים. עכשיו, כשהוא שוב חושב על הנבחרת, הפעם כמאמן, מגרד לו בעצם הפז"ם.
גם העיתוי לא בהכרח מקרי. בשבוע שבסופו באר שבע תארח את מכבי תל אביב למשחק קריטי במאבק על האליפות, אולי בכר רצה לתת לשחקנים שלו דוגמה על נחישות, השלמת משימות, עמידה ביעדים, תיקון נזקי העבר, חרטות, חארטות ובארטות.
בואו נשים את הדברים על השולחן: מה שברק בכר יעשה זה לא באמת צבא, זה לא באמת מילואים, זה לא באמת שירות. ובכלל, במקומו דווקא הייתי מבליט את ההשתמטות מצה"ל כמה שיותר. הרי מדובר נכון להיום במאמן הטוב ביותר בארץ, אז למה לגמור לעצמו את הקריירה עם מינוי לנבחרת ישראל?
4. אדום עולה זה מכבי
אי אפשר לדבר על העונה של מכבי תל אביב בכדורסל במונחים של ספורט. מה שקורה שם העונה (או יותר נכון בשנתיים וחצי האחרונות) קשור הרבה יותר לתחום המנטלי של ההנהלה, צוות האימון על כל תחלופותיו והשחקנים על כל תחלופותיהם. דווקא ההפסד להפועל חולון, ששבר (שוב) את שיא ההפסדים של הצהובים בעונה אחת התקבל כמעט בשוויון נפש.
העונה הזו - שלקראתה הצהיר דיוויד פדרמן על החתמת "12 שחקנים טופ יורוליג", שבינתיים חלקם שוחררו, חלקם נפצעו וחלקם סתם התבררו כחוליות נוספות בשרשרת ארוכה של פלופים זרים - הסתיימה כבר מזמן. הדבר היחיד שנותר לקבוצה הוא לחכות בסבלנות לפיינל-פור הישראלי, שגם אובדן אליפות נוסף בו לא ימנע את השתתפותה ביורוליג בתשע השנים הבאות, ולהסתכל בשמחת עניים איך גם הפועל ירושלים מחרבת לעצמה את העונה ואולי עוד תגנוב למכבי ברגע האחרון את תואר הכישלון הגדול של 2017. לייחל לכישלון היריבה הגדולה – אין הוכחה גדולה מזו לכך שמכבי הפכה השנה להפועל.
3. אני באתי ממצוקות
קשה שלא להתרשם מהמלחמה חסרת הפשרות של בעלי בית"ר ירושלים אלי טביב בשירים הגזעניים שמגיעים מיציעי הקבוצה, מהרצון לטהר את האצטדיון לעד, מההתחשבות החברתית המרגשת בילדים שרוצים לצפות במשחקים. אלא אם כן אתה סתם ציניקן. ככזה, האיום המחודש להוריד את שחקני בית"ר מהמגרש ברגע שיישמעו שירים גזעניים - איום שהפעם הועלה על הכתב - נראה לי כמו קוריוז על סף הפאתטיות, וההתבטלות של כמה מכלי התקשורת בפני אביר המוסר החדש מעט מביכה.
בואו לא נשכח: מדובר בעבריין מורשע, ולא פעם אחת, שבתיק שלו אפשר למצוא גם אלימות כלפי נער. החשש שלו מקריאות גזעניות הוא לא מטעמים ערכיים אלא כלכליים, שמא בית"ר תורחק מאירופה והכנסותיה ייפגעו, דבר שבנוסף יקשה על טביב למכור אותה בעתיד, כפי שעשה עם קבוצות קודמות. מה גם שבהתאחדות לכדורגל, אפילו שהיא עצמה לא עושה מאמץ גדול מדי להילחם בגזענות, אמרו באופן מפורש שאם שחקני בית"ר יממשו את איום הבעלים ויירדו מהמגרש, הם גם עלולים לרדת ליגה באופן אוטומטי.
הדובדבן שבקצפת נשמר לסוף ההודעה מטעם בית"ר, שם נכתב: "אלי טביב, אשר חווה גזענות, לא מוכן שמועדון הכדורגל שהוא עומד בראשו יהיה מזוהה עם תופעה שלילית זו". אלי טביב! אשר חווה גזענות! הלב ממש נקרע. מצחוק כלומר. מה לגבי אלי טביב אשר חווה אלימות, אלי טביב אשר חווה זיוף והונאה, אלי טביב אשר חווה שיבוש הליכי משפט? האיש לא צריך להיות בכדורגל, בואו ננסה לחוות את זה.
2. השעיה שתהיה בנאדם
אלישע לוי גידל צמד. למאמן הנבחרת הלאומית אולי נמאס מההתייחסות אליו כ"בחור טוב", ומה שהחל לפני מספר חודשים בשחרור של ניר ביטון, שסירב להצטרף לאימון לאחר שלא תורגל בהרכב הראשון, נמשך בכניסה ראש בראש עם השוער אריאל הרוש והחלוץ תומר חמד: הם הושעו משני משחקים לאחר שהראשון לא שותף מול ספרד, והשני עלה - שומו שמיים - רק בדקה ה-64.
הרוש אמר מיד לאחר המשחק שהוא "לא מבין מה הסיבה שאלישע לוי לא נתן לי לפתוח. אני לא אחד שעושה רע לאף אחד... אני היחיד שלא קיבל מעולם הזדמנות במשחקים רשמיים. תמיד היה מישהו שבא והרס לי את החלום ברגע האחרון". כלומר התמסכנות נטו אחרי החלטה לגיטימית של המאמן.
חמד התראיין באופן נרחב לידיעות אחרונות ואמר שהוא "צריך להיות החלוץ הראשון של הנבחרת. אני אמור להיות נכס עבור נבחרת ישראל". כלומר שחצנות נטו אחרי שלא תרם גם בדקות ששיחק. לא יודע מה מהם גרוע יותר. תיקון, אני כן יודע: תוקף ההרחקה.
לוי אמר בנימוקיו שהשחקנים "הרשו לעצמם להביע ביקורת פומבית", כאילו שהשניים תקפו את המערך, או את האימונים, או את התספורת של המאמן. הוא ימנע מהם לשחק בשני משחקים לא אטרקטיביים בעליל, משחק ידידות נגד מולדובה ומשחק בית נגד אלבניה. שניהם ביוני, בזמן שהקבוצות נמצאות בפגרה. זה לא שבוער לשחקנים להסתכן בפציעה מיותרת או לוותר על החופש. עונש כבד, אלישע? מדובר בכלל בסוג של צ'ופר.
1. הולך נגד הרוח
ליאו מסי, האיש שיש לו ברגליים את כל העולם, חושב שכל העולם צריך ליפול לרגליו. הוא יכול לדבר איך שהוא רוצה, למי שהוא רוצה, ולעשות מה שהוא רוצה (זאת אומרת, חוץ מלזכות עם ארגנטינה במונדיאל). אבל מי שנערץ כמו אל לא יכול להתנהג כמו אל, ומסי למד זאת שוב על בשרו.
השבוע הודיעה ועדת המשמעת של התאחדות הכדורגל העולמית שהיא משעה את מסי מארבעה משחקים לאחר שלפי הדיווחים צעק לעבר הקוון במשחק נגד צ'ילה "תזדיין, אמא שלך זונה", התקרב לעברו בצורה מאיימת וסירב ללחוץ את ידו. התירוץ שלו, לפיו "המילים שלי מעולם לא כוונו לעבר הקוון אלא לעבר האוויר", קצת אומלל. הרי ידוע שלאוויר אין אמא.
ההרחקה הזו כבר עלתה לארגנטינה בהפסד 2:0 לבוליביה, שמציב את ההעפלה שלה למונדיאל 2018 בסכנה אמיתית, וזה באמת יהיה הישג שגם מראדונה לא הצליח להשיג. האופי - המאותגר, בואו נקרא לזה מאותגר - של מסי הוכח בעבר בפרשיית העלמת המס בסכומי עתק שבה הורשע ונידון ל-21 חודשי מאסר. למה לעזאזל אדם ששווה מאות מיליונים מתקטנן, שלא לומר מתקמצן, על אחוז זניח מהם? לא יעזור. כמה שלאו מסי הוא שחקן גדול, אחד הגדולים שאי פעם היו, ככה הוא אדם קטן. ממש ממש קטן.