זו כנראה לא ההשוואה הכי פוליטיקלי קורקט בעולם, אבל מציאת מחליף לדיוויד בלאט באימון מכבי תל אביב היא משימה לא פחות קשה ממציאת מחליף לאייל גולן בפאנל השופטים של "הכוכב הבא". אם ננטרל כמובן את הפלילים, בשני המקרים מדובר בדמויות חזקות, בטופ של תחומם, עם אגו מפותח וגישה של אני יודע יותר טוב מכולם, והכוכב של שניהם נמצא בימים אלה בדעיכה דרמטית כשברקע אכזבה גדולה שהם מסבים למעריציהם. ושוב – להבדיל אלפי הבדלות.
אלא שהמבחר שעומד בפני מי שצריך לקבל את ההחלטה על המחליף של בלאט דל הרבה יותר מזה שעומד בפני מי שקיבל את ההחלטה על המחליף של גולן, שלא לדבר על העניין השולי הזה שבלאט עדיין לא הולך הביתה, עם דגש על ה"עדיין". אם כי הלך הרוחות הוא די חד כיווני ואין ספק שבהנהלה הצהובה שוב "שומעים את הקולות".
פיני, דושקו או אולי בכל זאת בלאט?
השם החם הנוסף בבורסת ההימורים הוא פיני גרשון, שהביא 3 גביעי אירופה ועוד 2 גמרים לצהובים ונישא על תהילת העבר. רק שגרשון כבר חזר לקדנציה נוספת, שלישית, על תקן משיח, וסיים כחמור עם הביזיון במדיסון סקוור גארדן ואובדן אליפות. מה גם שלא בטוח כמה גרשון רעב וכמה חדות על הקווים נותרה לו אחרי תקופה ארוכה בה לא אימן והספיק להיכשל בתפקיד ניהולי בחולון.
מועמד קבוע נוסף הוא צביקה שרף. לשם שינוי אף אחד לא באמת לוקח את האופציה הזו ברצינות. על שאר המאמנים בארץ אין מה לדבר. מה שמשאיר את האופציה של מאמן זר, שוב. בשלב הזה של העונה, המאמנים הטובים באמת יושבים טוב במשרות מרופדות בקבוצות גדולות וטובות ממכבי. למעשה, היחיד שלא מועסק כרגע ויכול להיות ראוי הוא דושקו איבנוביץ' הקפדן שעזב את ויטוריה בסוף העונה הקודמת ונותר מובטל. המונטנגרי הוא אפשרות מעניינת אבל ספק אם הוא מה שמכבי צריכה.
בסופו של דבר הדיון הזה הוא אקדמאי בלבד וכל עוד לא תהיה הסכמה על מחליף – בלאט יישאר בתפקידו. אף אחד לא ירוץ לפטר אותו סתם כך, בטח כשהוחלט להשאיר אותו גם אחרי שהפסיד אליפות – דבר שלא קרה בעבר, וספק אם הוא ירשה לעצמו את הפריבילגיה של להתפטר ולוותר על הפיצויים המפנקים.
אלא אם כן שרשרת ההפסדים תימשך מול אילת ביום שני והכוכב האדום ביום חמישי ואז לא תהיה ברירה, בלאט יעזוב "בהחלטה משותפת" כדי "לגרום זעזוע", ובמועדון יצטרכו לעשות שינוי קונספטואלי ולהתייחס למכבי כקבוצת תחתית לכל דבר.
במקרה כזה נראה שהפתרון יהיה די ברור – להחתים את שייע פייגנבוים.