ביצה מקושקשת
צביקה שרף החליט לחזור לאמן כדורסל לאחר שיו"ר מכבי ראשון לציון הכין לו חביתה. החזרה של יוסי אבוקסיס לאמן קבוצת כדורגל, לעומת זאת, מרגישה כמו ביצה מקושקשת.
נכון, כמו שרף, גם אבוקסיס קיבל החלטה לחזור לקבוצה שנפרדה ממנו בעבר ברוח לא טובה. נכון, כמו שרף, גם אבוקסיס הגיע לקבוצה תחתית כדי לנסות להציל לה את העונה. אבל כאן פחות או יותר זה מסתיים. שרף חתם בקבוצה שקטנה על מידותיו, ועשה זאת משילוב של שעמום ודגדוג בלתי נשלט באצבעות. הוא אמנם הודח מעמדת הפרשן בערוץ הספורט ונקבר באיגוד הכדורסל בעמדה של עסקן באופוזיציה חסרת כוח, אבל סביר להניח שלו רצה באמת, היה יכול למצוא את עצמו מאמן בקבוצה בחו"ל, במשרה יוקרתית יותר, עם כל הכבוד לראשל"צ.
עבור אבוקסיס, לעומת זאת, החתימה בבני יהודה יכולה להיות קרש הצלה גם לקריירה שלו, אחרי שנקבר במשרת עוזר המאמן של אלי גוטמן בנבחרת ישראל, עם עתיד מקצועי מעורפל. לשרף אין מה להפסיד, והוא ניצח במשחק הבכורה שלו ועלה לחצי גמר גביע המדינה. לאבוקסיס יש רק מה להפסיד, והוא אמנם עשה זאת במשחק הבכורה שלו. מה שכן, הוא לפחות לא איבד את כושר ההתבכיינות שלו אחרי הפסדים. האיש יודע לבלבל בביצים.
מכוער מכוער, אבל מגדיל את הפער
אבוקסיס יכול להתנחם בכך שמשחק החזרה שלו היה מול האלופה מכבי תל אביב, שמשבוע לשבוע נראה כי תשמור על התואר שלה, ואפילו די בקלות, למרות תצוגות לא מרשימות במיוחד. נסו לספור כמה פעמים מתחילת העונה נאמר על הצהובים שהם ניצחו אבל הציגו יכולת חלשה/ בינונית/ לא משכנעת וכד', כמה פעמים נכתב שזו לא קבוצה דורסנית כמו זו של העונה שעברה. כמה דיבורים יש על כמות הפנדלים שנשרקים לזכותה. לאוהדים זה לא משנה. הם רואים מטרה אחת מול עיניהם: אליפות שנייה ברציפות. עוד פנדל, עוד ירייה של ערן זהבי, עוד תצוגה לא יותר מסבירה. זה לא משנה. איך אמר אלון מזרחי: עדיף לחיות מכוער מלמות יפה. ומדובר באיש שמבין בטיפוח.
נוער בסיכון
השאלה היא לא למה אבא של שחקן קבוצת ילדים שלף סכין במהלך משחק בין בית"ר ירושלים לגדנ"ע יהודה. השאלה היא למה אבא של שחקן ילדים בכלל מגיע עם סכין למגרש. נתקלנו בעבר בהורים שמקללים שופטים, מקללים מאמנים, מקללים שחקנים יריבים (ילדים ונערים, כן?), אבל לאיים על חייו של הורה אחר זה כבר לא תמרור אזהרה, זו חציית גבול. כשאתה מצטייד בסכין או בכל כלי אחר שיכול לשמש כנשק, אתה לוקח בחשבון מצב שבו תשתמש בו. באיזה עולם אבא מעלה על הדעת תסריט שבו הוא יצטרך לשלוף סכין במשחק ילדים? ועוד כשהבן שלו נמצא על הדשא? מי מחפש לפרוק אגרסיות כאלה בשבת בבוקר במקום כזה? אבל גם מעניין לדעת - האם הבן התפדח מהמתרחש או שהיה גאה באביו ה"גבר". יש חשש שהתשובה חדה כסכין.
מחוץ לתמונה
שחקן בני לוד מוראד אבו ענזה הורחק לארבעה משחקים לאחר שקילל שופט באינסטגרם. זה קרה לאחר שהשופט לא שרק לעבירה שבוצעה עליו, ואבו ענזה בתגובה העלה "סלפי" עם פנים נפוחות וכתב שהשופט "בן זונה ואין לו כבוד". ככה, בלי פילטר. מי עלה על זה? סיירת האינטרנט של ההתאחדות? קולגה שמנוי על החשבון של אבו ענזה? עיתונאי שהלשין? בכל מקרה הסיפור נע על הקו שבין המגוחך לשערורייתי. תקדים סהרורי של ענישה חמורה על משהו שבוצע אחרי המשחק ולא בסביבת המגרש. אבו ענזה צריך ללמוד לקח – בפעם הבאה שיכתוב בגוגל פלוס. שם בחיים אף אחד לא יראה את זה.