_c.jpg)
מיכאלי, שהודיעה בפייסבוק על כוונתה לרוץ לרשימת מפלגת העבודה, מגדירה את עצמה שם כחלק מה-DNA האידאולוגי של העבודה. מוזר, כי מי שעקבה אחרי התבטאויותיה השונות בעבר הייתה יכולה להבין שהיא דווקא קרובה יותר בעמדותיה למרצ. ומוזר עוד יותר שהיא מציינת שלא פחות חשוב בעיניה להגיע למפלגת העבודה בתקופה שעומדת בראשה אישה, בזמן שגם בראשות מרצ עומדת אישה.
כשנשאלה יחימוביץ' על הנושא היא סירבה להתייחס למיכאלי ספציפית ודיברה על הביקוש הרב (כולל שבעה עיתונאים, לדבריה), ועל כך שלא כולם עומדים בדרישות התקנוניות. זו לא הפעם הראשונה שיחימוביץ' נוהגת בעמימות ובחוסר החלטיות, כשם שהיא מתחמקת מהצהרה חד משמעית שלא תשב בממשלת ביברמן ומדברת על סיכוי "זעום", "דמיוני". טוב, כנראה שגם היא יודעת שב-23 בינואר מפלגת העבודה תתחרה עם מפלגתו של יאיר לפיד על הזכות להיות הראשונה שתקפוץ לזרועותיו של נתניהו.
מאחורי כל אישה חזקה עומד גבר קטן
אגב, טעון בירור מה תהיה ההשלכה למהלך של מרב מיכאלי על "מצב האומה" של בן הזוג ליאור שליין? שליין אמנם בעל השקפה פוליטית שאיננה שמאלנית, אבל האם הוא יוכל להמשיך ולהתייחס לעבודה באותה עוקצנות? או שמא יעשה כמעשה ליהיא לפיד שהוציאה את המדור שלה לחופש עד אחרי הבחירות? קשה להאמין. משום מה שליין לא מצטיירת בתור הגבר הקטן שמאחורי האישה.
ואם כבר "מצב האומה", גורי אלפי צייץ בטוויטר שהוא "מוכרח להודות שגם אם עפר שלח היה רץ לכנסת ברשימה שמעודדת רכיבה על קבצנים, פיחלוץ דולפינים ואכילת בשר אדם, עדיין הייתי בוחר בו". ככה זה, גברים מפרגנים לגברים. ושלח, שלא תהיה טעות, הוא גבר של גברים. איש אשכולות, ידען בלתי נדלה במגוון רחב של תחומים, והמעבר שלו ל"יש עתיד" היא בעיקר אובדן גדול לחובבי הספורט.
זה לגמרי בסדר, יש סיבות גרועות יותר לעשות דברים מאשר עזרה לחבר.