היוזמה של הרב הראשי לישראל יונה מצגר לייצר קריטריונים חדשים ויהודיים לדירוג הכוכבים של בתי המלון בישראל, היא עוד הוכחה לכך שאנחנו חיים כנראה על כוכב אחר. לפי התוכנית, המלונות יקבלו שורה נוספת של כוכבים, בהתאם למידת הכשרות שלהם וההתאמה למגזר הדתי והחרדי. כך לדוגמה, יוענק כוכב נוסף למלון שלא יעסיק עובדים זרים ובני מיעוטים בשלבי הכנת האוכל (סעיף שיש בו מימד לא מבוטל של גזענות ואפלייה), עוד כוכב למלון שיזמין בשר רק מאטליז עם כשרות מחמירה, והכוכב החמישי והנכסף מכולם יוענק למלון שיקפיד בין היתר על לבוש צנוע של העובדים ויאסור על השמעת מוזיקה בשבת.
במילים אחרות, לא מספיקה מעלית השבת – שאם נכנסתם אליה ורציתם להגיע לקומות העליונות במלון רק אלוהים יעזור לכם, ולא מספיקה ארוחת הבוקר בשבת – שמחוממת על פלטה כדי שחלילה לא תודלק אש במלון, החרדים רוצים את דיל התיירות שלהם בסגנון הכל כלול. האמת? זכותם לרצות. בדיוק כמו שזכות החילוני לרצות לאכול צ'יזבורגר ולהתפנק בבריכה לצלילי מוזיקה ידידותית. הבעיה היא שבמדינתנו הנאורה, החילוני מסתפק בלרצות, בעוד שהחרדי בסופו של דבר מקבל את שלו.
בוועדה של מצגר אמנם מיתממים ואומרים שאין כאן כוונה לגרום לכפייה דתית ושמדובר בסך הכל בשירות לציבור, אבל אנחנו יודעים איך הדברים בארץ מתנהלים. אל תתפלאו אם יגיע השלב שבו יחולקו קנסות לבתי מלון שלא יעמדו בסטנדרטים הללו. כי העסקים ובתי המסחר בישראל הם פחדנים גדולים, ולכן יש סיכוי יותר מסביר ששיטת הדירוג הזו תאומץ על ידם.
פלורליזם, אבל חד צדדי
ככה זה בישראל – ההתחשבות באחר היא חד צדדית. החילונים חייבים להתחשב ברגשות הדתיים, אבל חלילה שאלה יעשו חצי צעד לכיוון השני. העובדה היא שהחילונים יכולים להמשיך ולספוג. הם יותר פלורליסטים וסובלנים, ונאמנים ככל האפשר למוטו "חיה ותן לחיות". אצל הדתיים זה חיה כמו שאנחנו רוצים, ואז אולי ניתן לך לחיות.
אולי הם חושבים שזה משדר עוצמה וכוח, אבל למעשה מדובר בחולשה ופחד. הרי מה החשש הגדול? אם האמונה כל כך חזקה ומבוססת ונטועה עמוק בנשמותיכם, הייתכן שעובד מטבח לא יהודי שנוגע בגפילטע במטבח, או חלילה חדרנית שלרגע הפשילה מכנס וחשפה ברך, יערערו אתכם עד כדי כך ויעבירו אתכם על דעתכם ועל דתכם?
אפשר להניח במידה גדולה של ודאות שהתוכנית הזו תייצר משרות נוספות לאנשי הרבנות – אחד מהגופים המיותרים שמתחזקים בזבוז כספי ציבור שערורייתיים – כשלכל מלון יוצמד נציג מטעם כדי לפקח. על חשבוננו כמובן. כל הצעה כזו רק מקטבת עוד יותר, מגדילה את הפערים החברתיים ומחזקת את האנטי שיש בציבור החילוני כלפי הדתיים ההולכים ומקצינים, הולכים וכופים.
רק קחו בחשבון שגם לחילונים יש קווים אדומים, ומתישהו יהיה קש שישבור את גב הגמל. אותו גמל, אגב, שנושא בנטל ומממן את המגזרים המתבטלים והלא יצרניים. מכאן צריכה לצאת קריאה לחילונים (שעדיין מספקים יותר עבודה לבתי המלון) להחרים כל מקום שייענה לרבנות ויאמץ את שיטת הדירוג הזו, שעלולה לעקר את ההנאה מהחופש. ריבונו של עולם – אם אלוהים לא היה רוצה שנשזוף את עינינו על שפת הבריכה, הוא לא היה בורא את הביקיני, שיש מי שיגדיר אותו החלקיק האלוהי האמיתי.
עד כאן – אל תגעו לנו ב א-ג-דו.
>> הטור הקודם שלי: רני רהב, היחצ"ן של המשטרה
>> קובי אריאלי: מצא לך חיים, רמון